בשנה האחרונה הפך התחום הסולארי בישראל כמו גם במדינות רבות אחרות ללהיט. יזמים ובעלי מבנים וקרקעות עושים תחשיבים על תקופת החזר ההשקעה והתשואה ה"מובטחת" ממנה הם ייהנו בשנים הבאות.
יזמים מתאפיינים ברוח אופטימית מבורכת, שאלמלא כן הם לא היו עושים דבר. אך יחד עם זאת, אם יש דבר אחד שעל כולנו ללמוד מאירועי השנים האחרונות בכלכלה העולמית הוא שאין השקעה מובטחת ובכל פרויקט שאנו עושים עלינו לנסות להיערך גם לתרחיש שלילי ולאירועים בלתי צפויים.
נושא המחיר הוא רב משמעות, כיוון שעל פיו תקום או תיפול הכדאיות של הקמת הפרויקטים, במיוחד במצב של ירידה במחיר של מכירת החשמל. אולם זהו לחלוטין לא המדד היחיד שעל-פיו יש לקבל החלטות.
בלהט של חישובי התשואה מהם ייהנו בעל הקרקע או הנכס והיזמים, נשכחות הסכנות שבדרך שעלולות לשנות מהותית את התפוקה של המערכות. המערכות הסולאריות, שנמצאות באוויר הפתוח, חשופות לאינספור פגעים מידי שמים ומידי אדם שיש לתת עליהם את הדעת כבר בעת ההתקנה.
כל החברות מציעות אחריות ברמה זו או אחרת על הציוד שהן מספקות. אסור להתעצל ו"לחפף" בנושא חשוב זה ולהשוות היטב את ההגנות שמקבלים היזם ובעל הנכס בתרחישים שונים: האם האחריות כוללת את כל הרכיבים, האם יש "עלויות נסתרות" ללקוחות שתתגלנה רק בשעת אמת, האם הפעלת האחריות כרוכה בהפעלת תהליכים ביורוקרטים מתישים ועוד.
אבל אחריות אינה מספקת ולעיתים היא מעניקה ביטחון מזויף. מי מאיתנו יודע היכן הוא יהיה בשנת 2020 ובמה יעסוק. בתקופה הממושכת שבה הפרויקטים הסולאריים אמורים לעבוד הכל יכול להשתנות. חברות שקיימות היום עלולות לא להיות בשטח בעוד מספר שנים, אנשים שפועלים כיום בתחום יכולים להחליף את תחום עיסוקם, חברות גדולות שהקימו מחלקות סולאריות עלולות לסגור או למכור אותן ולא תוכלנה לתת מענה מספיק.
מי שרוצה להבטיח את עצמו שבמקרה של נזק למערכות הסולאריות הוא לא יוותר חשוף חייב לעמוד על כך שגם האחריות שהוא מחזיק בידיו, תהיה טובה ככל שתהיה, תבוטח על-ידי חברות ביטוח יציבות ובעלות גב כלכלי חזק. בנוסף לביטוח, מקובל באירופה, במערכות סולאריות גדולות לקבל התחייבות של המבצע והמתחזק ליחס בין תפוקת המערכת לקרינת השמש המגיעה למערכת (Performance Ratio) לאורך השנים בכפוף לחוזה תחזוקה.
המהפכה הסולארית הירוקה טומנת בחובה עלות נוספת שלא מרבים לתת עליה את הדעת והיא פירוק הפאנלים בתום השימוש בהם. כיום נושא זה אינו מתומחר מתוך התפיסה הכל כך ישראלית ש"בסוף יהיה בסדר".
בעוד כ-20 שנה מהיום נמצא את עצמנו עם משטחי ענק שמוערכים ב-4 מיליון מ"ר של פאנלים סולאריים על גגות ובשטחים חקלאיים. סביר שבשני העשורים הקרובים הטכנולוגיה תשתכלל כך שיתכן שלפאנלים הישנים לא יהיה שימוש. בעל הקרקע או הגג שירצה לנצל את השטח למטרה אחרת יצטרך לשאת בעלות הפינוי שתגרע ממנו חלק מהרווח. סגירת סוגיה זו במועד הזמנת הציוד תמנע הוצאות מיותרות בעתיד.
מהפיכת האנרגיה הירוקה היא ללא ספק מבורכת, אולם כמו כל תחום שנמצא יחסית בראשית דרכו היא סובלת ממחלות ילדות. בלהט העשייה והבנייה, חשוב להיזהר שלא להדבק בהן...