X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  חדשות / מבזקים
רוטמן. השפעות חיוביות על עסקים ישראלים [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
רפורמה משפטית: ישראל מאמצת חוק מודל UNCITRAL לבוררות מסחרית בינלאומית
ועדת החוקה החלה בהכנות של הצעת החוק הבינלאומית לבוררות מסחרית במטרה להקים מסגרת משפטית לבוררות מסחרית בינלאומית מוצעים שינויים משמעותיים, לרבות הרחבת סמכויות הבוררים, מתן סמכות בשאלות הנוגעות לסמכותם והגבלת מעורבות בית המשפט החוק המוצע שונה מחוק הבוררות הקיים, ונמנע במכוון מהסדרת אחריות ושכר הבוררים

ועדת החוקה החלה (יום ג', 12.12.23) להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק הבוררות המסחרית הבינלאומית, התשפ"ג-2023. הצעת החוק נועדה ליצור מסגרת משפטית וכללים לניהול הליכי בוררות מסחרית בינלאומית המבוססים על חוק המודל בעניין בוררות מסחרית בינלאומית שגיבשה ועדת האו"ם למשפט בינלאומי מסחרי (אונסיטרל).
החוק כולל מספר הוראות הנבדלות מאלה המעוגנות בחוק הבוררות כיום, הנובעות מאופיה של בוררות מסחרית בינלאומית ומהפרקטיקה הקיימת בתחום. בין היתר מוצע להרחיב, ביחס לחוק הבוררות, את סמכויות הבוררים ולהקנות להם סמכות הכרעה בשאלות שנוגעות לאופי ולהיקף סמכותם; להרחיב את סמכות הבוררים ביחס לסעדים זמניים, ולאפשר אכיפת צווים זמנים שיינתנו בבוררות בחו"ל; עוד מוצע להגביל את האפשרות למעורבות בית המשפט הליכי בוררות. בנוסף, בניגוד לחוק הבוררות, החוק המוצע נמנע במכוון מלהסדיר מספר עניינים ובהם אחריות הבורר ושכרו וכן קביעתן של ברירות מחדל ביחס לסדרי דין, שכן אלו מוסדרים לרוב בפרקטיקה.
ביחס לחוק המודל, מוצע מספר קטן של שינויים ובהם צמצום של סעיף הפרשנות; השמטת האפשרות של הצדדים להסכים על בוררות בין לאומית כאשר מבחינה מהותית היא אינה כזו; וקביעה כי החלטות בית המשפט בעניין מינוי בוררים, פסלות ונבצרות בורר, וסמכות הרכב הבוררים תהיינה ניתנות לערעור ברשות, להבדיל מחוק המודל המונע ערעור כלל.

רקע
בוררות היא תולדה של הסכם, לפיו הצדדים מסכימים להביא סכסוך ביניהם להכרעת בורר או מספר בוררים, כשמינוי הגוף הבורר מתבצע בהתאם לכללים שעליהם הסכימו הצדדים או בהתאם לברירות מחדל. בוררות בינלאומית היא שיטה ליישוב סכסוכים בין צדדים להסכמים מסחריים בינלאומיים. תחום הבוררות הבינלאומית התפתח באופן המאפשר לצדדים להסכם, הבאים מתרבויות שונות וממערכות משפט שונות, ליישב סכסוכים ללא פנייה, או בפנייה מועטה יחסית, למערכות החוקים המדינתיות. קיימים הבדלים משמעותיים בין בוררות בינלאומית לבין שיטות בוררות במדינות שונות בעולם. בוררות בינלאומית מתקיימת מחוץ לגדרם של כללי סדרי דין לאומיים.
ועדת האו"ם למשפט בינלאומי מסחרי - "אוניסטרל", גיבשה חוק מודל לבוררות מסחרית בין לאומית. חוק המודל אומץ באו"ם ביוני 1985 שעודכן ביולי 2006, המהווה סטנדרט בינלאומי מקובל בתחום הבוררות, כאשר ההסדרים הקבועים בו נקלטו עד היום ב-88 מדינות וסה"כ ב-120 אזורי שיפוט. הרציונל בבסיסו של חוק המודל, הוא יצירת התאמה של הסטנדרטים הנוהגים בבוררויות בינלאומיות כדי לייצר "שפה משותפת" בלי קשר למוצאם של הצדדים לבוררות. חוק המודל מסדיר את השלבים השונים של הליך הבוררות המסחרית הבינלאומית- החל בשלב ההסכמה לבוררות ועד לאכיפת פסק הבוררות.
ישראל טרם אימצה את חוק המודל, כך שחוק הבוררות שנחקק ב-1968, חל על כל הליך בוררות שמקום מושבו בישראל, לרבות הליכים בעלי מאפיינים בינלאומיים. אלא שחוק הבוררות אינו מותאם למאפיינים המיוחדים של הליכי בוררות בינלאומיים, בהם ככלל יש העדפה להקניית סמכויות רחבות יותר לבוררים וגמישות רחבה בניהול ההליך. לכן, ההנחה היא כי אימוץ הצעת החוק ישפר את מקומה של ישראל בתחום הבוררות המסחרית הבינלאומית ויעודד שימוש בבוררות שמושבה בישראל כפתרון ליישוב סכסוכים מסחריים בינלאומיים. המשמעות היא צמצום עלויות של ניהול הליכים ליישוב סכסוכים כאלו, וחיזוק מעמדה של ישראל בתחום זה, תוך חיזוק התעשיה המקומית.
הצפי הוא כי לאחר השלמת החקיקה שתתאם במידה מספקת לחוק המודל, מזכירות אוניסטרל תוסיף את ישראל לרשימת המדינות ואזורי השיפוט שאימצו את חוק המודל.

עו"ד יעל ויינר, ראש תחום משפט בינ"ל בייעוץ וחקיקה משרד המשפטים: "מדובר בהצעת חוק מקצועית שנועדה לאמץ סטנדרטים בינ"ל. אימוצה יאפשר לקדם את מעמד ישראל בנושא הבוררויות הבינ"ל ויסייע לבעלי עסקים ישראלים ולמדינה בכלל. לא סוד שבעשורים האחרונים השימוש בבוררות בינלאומית גדל משמעותית ובישראל התחום מוסדר בחוק הבוררות מ-1968 גם על בוררויות בינ"ל, אך אינו מהווה מסגרת מתאימה לכך. הצעת החוק, מטרתה לאמץ את חוק המודל לבוררות בינ"ל שנוסח ע"י ועדת האו"ם למשפט בינלאומי מסחרי - האונסיטרל ומהווה סטנדרט בינ"ל מוביל בתחום. ועדת אונסיטרל מנהלת רשימה של מדינות שאימצו את הסטנדרט ואופן יישומו והמטה היא שהחוק שמקודם כעת יאפשר לישראל להיכנס לרשימה זו ולקבל את הגושפנקה לכך. לאורך החקיקה עמדנו בקשר עם האונסיטרל לגבי הנוסח וחשוב להדגיש שניסינו לדמות לחוק המודל, גם במבנה. אימוץ חוק המודל יחזק את האטרקטיביות של ישראל כמושב לבוררויות בינ"ל".

עו"ד גדעון פישר, יו"ר לשכת הבוררים בישראל: "כשמי מהילדים שלנו קונה באינטרנט מוצר בכמה דולרים זו עסקה בינ"ל לכל דבר ועניין. אם יש סכסוך זה סכסוך מסחרי בינ"ל. העובדה שישראל תצטרף למעל 100 מדינות שאימצו את האמנה הזו תחזק את העסקים הישראלים. יש כאן רצון לעשות האחדה של חקיקה ספציפית של עסקים בינ"ל כדי שירגישו נוח לעשות עסקים עם ישראלים ובתוך ישראל. רוב המדינות אימצו את הסטנדרט ככתבו וכלשונו ויש מדינות שעשו אדפטציה מקומית".
עו"ד מנשה כהן, נשיא המוסד לבוררות עסקית באיגוד לשכות המסחר: "אין שום סיבה שחברות ישראליות המתקשרות עם חברות בינ"ל לא יקיימו את הבוררויות כאן בישראל. אחד הפרמטרים המרכזיים להפיכת ישראל למרכז בוררות עולמי הוא אימוץ חוק המודל. זה שזה לא קרה עד כה זו תקלה שיש לתקנה. החוק הזה מקצועי ולא פוליטי".
הפרופסור אריה רייך מאוניברסיטת בר-אילן: "יש הרבה יתרונות בחוק שייתכן שהחברות יעדיפו לאמצו במקום חוק הבוררות הישן גם ביחס לישראל".
היו"ר ח"כ שמחה רוטמן אמר כי "חשוב לדון בנושא בתקופה זו של לחימה עקב חשיבותו למעמדה הבינ"ל של ישראל, לחיזוק הצמיחה, וליכולת לצאת מהמשבר הכלכלי הנובע מהלחימה". רוטמן ביקש ממשרד המשפטים לתת מענה לשאלת הבוררות שתחול כאשר עסק נמצא ביהודה ושומרון, בקשר עם חברות זרות בינלאומיות או בעסקים עם חברות ישראליות.
עו"ד רועי שיינדורף, לשעבר המשנה ליועמ"ש: "מאחר שזו סוגיה עדינה כי אנחנו צריכים לקבל את אישור האוניסטרל, יש לאפשר למשרד המשפטים להגיע לפתרונה". הוא הוסיף כי "החקיקה חשובה במיוחד בעת הזו למשק הישראלי שיש בו חברות הייטק שצריכות יישוב סכסוכים מהיר ויעיל והיום אין להן את הכלי. הצעת החוק תורמת לצמיחה במשק ולמגזר העסקי בישראל ויש לברך את הוועדה שמצאה לנכון לקדמה גם בתקופת הלחימה הקשה שמדינת ישראל מתמודדת איתה. יש להעביר את החקיקה בהקדם".

תאריך:  12/12/2023   |   עודכן:  14/12/2023
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 אבי דיכטר / Avi Dicter  אברהם בניהו בצלאל / Avraham Benayahu  Bezalel  אוהד טל  אופיר כץ / Ofir  Katz  אוריאל מנחם בוסו / Uriel Busso  אורית פרקש-הכהן / Orit Farkash-Hcohen  אורנה ברביבאי / Orna  Barbivai  אושר שקלים / Osher  Shekalim  אימאן ח'טיב יאסין / Iman  Khatib Yassin  איתמר בן-גביר / Itamar  Ben Gvir  אליהו דלל / Eli Dallal  אליהו רביבו / Revivo Eliyahu  אלמוג כהן / Almog  Cohen  ארז מלול / Erez  Malul  אריה מכלוף דרעי / Aryeh  Machluf Deri  בועז ביסמוט / Boaz  Bismuth  בועז טופורובסקי / Boaz  Toporovsky  בני גנץ / Benny  Gantz  גד איזנקוט / Gadi  Eisenkot  גילה גמליאל / Gila  Gamliel  גלית דיסטל אטבריאן / Galit  Distal Atbaryan  גלעד קריב / Gilad Kariv  דבורה ביטון / Dvora  Biton  דוד  ביטן / David Bitan  דן אילוז / DAN Iluz  דני בן יוסף דנון / Dani Danon  ואליד אל הושלה / Waleed  El Hawashla  ולדימיר בליאק / Vladimir Beliak  זאב אלקין / Ze'ev Elkin  חמד עמאר / Hamad Amar  חנוך דב מילביצקי / Hanoch Dov Milwidsky  טלי גוטליב / Tali  Gottlieb  יאיר לפיד / Yair  Lapid  יואב גלנט / Yoav Galant  יואל (יולי) אדלשטיין / Yoel Edlshtein  יונתן משריקי / Yonatan Mishraki  יוסף עטאונה / Youssef  Atauna  יוראי להב הרצנו / Yorai  Lahav-Hertzano  ינון אזולאי / Yinon  Azoulay  יסמין פרידמן / Yasmin Fridman  יעקב אשר / Yakov  Asher  יצחק קרויזר / Kroizer Yitzhak  יצחק שמעון סרלאוף  ירון לוי / Yaron Levi  ישראל אייכלר / Yisrael  Eichler  ישראל כץ / Israel  Katz  לימור סון הר-מלך / Limor  Son Har-Melech  מאי גולן / May  Golan  מאיר כהן / Meir  Cohen  מטי צרפתי הרכבי / Matti  Sarfati Harkavi  מיכאל מרדכי ביטון / Michael Mordechai Biton  מירב בן-ארי / Meirav  Ben-Ari  מירב כהן / Meirav  Cohen  מנסור עבאס / Mansour Abbas  משה אבוטבול / Moshe Abutbul  משה ארבל / Moshe Arbel  משה גפני / Moshe Gafni  משה רוט / Moshe  Roth  מתן כהנא / Matan  Kahana  נאור שירי  ניר ברקת / Nir  Barkat  סימון  מושיאשוילי / Simon  Moshiashvili  סימון דוידסון / Simon Davidson  עודד פורר / Oded Forer  עופר כסיף / Ofer  Cassif  עמית הלוי / Amit  Halevi  צבי ידידיה  סוכות / Tzvi Yedidia  Sukkot  צביקה פוגל / Tzvika  Foghel  צגה צנגש  מלקו / Tsega  Melaku  קארין אלהרר / Karin  Elharar  רון כץ / Ron Katz  רם בן ברק / Ram  Ben Barak  שלום דנינו / Shalom  Danino  שלי טל מירון / Shelly Tal Meron  שלמה קרעי / Shlomo  Karhi  שמחה רוטמן / Simcha  Rothman  שרון ניר / Sharon Nir  שרן השכל / Sharren Haskel
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
רפורמה משפטית: ישראל מאמצת חוק מודל UNCITRAL לבוררות מסחרית בינלאומית
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות כנסת 25
עידן יוסף
מתחילת השנה התקבלו 25 פניות המעלות חשש לסיכון שעשוי להישקף ממחזיקי נשק    לפי נתוני המשרד לביטחון לאומי יש כיום 265 אלף בקשות    למשרד הרווחה אין כיום תפקיד מובנה בבדיקת בקשות לרישיון נשק    ח"כים שהגישו את הבקשה לדיון מהיר: "עלינו לוודא שנשים וילדים לא ייפגעו"    יו"ר הוועדהלביטחון לאומי: "אזרחי ישראל מרגישים צורך להגן על עצמם"
עידן יוסף
ח"כים מהקואליציה החברים בוועדת העבודה שדרשה ממשרד האוצר להציג פתרון מאיימים: אם לא יימצא פתרון - לא נצביע בעד התקציב    יו"ר הוועדה: נגיש הצעת חוק שתחייב את המדינה לשלם
מירב ארד
עידן יוסף
שר האוצר סמוטריץ' על הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2023: "לא הכנסתי את סדר העדיפות האישי שלי כשר אוצר, קבענו תבחיננים קשיחים טכניים לחלוטין"    יו"ר ועת חוץ וביטחון אדלשטיין: "נעשתה כאן טעות חמורה, צריך להגיש הסתייגות שמורידה את כל ההוצאות שלא קשורות ללחימה"
עידן יוסף
הצעת החוק שהכינה ועדת הכספים נועדה להסדיר את הרחבת מגבלת ההוצאה ומגבלת הגירעון, לקראת אישור תקציב נוסף לשנת 2023    במסגרתו יתווספו לתקציב 17 מיליארד שקל להוצאות ביטחוניות וכ-8.9 מיליארד הוצאות אזרחיות    כ-6.1 מיליארד ישמשו להוצאות סיוע לנפגעים ולמפונים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il