מצב השחיתות בישראל הורע בשנת 2023, לאחר שיפור ב-2022 - שבא לאחר התדרדות רצופה שהגיעה לשפל בשנת 2021. כך מוסר (30.1.24) ארגון "שקיפות בינלאומית" (Transparency International) במדד השנתי שלו. יצוין, כי השינויים תואמים לשינויים הפוליטיים: ממשלות נתניהו רושמות ירידה בדירוג, בעוד ממשלת בנט-לפיד רשמה עלייה. הציון 100 הוא למדינה הנקייה ביותר בשחיתות; בראש הדירוג בשנה שעברה - השנה השישית ברציפות - נמצאת דנמרק, עם 90 נקודות. אחריה, עם 87-82 נקודות: פינלנד, ניו-זילנד, נורבגיה, סינגפור, שבדיה ושווייץ. המדינות המושחתות ביותר בעולם הן סומליה, ונצואלה, סוריה, דרום סודן, ניקרגוואה, קוריאה הצפונית, האיטי וגינאה המשוונית. ישראל מדורגת במקום ה-33 עם 62 נקודות. בשנים 2021-2016 ירדה ישראל בצורה עקבית בדירוג מ-64 נקודות ל-59 בלבד; ציון של 50 נקודות ומטה ניתן למדינות מושחתות. בשנת 2022 עלה הציון ל-63 נקודות וישראל עלתה למקום ה-31. בשנה שעברה, כאמור, התחדשה הירידה. מבין 38 חברות ארגון OECD, ישראל ממוקמת במקום ה-23. את ישראל מקדימות לא רק מדינות מפותחות ומובילות (כמו ארה"ב, בריטניה, גרמניה, קנדה, יפן וצרפת), אלא גם מדינות הנתפסות כמתפתחות: אסטוניה, אורוגוואי, איי סיישל, ברבדוס, בוטן, איחוד האמירויות, צ'ילה, איי בהאמה וקייפ ורדה. ישראל מקדימה את פורטוגל, ספרד, איטליה ויוון. עמותת שקיפות בינלאומית ישראל (שבי"ל), השלוחה הישראלית של הארגון הבינלאומי, אומרת: "מדינות בהן מתקיימת דמוקרטיה ליברלית אשר הביטוי לה נמצא, בין היתר, במערכת משפט עצמאית וחזקה, בביקורת שיפוטית על ההתנהלות השלטונית, במניעת שחיתות שלטונית באמצעות שומרי סף מקצועיים ועצמאיים, בהגנה חוקית וחוקתית על זכויות האדם ובתקשורת חופשית, מתאפיינות ברמת שחיתות נמוכה ולהפך. בתוך כך, מדד 2023 עומד במיוחד על הקשר בין שחיתות שלטונית והשלכותיה לבין מערכת משפט חלשה הנתונה להשפעות זרות של המערכת הפוליטית בהיבטים של שחיתות וחוסר צדק". יו"ר העמותה, נילי ארד (לשעבר מנכ"ל משרד המשפטים ונשיאת בית הדין הארצי לעבודה), מוסיפה: "העלייה במדד 2022 שיקפה את ההתנהלות השלטונית בישראל באותה שנה, כדמוקרטיה ליברלית, תוך הקפדה על מערכת משפט חזקה ועצמאית, הגנה על שומרי הסף ותקשורת חופשית. בהתנהלות שלטונית זו חל שינוי מהותי בשנת 2023, כאשר עיקר ביטויו היה בפעולות גורמי השלטון להחלשת עצמאותה של מערכת המשפט ולערעור המעמד של שומרות ושומרי הסף. "בדיקה מעמיקה של תוצאות מדד 2023 מעלה, כי המאבק האזרחי להגנה מפני פגיעה בקיומה של דמוקרטיה מהותית, מנע ירידה משמעותית יותר בציון של ישראל במדד לשנה זו. עלינו אפוא להקפיד, כי ערכי היסוד של הדמוקרטיה המהותית בישראל יישמרו מפני פגיעה בכלל, ובמיוחד בכל הנוגע לעצמאות מערכת המשפט באופן זה תימנע התדרדרותה של ישראל לעבר המדינות הנתפסות כמושחתות דוגמת הונגריה, פולין וטורקיה".

להגן על המוסדות המשפטיים

במישור הבינלאומי אומר הארגון, כי רוב המדינות התקדמו מעט - אם בכלל - במאבק בשחיתות הציבורית מזה למעלה מעשור. למעלה משני שלישים מהמדינות קיבלו פחות מ-50 נקודות - דהיינו, כאמור, שהן מושחתות. למעלה מ-80% מתושבי העולם מתגוררים במדינות בהן הציון הוא מתחת לממוצע העומד על 43 נקודות. הארגון גם משווה בין שוחד לשופטים לבין התערבות פוליטית במערכת המשפט, כגורמים העלולים להוביל למניפולציות בהליכים המשפטיים, אכיפה בררנית ומתן הגנה למושחתים - מה שמאפשר לקבוצה קטנה להרוויח על חשבון הכלל. "כדי לחסום את הנטייה לשחיתות, ממשלות חייבות להעניק למערכות המשפט את העצמאות, המשאבים והשקיפות הדרושים כדי להעניש ביעילות את כל עברייני השחיתות ולספק איזונים ובלמים מול בעלי הכוח. במידת הצורך, עליהן גם להנהיג נהלים וחוקים טובים יותר כדי לסייע למוסדות המשפט להגן על עצמם מפני שחיתות", מוסיף הארגון. הארגון מסר, כי מדד השחיתות נערך בידי 13 מכוני מחקר בינלאומיים עצמאיים ובלתי תלויים בעלי מומחיות בתחומי המשילות, החברה האזרחית, הכלכלה ומינהל העסקים. בחינת רמת השחיתות נעשית על-ידי חוקרים באקדמיה, מומחים ואנשי עסקים בתחומים אלה במכוני המחקר ובמדינות הנבדקות. כל מדינה נבדקת בידי שלושה עד עשרה מכוני מחקר, המבצעים מחקרים וסקרי עומק ואוספים מידע על התמודדות עם שחיתות והמהלכים למיגורה. החוקרים בודקים את הנקודות הבאות: מנגנוני אכיפה אפקטיביים והעמדה אפקטיבית לדין פלילי של אנשי ציבור מושחתים; אנשי ציבור אשר עשו שימוש לרעה בכוחם ובסמכותם; נבחרי הציבור העושים שימוש שלא כדין בקופה הציבורית, לרבות העברת כספי ציבור שלא בשקיפות; שימוש במשרה הציבורית לתועלת אישית מבלי לשאת בתוצאות; נפוטיזם, מינוי קרובים ומקורבים מפלגתיים במגזר הציבורי; מידת ההגנה המשפטית לחושפי שחיתויות במגזר הציבורי ולחוקרים המתריעים מפני מקרים של שוחד ושחיתות; הגנה על חופש העיתונות במדינה; שמירה על זכויות האזרח ועל מרחב הגישה של פעילי החברה האזרחית למידע במרחב הציבורי.