במשרד החינוך קיים מידע רק על 75% מילדי המשפחות המפונות, כך נמסר (יום ב', 20.11.23) בישיבה משותפת של וועדות החינוך והבריאות. יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יוסי טייב הדגיש כי בסיור שערכנה הוועדה עלו אתגרי השבתה לתלם של מערכת החינוך כולה והחינוך המיוחד במיוחד, ובמיוחד אתגר המיגון ומילוי כוח-האדם המגויס. יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ יוני משריקי הוסיף, כי מדובר בכ-300 אלף ילדים, שצרכיהם ייעודיים בשגרה, ובוודאי בחירום, וחברה חזקה נמדדת בדאגתה לחלשים. הוא הזהיר כי ילד צמי"ד שנעדר מטיפול בגלל המלחמה - איבד את זכאותו. שני יושבי-הראש הבטיחו כי מיגון מוסדות החינוך המיוחד נמצא בראש סדר העדיפות, והם ימשיכו לעקוב אחר השלמת הפערים, הם קראו למשרד החינוך להשתמש במורות-חיילות משוחררות, ויעקבו אחר מימון ישיר ליחידה להתפתחות הילד, ומה התקציב המיועד לליווי ילדי המפונים.
תמי אומנסקי, מנהל אגף החינוך המיוחד במשרד החינוך, דיווחה על מערכת ממוחשבת ל-75% מהתלמידים שפונו, כתובותיהם הזמניות ומערכות החינוך בהן נקלטו. לדבריה הנתונים חלקיים כי חלק מההורים סירבו למסור פרטים או שהילדים עוברים עדיין ממקום למקום. היא ציינה כי אין מגבלת תקציב וכל בקשותיה להנגשה מתמלאות, נוספו מורות-משלבות, יועצות, מורות-חיילות ופסיכולוגים. היא הודתה כי בחלק ממוסדות החינוך המיוחד - הפעילות רק בחלק מהימים.
ענת גרייפנר, נציגת משרד הרווחה, סיפרה על הפעלת מעונות-יום שיקומיים לחינוך המיוחד, וכן שילוב במוסדות הקיימים לילדי המפונים, אך בחלק מהמקומות קיים חוסר במיגון.
על-פי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, אין לרשויות מידע מלא ומדויק על מספרם של הילדים עם מוגבלויות בארץ, ובוודאי שאין מידע מדויק על מספרם של אלו שפונו מבתיהם בצפון ובדרום. עוד התברר מנציבות שייוון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, כי מתחילת המלחמה התקבלו במוקד לפניות הציבור של הנציבות כ-100 פניות הקשורות לנושא המלחמה, שהבולטות בהם היעדר מרחבים מוגנים במקום המגורים, שילוב ילדים עם מוגבלות במוסדות החינוך, והתאמה של מוסדות חינוך חלופיים בהתאם לצרכים של ילדים עם מוגבלות שפונו, ותעסוקת ההורים לילדים כאלו בתקופת המלחמה, כאשר לעתים אין מסגרת חינוכית רציפה לילדים.
ח"כ
ארז מלול (
ש"ס) ציין את הערות
מבקר המדינה על הכשלים במערכת החינוך המיוחד, במיוחד בהיעדר הסעות, תקציב ייעודי למלווים ומקלט לא-מונגש, יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) קרא להגדיל את שילוב הילדים במוסדות הקיימים, מאיר כהן (יש עתיד) תמה מדוע אין למשרד החינוך נתונים מלאים,
אושר שקלים (הליכוד) קרא לשיפור תנאי ההעסקה במשרד החינוך - עקב הענות חלקית לגיוס כוח הוראה חדש, ומשה סולומון (הציונות הדתית) סיפר על יחס מזלזל למתנדבים במסגרות החינוך למפונים במלונות.
לדברי אסתר קרמר, אחראית מחוז ירושלים לילדים מיוחדים, יש פער ביחס לילדים כאלו בחינוך המשולב, ואין די מעקב, ליווי וסיוע עבורם.
יהודה מרמושטיין, מנכ"ל על"ה, הדגיש את המחסור בכוח האדם בגלל הגיוס, מחסור במחשבי-לוח ובסייעות, תשלום למורות המבקרות את הילדים בבתיהם, ופער ניכר במיגון. לפי ינון כהן, מנכ"ל שמחה לילד, לא כל הילדים המיוחדים חזרו למסגרות הלימודים מחששות וחרדות - וקרא להענקת מענה לאוכלוסייה זאת בבתיהם. רויטל לן-כהן, מקואליציית ההורים למען ילדים עם צרכים מיוחדים, סיפרה על ילדים שטרם סיימו את האבחון בגלל מחסור במסמכים - וביקשה שנת-ביניים שבה לא תימדד זכאותו לפי האבחון.
