עוד עולה מהניתוח כי הסתמכות על ייבוא שום מספק יחיד, סין, גרמה לצרכנים הישראלים לתלות מלאה ביבוא ממקור אחד בלעדי, אשר שעלול בעתיד בהעדר תחרות להעלות מחירים או להגביל אספקה בעתות משבר. כיום רובו המוחלט של השום המיובא מגיע לישראל מסין (99%) ובשנה האחרונה חלה עליה משמעותית בכמות היבוא. שאר היבוא (1%) מגיע מספרד, בעבר היה הייבוא מספרד משמעותי יותר, ועמד בשנת 2020 על כ-12% מסך הכמות שיובאה לישראל. אין בישראל עוד ענף או מוצר שבאספקתו ישראל תלויה לחלוטין בגורם זר יחיד. בעדויות ממספר מדינות ברחבי העולם, אליהן ייצאו הסינים במחירי היצף (מתחת למחיר העלות) עד לקריסת המגדלים המקומיים. בהתאם לכך נפתחו חקירות היצף והועלו המכסים בארה"ב, קנדה, אירופה ומדינות נוספות. יצוין כי לאחר הכחדת הגידול המקומי (חיסול חומר הריבוי המקומי) כמעט בלתי אפשרי לחזור לייצור מקומי, ויצואנים יכולים לנצל מצב כשזה להעלאת מחירים, בעיקר כאשר יש יצואן בינ"ל יחיד ודומיננטי. במשרד החקלאות בודקים כעת טענה כי ייתכן שבשום המיובא טמונות בעיות נוספות. הליך גידול השום בסין אינו מפוקח, ובפרסומים זרים עלו טענות כלפי המים המשמשים להשקייתו, לגביהם נטען כי מדובר בשפכים בלתי מטופלים המזוהמים במתכות כבדות כגון עופרת. התפרסמו נתונים גם לגבי חשש מריסוס עשבייה בחומרים אסורים במהלך תהליך הגידול. מעבר לכך עלו טענות ביחס לטיפולים אותם עובר השום לאחר הקטיף לטובת שינועו כגון הלבנה בריכוז גבוה של כלור, על-מנת שיהיה לבן ולא יוציא שורשים, המייקרים את הובלתו. בנוסף קיים חשש כי היצואנים הסינים נדרשים לחטא את השום על-ידי הקרנתו או על-ידי מתיל ברומיד, שאסור בישראל. המשרד עורך בימים אלו בדיקות מעבדה על-מנת לבדוק פרסומים אלה. שר החקלאות, אבי דיכטר: "ביטול המכס לחלוטין במרס 2022, בזמן הממשלה הקודמת, גרם לגדיעה כמעט מלאה של ענף השום. אין לי ספק שזו לא הייתה כוונת הממשלה הקודמת, אך זו הייתה התוצאה של הצעד שנקטו ו. משרד החקלאות בראשותי, ובניהולו של המנכ״ל אורן לביא, מתחילים לשקם את ענף השום, ומכאן שההקצאה התקציבית היא מתוך משאבי המשרד, עוד בטרם סוכמו התמיכות עם משרד האוצר. אם לא היינו נוקטים צעד הזה, השום הישראלי היה הופך לפיסת היסטוריה. נמשיך לחזק את החקלאות המקומית בארץ, לעודד המשך ייצור מקומי איכותי וטרי, ובמקביל לייצר הזדמנות לצמיחה בהמשך לטובת ביטחון המזון של כולנו".