בית הדין הרבני האיזורי בפתח תקוה הטיל (29.1.24) קנס של 1,000 שקל ליום על אדם המונע מבנו לתת חליצה לכלתו, וזאת למרות שהיא נענתה לדרישותיו הכספיות הסחטניות. הקנס מצריך את אישורו של ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן. על-פי ההלכה, כאשר אדם נפטר ללא ילדים - על אשתו לקבל חליצה מאחיו, ורק אז היא יכולה להינשא; בלא חליצה, היא עגונה. במקרה הנוכחי, אביהם של המנוח ושל אחיו (שנולדו משתי נשים שונות), אסר על האח להעניק חליצה, ודרש בתמורה שהאלמנה תוותר לטובתו של חלקה בירושת בעלה. למרות שמדובר ב"גנאי ועוול", כלשונו של בית הדין, האלמנה נענתה מיידית לדרישה זו, כבר לפני חצי שנה והפקידה בבית הדין תצהיר המאשר זאת. אולם, האב עמד בסירובו. "בבדיקת פשר התנהלות מוזרה זו של הנתבע וחזרתו מהתנאי שהציב, התברר לבית הדין כי כפי הנראה כל מטרתו של הנתבע בהתנהלות זו, היא פשוט כדי להקשות ולהתעלל בנתבעת, מתוך נקמה אישית, כנראה בעקבות ההיסטוריה הקשה שהתרחשה בתקופת גירושיו מאשתו הראשונה (אמו של בנו המנוח). בעקבות הליך גירושין קשה זה התנתק הנתבע באופן מוחלט מבנו המנוח, ולא התראה עימו מאז במשך כל אותם שנים עד ערב פטירתו", אומרים הדיינים הרב אברהם מייזלס, הרב בנימין לסרי והרב נחמיה נשר. בית הדין ממשיך ומתאר את התנהגותו של האב, אשר בין היתר לא התייצב לדיון והיה צריך להביאו באמצעות המשטרה ו"שלח הודעה מלאה בנאצות כלפי בית הדין". הדיינים מציינים, כי "עקב גילו הצעיר של הבן אשר סמוך על שולחן אביו הנתבע ותלוי בחסדיו, כל עוד הנתבע מתנגד לקיום מצות החליצה, הבן לא יעז להפר את דברי האב ויימנע מכך". גם ניסיון לשכנע את הבן באמצעות צד שלישי עלה בתוהו, שכן הדבר נודע לאב והוא איים לזרוק את בנו לרחוב ולנשל אותו מירושתו. הדיינים מזכירים, כי בסמכותם להטיל סנקציות לאכיפת ציות לא רק על מי שמסרב לבצע את החלטות בית הדין, אלא גם על מי שעומד בפועל מאחורי הסירוב. הם מזכירים את המקרה של "הגביר המעגן" - יעקב הופמן, אשר במשך שנים ארוכות מנע מבנו לתת גט לאשתו החולה, ואשר בית המשפט העליון אישר להטיל עליו קנסות כבדים עד שהתרצה. הקנס שהוטל הוא לכל יום עבודה של בית הדין (חמישה ימים בשבוע), ובית הדין מזהיר שאם הדבר לא יועיל - הוא ישקול לשלוח אותו למאסר. את האישה ייצגו הטוען הרבני יצחק מולה ועו"ד צבי גלר.