גבירותיי ורבותיי: תפנית דרמטית!

השבוע אנו חוגגים 33 שנים למהפך הפוליטי הידוע, שבמהלכו הדיח הליכוד את המערך מהשלטון לראשונה מאז הקמת המדינה בבחירות דרמטיות במיוחד. חיים יבין עצמו מעיד, שבעת השידור הוא חיפש מילה שתתאר בנאמנות את המאורע. מצד אחד - לא "הפיכה" או "מהפיכה" - מונחים אלימים מדי, ועל אחת כמה וכמה הוא לא רצה לקשר אותם אל מנחם בגין, שסבל בעברו מתדמית ה"פאשיסט". מצד שני - המונחים "שינוי", או "תפנית" נראו לו פושרים מדי. והנה עלה במוחו הרעיון הספונטני להכריז: "מהפך". עד כאן הכל טוב ויפה, והצגת הדברים מקובלת על רוב הציבור כדבר מובן מאליו, ואף מיטב הבלשנים והחוקרים שבדקו את הנושא, מאשרים את רוח הדברים: עמוס כרמל, קובע בספרו "הכל פוליטי" (עמ' 496) שחיים יבין "חידש" את המונח "מהפך"; חוקר הלשון הוותיק, רוביק רוזנטל, החזיק באותה הדעה, והופתע לגלות שהתמונה למעשה שונה; רפי מן, הזהיר יותר, טוען בספרו "לא יעלה על הדעת" (עמ' 112) שהשימוש במונח מהפך במשמעותו הפוליטית-תרבותית, "לא היה נפוץ", קודם למאי 1977. אך מכולם הגדיל לעשות ד"ר אבשלום קור. בפינתו הטלוויזיונית "הגיע זמן לשון", לא נותר שום פתח לספק: "מקרים מעטים הם, שיש לנו תאריך מדויק, שעה מדויקת ואפילו צילום של הרגע, שנולדה בו מילה חדשה בעברית: בחודש אייר תשל"ז, מאי 1977 [...] הופיע חיים יבין בכל בית בישראל [...] אכן, מודים כולם, המילה מהפך ותיקה בלשון העברית, בעיקר כאחד מטעמי המקרא. בפרויקט ויקימילון המסונף לויקיפדיה, מזכירים שהמונח התקיים בתחום הימאות, ובעבר גם שימש כתרגום ל"טרופיק" - נקודת המהפך שממנה מתחילים הימים להתקצר - והלילות להתארך. אולם, בכל מקרה, מדובר הרי בשימושים יחודיים, ואילו "מהפך", במשמעות רחבה של שינוי כיוון דרמטי בפוליטיקה ובשאר ענייני האדם - היא הרי חידושו הבלעדי של חיים יבין. אלא שהמציאות מראה תמונה הפוכה לחלוטין: אי שם בשנות העשרים, כתב חיים ארלוזורוב מאמר, שבו מופיעה המילה הידועה "מהפכה" פעמים רבות, ולפתע נאמר: "[...] שניים הם התנאים העיקריים אשר בזכותם חל, במחצית השניה של המאה הי"ח, אותו מהפך, אשר סילק את כל המשברים וסכנות הקיפאון, והתחיל לשנות את פני הדברים מעיקרם [...]". האם היה מדובר בתופעה חריגה? בהחלט לא. אצל דוד בן-גוריון, במשך שנים רבות, היה שגור הביטוי "נקודת-המהפך", וכוונתו הייתה להעביר את כובד משקל הפעילות הציונית מהגולה לארץ. בין השנים 1928 ל-1969 הופיע בעיתון "דבר" כ-80 פעמים הביטוי 'מהפך' במשמעותו המודרנית כביכול, וזאת בכמה תחומים: מדעים: "[...] שתי הנקודות הקבועות המקובלות אצלנו - נקודות הקפיאה והרתיחה של המים, אינן רק נקודות מהפך במצב הנוזל בלבד אלא גם במצב הביולוגי של בעלי חי שונים [...]" אמנות ותרבות: "[...] הקריקטורה וההלצה הטובה באמת הן פרי-השנינה, ההתחכמות עם המציאות. הצייר והמספר מושכים את האדם הצופה בקריקטורה או המאזין להלצה בכיוון מסויים, ולפתע מטיחים בפניו מהפך, הסותר את המסקנה הטבעית. המהפך הזה גורם לצחוק[...]" התחום הפוליטי-מדיני: "[...] הסכמתו של הנשיא פומפידו לשיחות עם ישראל משמעה יכול להיות מהפך במדיניות האיבה הצרפתית[...]". מעניינים במיוחד הם המקרים שבהם משמש המונח בדיון מעל דפי עיתון, המכוון אל ציבור קוראים גדול, וזאת בטבעיות גמורה. לדוגמא, בשנת 1956, מנהיג ברית-המועצות חולל מהפך בהתייחסותו אל סטאלין ופשעיו, אולם לא ביחסו של הגוש המזרחי כלפי הציונות: "[...] אכן, מובן ומוצדק כעסו של שמיר נוכח משחק-להכעיס זה מצד שליטי פראג, והוא ממשיך: "המסקנה היא אחת: עלינו לתבוע כי קו השינוי והמהפך, המוחק ללא רתיעה היסטוריה של שלושים שנה שעברה על גופיהם ורוחם של מאות מיליונים אנשים ועשרות עמים, כי קו השינוי הזה יעבור גם תחת חשבוננו". מסקנה נכונה. אולם, מכובדנו שמיר, זהו רק צד אחד של המטבע. הצד השני הוא, שקו השינוי והמהפך צריך שיימתח ללא רתיעה גם על-ידיך ועל-ידי חבריך [...] לא די בכך שפראג תשחרר את אורן כפי ששחררה את גולדשטיקר, אלא עליכם לבקש סליחה מגולדשטיקר על שהפקרתם אותו ולא הגנתם עליו כפי שהגנתם על חברכם אורן, רק אז יהיה המהפך שלם [...]." בשנת 1952 יצא לאור בישראל, בעברית, קובץ ספרי מדע בדיוני בתרגומו של המשורר יונתן רטוש, וכבר בתוכן העניינים מוצאים אנו סיפור מאת אנתוני באוצ'ר בשם: "נקודת המהפך". נוסף על עיתון "דבר", ניתן למצוא עשרות רבות של דוגמאות בספרות התקופה, ובייחוד בספרים ובכתבי עת שיצאו לאור בשנים 1975-1976 בלבד, וזאת אף ללא סריקת העיתונות היומית וארכיוני הרדיו והטלוויזיה של אותן השנים. פיקנטי במיוחד הוא הדיווח של עיתונאי "דבר" פנחס יורמן, על מערכת הבחירות בקנדה בשנת 1972. הדברים יצאו לאור ב-1976, אולם למי שאינו מודע לתאריכים, נראים הדברים כחיקוי לדיווחו של חיים יבין: "[...] בסוף אוקטובר נוצח ראש ממשלת קנדה, פייר אליוט טרודו, בבחירות כלליות, שהוגדרו כ"מדהימות ביותר" בתולדות שכנתה הצפונית של ארצות הברית. מדהימות בשל המהפך הפתאומי בקלפי: כל הסקרים ניבאו ניצחון למפלגתו הליברלית של טרודו. הבוחרים העניקו רוב קטן לאופוזיציה השמרנית. "הקנדי" של קנדה ספג תבוסה משפילה [...]" ולסיכום, חידה: בעיתון עברי בארץ-ישראל, השייך לחוגי השמאל, הופיעה בעמוד הראשון(!) ידיעה בדבר "ניצחון הממשלה ה"לאומית"" (המרכאות הכפולות במקור). וכך נכתב: "[...] המהפך הלאומי היסודי צוין עם היוודע תוצאות הבחירות[...]" האם מדובר בידיעה בהארץ מ-18 במאי 1977? ואולי כותרת ב"על המשמר" מאותו יום? ובכן, אכן מדובר במהפך יסודי בעקבות תוצאות הבחירות, אבל הממשלה הלאומית איננה בירושלים אלא בלונדון; הבחירות התקיימו לא בישראל אלא בבריטניה; ולא בשנת 1977 כי אם ב... 1931. וכעבור מעט פחות משנה, ב-10/09/1932 - נולד בגרמניה היינץ קלוגר, מי שעתיד להיקרא חיים יבין ולחולל מהפך בעולם התקשורת הישראלי...