יש הרבה אמת בדברי
גבי גזית, לגבי החיים כאן - של שתי אוכלוסיות שיש ביניהן הבדלים גדולים, ולגבי החיים והאמונה על-פיהם מוכתבים החיים לכולם, כולל לאוכלוסיה שאין לה כל קשר או זיקה לדת. ואין צורך להסתמך על הדברים שנאמרו בוויכוח שהיה לאחרונה בנושא.
הרי ברור שחיינו כאן כבר מזמן נקבעים על-ידי נורמות וחוקים שנקבעו וקיבלו אישור מהמדינה, בעצם שחיים על פיהם, בהרבה תחומים.
קחו למשל את השבת. איסור קיום כל דבר שיש בו פסק מעם הרבנים שמקבלים את סמכותם מהרבנים הראשיים שקיבלו אותו מדיני תורה שניתנה מאלוהים. ואין טעם לפרט כל מיני תחומים שכל העם נוהג על פיהם.
איני רוצה להיכנס לפרטים רבים הקשורים לאיסורים שיש מטעמי דת, אני רק רוצה להדגיש בנוסף לדברים לעיל שהדתיים במיוחד (להוציא את המסורתיים והמאמינים), לא רק שהם מיעוט, הם מכתיבים את חיי אותם שאין להם חלק בנושא הדת. האחרונים, הם רוב גדול שחיים שנים לפי חייהם של הראשונים. וחיים אלה, עולים הרבה כסף, כמו הצורך באלטרנטיבות בהרבה תחומים - שבת ואחרים, וכן הוצאות כסף מעם המדינה, בעד שומרי הדת, כמו הרבנות הראשית ושלוחותיה.
המציאות הנ"ל, פוגעת גם בנוחיות של הלא דתיים ועוד בהוצאות כספיות. כך למשל בשבת, מי שאין לו מכונית, חייב להשתמש במונית וזה גם מעמיס עליו דאגה והמתנה לבואה.
לו היו חוסכים את הכסף הנדרש לדברים לעיל, אפשר היה להעבירו לבניית משטרה איכותית, מתגייסים בעלי איכות ומשכורות טובות להם. כל זאת, במציאות שלנו שעדיין לא רואים את האור בקצה המנהרה.
לסיום, אי-אפשר להתעלם מדברי גזית לגבי הביטחון, בהקשר הגדלת מספר החיילים בצבא וכוונתי לאותם שאינם משרתים בצבא והרי יש דתיים שהם מן המובחרים בצבא.
חייבים אפוא כבר מזמן, לאפשר לכל אחד מהמדינה, לבנות את חייו מבלי לפגוע בזה של האחר.
