בשנת 2022 חיו בישראל 2 מיליון בני אדם מתחת לקו העוני, מתוכם 873,000 ילדים ו-153,000 זקנים. כך מוסר (28.12.23) הביטוח הלאומי בדוח העוני השנתי, המתפרסם שנה לאחר מועד הנתונים אליו הוא מתייחס. שיעור העניים אשתקד מכלל האוכלוסייה היה 20.9%, ללא שינוי לעומת 2021, ואילו מספר המשפחות העניות ירד מ-20.5% ל-20.2%. "העוני בישראל הוא מהגבוהים ביותר בארצות המפותחות", קובע הביטוח הלאומי. קו העוני על פיו מודד הביטוח הלאומי את היקף העוני, נגזר מן ההכנסה החציונית נטו לנפש והוא עמד אשתקד על 3,076 שקל לחודש. אם המדידה הייתה על-פי צרכים מינימליים לחיים סבירים במדינה מפותחת, הוא היה גבוה בהרבה וממילא מספר העניים היה עולה משמעותית. בלא הסיוע הממשלתי (דרך קצבאות הביטוח הלאומי והטבות במס הכנסה), היה שיעור העניים עומד על 30.6% (לעומת 32.1% בשנה הקודמת), ושיעור המשפחות העניות היה 33.8% (לעומת 35.6%). הסיוע הממשלתי צמצם אשתקד את העוני בשיעור נמוך מאשר בשנתיים הקודמות, אם כי הירידה עודנה גבוהה יותר מאשר ערב הקורונה. הביטוח הלאומי אומר כי מצבם של העניים הורע בשנה שעברה, שכן נרשמה עלייה בעומק העוני ובחומרתו, בדומה לעלייה שנרשמה ב-2021. שיעור הילדים העניים מכלל ילדי ישראל היה אשתקד 28.2% (לעומת 28% ב-2021), בעוד שיעור הזקנים העניים ירד משמעותית ל-12.7% (לעומת 15%) בשל גידול בקצבאות. העוני בקרב הערבים עמד אשתקד על 39% (לעומת 38%), ואילו בקרב החרדים נרשמה ירידה ל-33.7% (לעומת 34.4%). מבין כל העניים, 41.9% הם ערבים ו-22.4% הם חרדים - כפול מחלקן באוכלוסייה של שתי קבוצות אלו. בהתאמה לכך, שיעור העוני גבוה במיוחד במחוזות בהם חלקן גבוה במיוחד: 36.1% במחוז ירושלים, 22.5% בצפון ו-22.9% בדרום. עוד מוסר הדוח, כי בשנת 2022 עלה שיעור הנפשות החשות עניות ושיעור משקי הבית שלא הצליחו לכסות את כל הוצאותיהם (30.5% לעומת 26.4%), ועלה גם שיעור המוותרים מסיבות כלכליות על ארוחה לפחות פעם ביומיים (6.1% לעומת 5.2%) ועל פעילויות פנאי (36.4% לעומת 27.5%). לעומת זאת, שיעור המוותרים על טיפולים רפואיים ותרופות מרשם בשל סיבות כלכליות (10.7% ו-6.8%, בהתאמה, דומה לשנת 2021. "לנוכח הרב-ממדיות של העוני, המתבטא לא רק ברמת הכנסות נמוכה אלא גם בממדים נוספים כבריאות ודיור, הטיפול בו חייב להיות הוליסטי ולכלול תחומי חיים רבים. בחינת היקף ההשקעה ברווחה מלמדת כי המשאבים המוקצים להוצאות רווחה בישראל בהשוואה למדינות המפותחות הם מהנמוכים בעולם: בשנת 2022 היוותה ההוצאה הציבורית לרווחה 15.8% מהתמ"ג לעומת 22.4% בממוצע ב-OECD, כשרק קוריאה [הדקומית] ואירלנד מדורגות נמוך מישראל", אומרת סמנכ"ל הביטוח הלאומי, ניצה (קלינר) קסיר, שערכה את הדוח. בהתייחסה למלחמת חרבות ברזל מוסיפה קסיר: "אחד מתפקידיה של מערכת הביטחון הסוציאלי הוא לסייע בעיתות משבר, ואכן הממשלה הגדילה במלחמה את התמיכות באנשים שנפגעו. זאת ועוד: עד סיום המלחמה וההתאוששות הכלכלית-חברתית נדרשת גם הגדלה של תקציבי הרווחה והפעלת מדיניות כלכלית-חברתית מושכלת, שלצד הפעלת צעדים לעידוד הצמיחה תתמוך גם באוכלוסיות שנפגעו כלכלית-חברתית".