סמנכ"ל תכנון במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, איתן טי, הציג את התוכנית הלאומית לבלוטק, והסביר כי לישראל צורך ייחודי בפיתוח הים כמשאב לאומי. טי הדגיש כי בראייה עולמית, ישראל נמצאת בנקודת פתיחה טובה לפיתוח טכנולוגיות-ים. למרות זאת, הבלוטק עדיין קטן. עוד פירט על החסמים המקשים על התפתחות הבלוטק, ועל חזון התוכנית, לרבות היעדים לשנת 2030.
ראש התוכנית למדעי כדור-הארץ באוניברסיטת בר-אילן, ישי וינשטיין: "הרוב המכריע של המשאבים המגיעים לקרן הינו מניצול משאבי הים. הדרישה הגוברת למשאבים מן הים מחייבת מחקר מתמשך בדגש על חדשנות ופיתוח בר-קיימא שיבטיחו את היכולת להמשיך ליהנות מן המשאבים, תוך שמירת הטבע ואוצרותיו הימיים גם לדורות הבאים".
מנהל תחום מגוון ביולוגי בחברה להגנת הטבע, אלון רוטשילד: "צריך לראות איך אנו מחזירים משהו לסביבה. כדי להבין איך לתכנן את הדברים יותר לעומק נדרשים סקרים. בעזרת סכום של שני מיליון שקל לשנה נוכל לעלות לעד 30 אחוז שטח מוגן בשנת 2030. זה סכום צנוע מאוד ביחס לסכומי הקרן, שיהיה צבוע ייעודית לסקרים עבור שמורות ימיות".
יו"ר הוועדה סון הר-מלך סיכמה את הדיון: "שמענו היום רבות על הצורך בחקר הים התיכון העמוק, ועל תוכניות שונות שגובשו בנושא. הוועדה ערה לדרישה, שהועלתה בדיון מספר פעמים, להקצות כספים לטובת תוכניות אלו, משום שכסף שבא מן הים צריך גם לחזור אל הים לצורך שימור ואף הגדלת היכולת שלנו ליהנות ממשאבי הטבע הימיים".
במהלך הדיון הייתה התייחסות בין היתר למצבו של ים המלח ולמתן מענה חירום במקרים של דליפות נפט וזיהומים ימיים. הוועדה שמעה על הצורך בתפעול הפלטפורמות השונות המאפשרות מחקר ימי ארוך טווח ובכלל זאת תחנות מחקר ימיות, ספינות מחקר וכדומה. בנוסף, הוועדה שמעה גם על שילוב חינוכי של תלמידים בפעולות המחקר, ומברכת על כך. הוועדה מבקשת לקבל לידיה, לקראת הדיון הבא בנושא, הצעות אופרטיביות אשר כוללות פירוט קונקרטי של התקציבים המדויקים הנדרשים לכל תוכנית ותוכנית.
