חשיבות עליונה במסגרת הנחיות אלו היא הדגש על ביצוע מחקרי חיי מדף מדוקדקים כדי לקבוע את תאריכי התפוגה המתאימים לכל מוצר בנפרד. על מחקרים אלו לתת דין וחשבון על הרכב המוצר, אופי אריזתו והתנאים שבהם הוא יאוחסן. בנוסף, יש לקחת בחשבון איומים פוטנציאליים כמו גידול חיידקים ופיתוח של טעמים וריחות לא רצויים במהלך מחקרים אלה.
המסמך מציע מפת דרכים שלב אחר שלב לביצוע מחקרי חיי מדף אלו. זה כולל בחירת שיטות בדיקה מתאימות וקביעת תבחיני קבלה מדויקים. עוד הוא מייעץ ליצרנים לעסוק בניטור רציף של המוצרים שלהם כדי להבטיח שהם עומדים בעקביות באמות המידה האיכותיות והבטיחותיות לאורך חיי המדף שלהם.
ההנחיות כוללות גם קטלוג של גורמים שיכולים להשפיע על חיי המדף של מוצרי מזון מסוימים, הכוללים בשר, עופות, דגים, מוצרי חלב ומוצרי מאפה. לדוגמה, המסמך קובע אחסון מוצרי בשר בטמפרטורות מתחת ל-4 מעלות צלזיוס כאמצעי מניעה נגד התפשטות חיידקים מזיקים. באופן דומה, יש לאחסן מוצרי חלב מתחת ל-7 מעלות צלזיוס כדי למנוע קלקול.
זאת ועוד, המסמך מפרט בקפדנות את הדרישות המשפטיות לקביעת חיי המדף של מוצרי מזון. סמכויות אלה עשויות להשתנות באופן משמעותי לפי מדינה ואזור, מה שמחייב יצרנים להתייעץ עם הרשויות המקומיות כדי להבטיח עמידה בחקיקה הרלוונטית.
הנחיות אלו מציעות מסגרת מקיפה ליצרני המזון, המציידת אותם בכלים הדרושים לבירור חיי המדף המתאימים למוצריהם. עמידה בהנחיות אלו מבטיחה שמוצרי המזון יישארו בטוחים ושומרים על סטנדרט גבוה של איכות תוך הקפדה על החוקים והתקנות החלים.
