הוועדה לביטחון לאומי דנה (יום ב', 5.2.24) בהרחבת מכסות חיילי שירות חובה במשטרת ישראל עקב המצב הביטחוני והעלאת תנאי הסף לקבלה לתפקיד. יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, אמר כי למשטרת ישראל אין סיכוי למלא את כל משימותיה עם סדר הכוחות שיש לה ואחת הדרכים הבטוחות היא הגדלת מערך אנשי שירות חובה במשטרה (שח"מ) תוך העלאת הממוצע שלהם מבחינת נתוני פתיחה להיות קצינים. "אנחנו רוצים שחיילים יגדלו מלמטה ושאחוז גבוה מהם יישאר לשירות במשטרה וביקשתי לשמוע מה צריך לעשות כדי שזה יקרום עור וגידים". נצ"מ מירית מזרחי, ראש מחלקת כוח אדם במשטרה, הסבירה כי השירות במשטרה הוא התנדבות ולא חובה מבחינת המועמד לשירות חובה. "על-פי הגדרת השח"מ, אתה לא יכול לשרת בכל תפקיד לכן עלינו להרחיב את מנעד התפקידים כדי שיהיה אטרקטיבי לבוא ולשרת". לדבריה, בשנת 2011 היו 2,100 תקני שח"מ ומשנה לשנה זה יורד כאשר כיום ישנם 1,161 תקנים כאשר 1,022 (88%) מתוכם מאוישים. 80% מהם בתפקידי ליבה. 60% נשים ו-40% גברים בתפקידי סיור, משל"ט, אח"ם, סייבר ועוד. עוד עולה, כי המשטרה נדרשת להאריך את חוק השח"מ מעת לעת וכרגע הוא הוארך עד שנת 2025 והדגישה ארבעה דברים משמעותיים במטרה לקבע ודאות בנושא גיוס שח"מ לטווח הארוך: 1. הגדלת התקינה 2. הרחבת התפקידים 3. קיבוע צו השחם. 4. שינוי התמהיל וגיוס שוויוני בין נשים לגברים. נצ"מ מזרחי הוסיפה, כי אם המלש"ב שהתנדב מבקש לחזור לצבא מאפשרים לו בניגוד לגופים אחרים כמו: שב"כ ומוסד. "אנו רוצים שיגיעו אלינו חיילים שיבינו זה התפקיד שלהם. לראשונה הקמנו מכינה קדם משטרתית. הכל מתנהל מול צה"ל והם צריכים להסכים, אנחנו לא עצמאים". עו"ד גלעד נווה, יועמ"ש הוועדה, הבהיר כי הצו שיוצא הוא בהסכמת השר לביטחון לאומי והוא אינו מחייב את אישור ועדת החוץ והביטחון. בנושא המקצועות, אמר כי מדובר בסוג פעילות שונה בין צה"ל לבין המשטרה לכן, הוועדות הציבוריות שדנו בנושא דיברו על כך שהמלש"בים לא יכולים להוות חברת כוח אדם לארגונים אחרים. המוסד ושב"כ מוגדרים כגוף ביטחוני לכן הם מקבלים את הפריווילגיה הזאת. השירות במשטרה הוא אזרחי, עם היבטים ביטחוניים לא גדולים. "נכון שיש צרכים של המשטרה ונכון שצריך לענות עליהם, אני לא בטוח ששח"מ זה הפתרון המרכזי שצריך להיות". הד"ר נורית יכימוביץ ממרכז המחקר והמידע של הכנסת ציינה כי קרוב ל-40 אחוז משח"מ פרופיל של 64 ומטה. "רבים מוחזרים לצבא בתוך זמן קצר. מתוך סקר שערך מבקר המדינה יותר מ-66% ממשרתי החובה רצו להשתלב בעבודת המשטרה. מי שלא התקבל הם אלה שלא עמדו בתנאי הסף של המשטרה או לא קיבלו המלצה ממפקדם. אם היו נתונים טובים לאנשים שמגיעים מהשח"מ הרבה יותר מהם היו עוברים את תנאי הסף לשירות קבע". סנ"צ שחר בן חמו ממשטרת ישראל השיב כי אכן במעבר בין שח"מ לקבע הם נדרשים לעמוד בכל תנאי הסף. "הלוואי והרבה דברים שעלו בדוח מבקר המדינה יקבלו מענה, בדגש על גורמי האיכות. יש לנו שיתוף פעולה טוב מול צה"ל, אבל לצבא יש את הצרכים שלו. לדוגמה, אם הפרופיל הצבאי גבוה הוא יופנה ליעדי לחימה. הצבא הוא זה שמחליט. ככל שמספר השח"מ יגדל בהכרח כמות המגויסים לקבע תעלה". הד"ר יעל ליטמנוביץ מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אמרה כי אמון הציבור במשטרה עלה מ-35% ל-59% מאז המלחמה. "צריך לנצל את התקופה הזאת". אורלי ענבר מהמשרד לביטחון לאומי: "החיילים והשירות הלאומי זה משאב לאומי. אירועי ה-7 באוקטובר הראו את הנחיצות של אותם כוחות. המעטפת והמענה שניתנו על-ידי המשטרה הם שונים. צריך לשנות את הקונספציה והקיבעון המחשבתי ולהרחיב את היריעה ולשבץ בתפקידים נוספים במשטרה את כוחות השח"מ". ח"כ לימור סון הר מלך אמרה כי המשטרה כתבה פרק חדש בגבורה ב-7 באוקטובר לכן רואים את העלייה באמון הציבור. "צריך לראות כיצד מייצרים תפקידים יותר ביטחוניים שנותנים מוטיבציה להיות חלק מהדבר הזה. צריך לקבע את התקנה כל שהמשטרה תוכל לפעול באופן מיטבי". יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר לסיכום כי אם רוצים לייצר סטנדרט גבוהה צריך לפעול כבר עכשיו. תפיסת הביטחון של ישראל צריכה להשתנות והיא איננה יכולה להמשיך בתפיסה הקיימת. "משטרת ישראל היא חלק ממערך הביטחון לכן, בגיוס לשירות חובה צריכה להיות מכסה המיועדת למשטרה ונצטרך להחליט איזה מבחני מיון הם יעברו". לנציגי המשטרה אמר כי הם חייבים לפעול להגדלת פוטנציאל השוטרים כי הגישה חיובית והרצון לראותם חזקים קיים. "צריכים לשלב נשים, חרדים מתנדבים וסטודנטים. חייבים להכניס שוטרים צעירים שיכניסו דם חדש ויצמחו מלמטה. נקים צוות בדיקה פנימי ונראה איך אפשר לקדם את הנושא".