בית המשפט העליון אוסר (10.1.24) על השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, "לתת הנחיות והוראות אופרטיביות למשטרה בדבר יישום מדיניותו בכל הנוגע למימוש זכות ההפגנה וחופש המחאה". מדובר בצו ביניים במסגרת עתירות נגד התיקון לפקודת המשטרה, אשר לטענת העותרים מאפשר לבן-גביר להתערב בעבודתה המבצעית ולפגוע בעצמאותה. ממלא-מקום הנשיא עוזי פוגלמן והשופטים יצחק עמית ויחיאל כשר מוסיפים: "בכלל זאת, יימנע השר מכל מהתייחסות לאירוע מבצעי קונקרטי באופן שעשוי לעלות כדי מתן הוראה אופרטיבית למשטרה כיצד עליה להפעיל סמכותה באותו אירוע – במישרין או בעקיפין, מראש או למפרע. כן יימנע השר מלהתייחס – בין היתר – לאופן השימוש בכוח באירוע כזה או אחר, דרכי השימוש בכוח, האמצעים לפיזור הפגנות, התנאים שנוגעים לזמן, למקום ולאופן עריכת האירוע ולעצם מתן אישור לקיום האירוע". הצו הוצא לאחר שבן-גביר הנחה את המשטרה למנוע הפגנה של חד"ש בקריאה להפסקת אש בעזה. הוא עצמו צייץ באמצע נובמבר: "בהתאם להנחייתי, משטרת ישראל מנעה עד כה קיום מפגני הזדהות עם הנאצים מהחמאס". העותרים ביקשו מבג"ץ להוציא צו ביניים שימנע התערבויות דומות בעתיד והיועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, הביעה את הדעה שאותה התערבות מצידו הייתה פסולה. בחודש מרס קבע עמית, לאחר הגשת העתירה והתגובות המקדמיות - כולל מצד בן-גביר - שקיימת הסכמה לפיה "שאין השר רשאי ליתן הנחיות מבצעיות בדבר הדרכים ליישום מדיניותו, אופן השימוש בכוח באירוע כזה או אחר, דרכי השימוש בכוח, האמצעים לפיזור הפגנות, התנאים הנוגעים לזמן, למקום ולאופן עריכת האירוע וכיו"ב. על-מנת למנוע מחלוקות בעתיד, הרי שגם 'אזכור' של המדיניות במהלך אירוע מבצעי קונקרטי שעה שזו עודנו מתנהל, עלול להתפרש כהנחיה אופרטיבית". כעת אומר בג"ץ, כי התערבותו של בן-גביר בהפגנת חד"ש אינה עולה בקנה אחד עם אותה החלטה.