שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ, דחה (29.1.24) עתירה של שישה מתושבי דרום-מזרח תל אביב, אשר ביקשו להורות לעירייה ולפיקוד העורף להציב בשכונותיהם מקלטים ציבוריים ומיגוניות אל מול טילי חמאס. מינץ קובע, כי אין עילה להתערבות בג"ץ במדיניות המקצועיים של פיקוד העורף, וכי העירייה פועלת בצורה נרחבת להבטחת תושבי תל אביב. העותרים - תושבי כפר שלם, ידידיה, הארגזים ועזרא - ציינו, כי הם מתגוררים בבניינים בני עשרות שנים בהם אין מקלטים ומרחבים מוגנים, מספר המקלטים הציבוריים בשכונות אלו קטן מאוד ומכאן לשיטתם הצורך במיקלוט נוסף (בעיקר מיגוניות טרומיות ניידות). מינץ אומר כי המציאות הנוכחית "מדגישה את חובתה העליונה של המדינה להגן על חייהם ועל שלמות גופם של אזרחיה ותושביה, החלה ביתר שאת בעתות מלחמה וחירום. היא מעצימה את הצורך במציאת פתרונות מיגון משמעותיים ואפקטיביים. זאת בפרט באזורים בהם קיימים פערי מיגון, לגביהם מתחזק הצורך לשפר את אמצעי ההתגוננות הנתונים לאזרחים ואת תחושת הביטחון שלהם. על כך אין כל חולק". מינץ עומד על השינוי בתפיסת המיגון מאז שנות ה-1990 ומעבר ממקלטים המעניקים הגנה מפני הפצצות לפתרונות המיועדים להגנה מפני טילים. לצד זאת, עדיין יש צורך במיקלוט ציבורי, בעיקר לעוברי אורח או לתושבים המתגוררים בסמוך מאוד למקלטים אלו. עם זאת, לרשויות המקומיות יש מרחב של שיקול דעת מקצועי ותקציבי בתחום זה, והתערבות בית המשפט בו שמורה למקרים חריגים שבחריגים. עיריית תל אביב ביצעה פעולות רבות לספק פתרונות מיגון ציבוריים לתושבי העיר, בשיתוף פעולה הדוק עם פיקוד העורף - מציין מינץ. אמנם, היא אינה מקימה מקלטים ציבוריים חדשים, אך מדובר במדיניות כלל-ארצית והעתירה הנוכחית אינה האכסניה הנכונה לדון במדיניות זו. היא גם קשורה להיבטים פרטניים, כמו קיומן של עתודות קרקע ותוכניות להתחדשות עירונית. הסעד העיקרי שביקשו העותרים היה הצבת מיגוניות, ומינץ אומר שמדובר בפועל בבקשה לספק להם מיגון בבתיהם הפרטיים - שאינו בחובת העירייה ופיקוד העורף. מעבר לכך, ישנם שיקולים כבדי משקל נגד הצבתן. מספר המיגוניות מוגבל ופיקוד העורף מציב אותן ביישובים במרחק של עד 40 ק"מ מגבולות עזה ולבנון. "השמיכה קצרה, ולא לנו להורות מה לכסות באמצעותה ומה לא", מדגיש מינץ. עוד עומד מינץ על כך שהתועלת מן המיגוניות היא נמוכה: הן מיועדות בעיקר להגן על עוברי אורח מפני הדף ורסיסים, ולא מפני פגיעת טילים; וההדף מן הטילים בגוש-דן אף הגביר את הסיכון לשוהים בהן. העירייה אף בדקה ומצאה, כי מאחר שכל מיגונית מכילה 25-20 איש - יהיה צורך באלפים מהן ברחבי תל אביב; הדבר אינו אפשרי בשל מגבלות ייצור, מתן עדיפות לאיזורי הגבול והעדר שטחים פתוחים להצבתן. האפשרות להציב מספר סמלי של מיגוניות נדחתה אף היא, מחשש שהנזק יהיה גדול מן התועלת בשל הידחסות אליהן במקום לפנות למרחבים בטוחים יותר. השופטים יעל וילנר ויחיאל כשר הסכימו עם מינץ. את התושבים ייצגו עוה"ד אוהד יאראק ודניאל טלמון, את פיקוד העורף ייצגו עוה"ד מיטל בוכמן-שינדל וסיגל אבנון, ואת העירייה - עוה"ד רות גילצר ורחל דיין.