לבנקים יש שיקול דעת רחב בהערכת טיב הסיכון ובזיהוי גורמים ופעילויות בסיכון גבוה, כאשר הם מיישמים את הוראות החוק והנהלים נגד הלבנת הון ומימון טרור. כך אומר (3.1.24) שופט בית המשפט העליון, חאלד כבוב. כבוב חוזר על פסיקתו של בית המשפט העליון, ולפיה הנטל שעל בנק המבקש לסגור חשבון מחשש להלבנת הון או מימון טרור, נמוך מאשר זה הנדרש במשפט האזרחי (51%). "בפסיקתנו הובהר כי בשים לב לטבעה 'המעין-מינהלי' של החלטה שכזו, בידי התאגיד הבנקאי נתון מתחם של סבירות בגדרו רשאי הוא להפעיל את שיקול דעתו. על האמור בפסיקה זו אבקש להוסיף כי במסגרת מתחם זה, נתון לטעמי לתאגיד הבנקאי שיקול דעת רחב בהערכת טיב הסיכון ובזיהוי גורמים ופעילויות בסיכון גבוה - והכל בזיקה להוראות החוק, הצווים והנחיות הפיקוח על הבנקים", אומר כבוב. עוד מזכיר כבוב את הפסיקה העקבית, לפיה טיב הראיות עליהן יידרש להצביע בנק הסוגר חשבון ייבחן על-פי כללי המשפט המינהלי, כאשר במסגרת זו עליו לדעת את דעתו ל"דגלים אדומים" המעוררים את חשדו. כמו-כן נפסק, כי נטל הראיה כאשר מדובר בחשש להלבנות ומימון טרור, נמוך מאשר ביתר המקרים בהם מבקש בנק לסגור חשבון. כבוב מוסיף: "כל קביעה אחרת עלולה לסכל, הלכה למעשה, את יכולתם של התאגידים הבנקאיים למלא תפקידם כ'שומרי סף' בתחום הלבנת ההון ומימון טרור; תגדיל את חשיפת הציבור לסיכונים אלו; ואף עלולה לחשוף את התאגידים הבנקאיים לפגיעה במוניטין שלהם או לסנקציות פליליות - הן במדינת ישראל, הן מחוצה לה". השופט דחה על הסף את בקשתה של חברת ס.ע טופ השקעות, העוסקת בשירותים פיננסיים (נש"מ), לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת לובנה שלאעטה-חלאילה) שלא לאסור זמנית על בנק מרכנתיל-דיסקונט לסגור את חשבונה. הבנק נקט צעד זה לאחר שהגיע למסקנה, כי החברה אינה עומדת בכללים למניעת הלבנת הון ומימון טרור, וכי בחשבונה מתנהלות פעולות חשודות. לדברי שלאעטה-חלאילה, תשובותיה של טופ לשאלותיו של הבנק לא היו עקביות, נוצר משבר אמון בין הצדדים וחשבונה הוא בסיכון גבוה להלבנות ומימון טרור. "קביעה אחרת הייתה עלולה להקשות עד מאוד על התאגידים הבנקאיים במימוש תפקידם החשוב במאבק בהלבנת הון ובמימון טרור", מסכם כבוב. את טופ ייצג עו"ד פריז מוראני.