X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  חדשות
מאיר לוין [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
Buy Back ללא אישור בית המשפט: הקלה משמעותית לחברות ישראליות
ועדת החוקה החלה לדון בתקנות להקלות על חברות חו״ל וחברות דואליות הנסחרות גם בחו"ל כדי לעודד חברות להירשם למסחר בישראל ולפתח את שוק ההון התקנות יוצרות בהירות והתאמה לזמנים המשתנים, נותנות מענה לצרכים שעלו מהשטח כוללות שינוי ברירת המחדל בנוגע לרכישה עצמית (Buy Back) של מניות והעלאת שיעור האחזקות הדרוש לאפשרות לכלול מועמד לדירקטוריון האסיפה הכללית מ-1% ל-5%

ועדת החוקה החלה (20.2.24) לדון בתקנות החברות (הקלות לחברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל) (תיקון), התשפ"ד-2024. התקנות נועדו להקל על חברות שהתאגדו בישראל ונסחרות בבורסות זרות ברחבי העולם (חברות חו"ל) וחברות דואליות הנסחרות גם בבורסה בת"א.
בפניית שר המשפטים לאישור התקנות נכתב כי ההצדקה לקידום התקנות אף בעתות שגרה, מקבלת משנה חשיבות ברקע מלחמת חרבות ברזל והשלכותיה הכלכליות על המשק.
התקנות יוצרות בהירות והתאמה לזמנים המשתנים, נותנות מענה לצרכים שעלו מהשטח ומשוות את המצב המשפטי החל על חברות כפולות לדין החל על חברות הנסחרות בבורסה זרה בלבד, כדי לעודד את הרישום הכפול ולעודד חברות להירשם למסחר בישראל כדי לפתח את שוק ההון ולהרחיב את אפשרויות ההשקעה בבורסה בת"א.


עו"ד מאיר לוין:
"תכליות התקנות נכונות בעינינו תמיד ולכן השיח על ההקלות החל הרבה לפני המלחמה אך ההקשר הנוכחי יוצר תמריץ והצדקה לטפל בהן דווקא עכשיו. לחברות הישראליות נוספה פרמיית סיכון בעקבות המלחמה כקושי נוסף מול המתחרות בשווקים הזרים ואם הייתה הצדקה לטפל במקומות שבהם זה יוצר להן נחיתות רגולטורית אל מול המתחרות, זה נכון ביתר שאת בעת הזו"

עו"ד מאיר לוין, המשנה ליועמ"ש, משפט כלכלי: "אנחנו עסוקים במעגל הכלכלי של המלחמה והשפעותיה ומנסים לעודד ולפתח את שוק ההון הישראלי. אחד הדברים שנתנו להם תעדוף הוא התיקון המונח על שולחן הוועדה. חברות שהתאגדו בישראל כפופות לחוק הישראלי אך המחוקק הכיר בכך שלעיתים יש לעשות התאמות לחברות הנסחרות בבורסות זרות למניעה של כפילויות בדין הדין הישראלי לבין דין הבורסה הזרה ובין היתר הותקנו התקנות להקלות לחברות הנסחרות בחו"ל ולחברות דואליות הנסחרות בארץ ובחו"ל.
"התכלית הראשונה היא חיזוק ההלימה בין הדינים החלים בארץ ובחו"ל - הרבה פעמים החברות הישראליות מתחרות ישירות של החברות הזרות ואנחנו רוצים להקל עליהן בנקודות שעלו מהשטח לאורך שנים. מספר דוגמאות- ההקלה הראשונה נוגעת להליך מסוג רכישה עצמית - Buy back חברה שרוכשת את מניותיה ולא מקיימת את מבחן הרווח. במקרה זה אנחנו מבקשים להפוך את ברירת המחדל לפיה היום נדרש למהלך כזה אישור בית המשפט. זהו כלי שמאוד מקובל בשוק האמריקני שבו נסחר הרוב המכריע של החברות ובו לא נדרש האישור. הבקשה הנדרשת לבית המשפט עם המתנה לאישור זה דבר המכביד על החברות ולכן הצענו הקלה שברירת המחדל תתהפך וחברות חו"ל וחברות דואליות יוכלו לקבל החלטה על buy back בלי בית המשפט אלא רק תוך יידוע הנושים העיקריים ורק אם תוגש התנגדות של נושה, תידרש החברה להגיש בקשה לבית המשפט.
"הקלה נוספת היא על שיעור האחזקות הדרוש לאפשרות לכלול מועמד לדירקטוריון האסיפה הכללית או האחוז הדרוש לכינוס האסיפה הכללית. היום החוק קובע שמי שמחזיק 1% רשאי להציע נושאים לסדר יום האסיפה הכללית שאחד מהם הוא הצעת מועמד לדירקטוריון וכיום הרף המקובל לכך במרבית המדינות הוא של 5%. מתן גישה לבעלי אחזקות נמוכות עלול להקל על מהלכי השתלטות עוינת, במיוחד בסביבה של השווקים בחו"ל והשוק האמריקני, שם מבנה האחזקות מבוזר, ללא בעל שליטה מוחלט, ויש סיכון גבוה יותר להשתלטות עוינת כלפי חברות ישראליות. באופן דומה אנחנו מציעים להעלות את הרף הדרוש לכינוס אסיפה כללית מ-5% ל-10%. בארה"ב אין זכות חוקית לבעלי מניות לכנס אסיפה ורואים בפועל שימוש בכלי ע"י אקטיביסטים נגד חברות ישראליות. ההקלות האלו נחוצות לחברות בשוק מבוזר עם פעילות אקטיביסטים.
"התכלית השנייה של התקנות ממוקדת בחברות הדואליות כשהמטרה היא לעודד רישום כפול כדי לשמר את החברות המקומיות שלא יימחקו מהמסחר בארץ וגם מקווים לעודד חברות נוספות שהתאגדו בישראל ורשומות למסחר רק בחו"ל לשקול הירשמות למסחר בארץ ולכן מבקשים ליישר קו בין החברות כך שכלל ההקלות יחולו אחיד על חברות חו"ל והחברות הדואליות. זו אינה תכלית טריוויאלית כי מרבית המשקיעים בחברות חו"ל הם משקיעים זרים בבורסה זרה ולכן האינטרס שלנו כמחוקק להתערב פחות כי הבורסה המקומית אחראית לשמור על המשקיעים באותה בורסה. לעומת זאת, בחברות הדואליות יש הרבה משקיעים ישראלים ואנחנו רואים חשיבות בהגנה עליהם. בנוסף, לצד הדואליות יש חברות ישראליות שאינן דואליות ולא ייהנו מההקלות. למרות זאת יש מקום לקבוע את ההקלות באופן אחיד. ההנחה שלנו היא שחברה דואלית נתקלת באותם אתגרים של חברות חו"ל מבחינת דיני השוק, אקו-סיסטם, אופי המשקיעים, אופי המתחרות ועוד ולכן נדרשות אותן הגנות נוספות מפני השתלטות עוינת ועוד. יחד עם הרשות לני"ע אנחנו רואים חשיבות לפיתוח ההון ועידוד רישום כפול ואחת הדרכים היא למנוע פערים מבחינת הרגולציה לעומת חברות חו"ל.
"תכליות התקנות נכונות בעינינו תמיד ולכן השיח על ההקלות החל הרבה לפני המלחמה אך ההקשר הנוכחי יוצר תמריץ והצדקה לטפל בהן דווקא עכשיו גם ביישור מגרש המשחקים. לחברות הישראליות נוספה פרמיית סיכון בעקבות המלחמה כקושי נוסף מול המתחרות בשווקים הזרים ואם הייתה הצדקה לטפל במקומות שבהם זה יוצר להן נחיתות רגולטורית אל מול המתחרות, זה נכון ביתר שאת בעת הזו", דברי לוין.

היו"ר ח"כ שמחה רוטמן: "המערכה של ישראל היא לא רק צבאית אלא גם כלכלית ולכן הוועדה מחויבת לנושאים אלו דווקא במהלך הלחימה. עידוד רישום כפול עלול לפעול גם לצד השני. אם לא מגבילים את ההקלות רק לבורסות שבהן יש שוק מבוזר ונותנים את ההטבה לכל חברה דואלית, חברה שמעוניינת לקבל את ההקלות הרגולטוריות והפטורים, תירשם בבורסה שיותר קל להירשם אליה ותקבל אוטומטית את כל ההקלות והבונוסים הרגולטוריים, שתוכננו מתוך הנחת מוצא שהנאסד"ק אטרקטיבי, והשאלה אם לא צריך לייחד את ההקלות לשווקים מסוימים".

ח"כ אורית פרקש הכהן: "על המדינה לשחרר כמה שיותר ולהקל על חסמים ביחס לחברות הללו. כשרת החדשנות לשעבר מצאתי שיש הרבה דברים הקשורים להשוואת כללי מגרש המשחקים ולכן חשוב מאוד שהוועדה מוצאת את הזמן לקדם את התקנות. תעשיית ההייטק חובה קשיים והחובה שלנו היא להקל כמה שיותר מהר כדי שלא ינצלו את התקופה הזו לפגוע בתעשיה".
עו"ד ענת פילצר סומך, יועמ"שית איגוד החרבות הציבוריות: "נכון לעודד את השוק המקומי, אך לא נכון להותיר את החברות שנסחרות רק בישראל מחוץ לתקנות. הדין הזר לגבי הרף הנדרש לכינוס דירקטוריון ועוד - אמירה שהדין החיצוני הזר חל יותר ביחס לישראל היא אמירה מהותית והמלחמה פוגעת גם בחברות הנסחרות רק בישראל ולכן הרציונל חל גם לגביהן. אם מהותית משרד המשפטים סבור שיש קושי יחסי אל מול מצב בחו"ל, במסגרת התיקונים הבאים יש להחיל את ההקלות גם לחברות הנסחרות בישראל בלבד. יש רציונל שלא חל בחו"ל אלא רק בישראל וזו דומיננטיות הגופים המוסדיים, שהפכו בעלי השליטה החדשים. הכוונה להגביל או להצר את צעדיהם נעשית הרבה יותר בחו"ל. בחוק החברות האמריקני יש חובות דיווח על מוסדי אקטיביסט שאין בארץ. החברות הישראליות שנסחרות רק בארץ עומדות בנושא הזה בפיגור ואנחנו אומרים - עניי עירך קודמים".
עו"ד מיכל שריג כדורי, חברת ויקס: "החודשים האחרונים מאוד מקשים על חברות ההייטק חברות הצמיחה הגדולות והמגרש הלא מאוזן הופך יותר ויותר מורגש. שימוש בכלי ה-Buy back והמגבלות להפעילו כאן משפיעים עלינו ברמת הימים ולכן הנושאים הספציפיים שהועלו בתקנות דחופים וחשובים לנו ויהפכו את ההתמודדות שלנו בחודשים האחרונים לפחות להתמודדות בכלים שווים יותר לחברות בחו"ל ששם נמצאת התחרות שלנו. עלינו לפעול באותם כלים של המתחרים. הפער היום מורגש והופך קשה מיום ליום נוכח המלחמה, בטח באקטיביזם".
עו"ד אלה תמיר שלמה, לובי 99: "חשוב להזכיר שתכלית התקנות היא לאפשר לחברות שהתאגדו בישראל הקלות ופטורים בחוק החברות כאשר הדין הזר החל עליהן מעניק הגנות דומות או חזקות יותר מאשר בשוק המקומי. חלק מהתיקונים פוגעים באותם בעלי מניות מהציבור במקומות שהדין הזר לא מציע הגנות דומות או חזקות. אנחנו מוטרדים מיחידים המשקיעים בבורסה וכן בעלי מניות שאינם בעלי שליטה או חזקים. ההצעה להחיל את התקנות על חברות שלא נסחרות בישראל מדאיגה מאוד. לא מדובר רק על חברות הייטק. ההצעות אינן חדשות. מניית הבורסה היא בשיא של כל הזמנים ולא רואים ירידה בהיקפי המסחר. מספר ההנפקות בבורסה לא קשור לתקנות. אם מציעים הקלות ופוגעים בהגנות שחוק החברות מעניק לבעלי מניות צריך הצדקות מאוד משמעותיות. לא מובאת הצדקה משכנעת כאשר ההקלות שניתנות לא מהוות נטל כבד על החברות".

רון קליין מרשות ניירות הערך: "התופעה שחברות עוברות מעבר לים לבורסות זרות היא לא תופעה שרק ישראל סובלת ממנה אך ברמת נתונים אבסולוטית ישראל היא חלוצה, היצואנית השנייה בגודלה של חברות לבורסות ארה"ב, מיד אחרי סין ולפני קנדה, יש לנו מעל 100 חברות שנסחרות בארה"ב, תופעה שהחלה עוד בשנות ה- ובשנים האחרונות זה התגבר כסטרטאפ ניישן של חברות המחפשות להיות גלובליות. זו תופעה שיותר מאפיינת את הכלכלה ושוק ההון הישראלי. ההסדר שעשינו מאוד מוצלח- החברות הדואליות מהוות 40-30 אחוז משוק ההון, 40% מהמדדים המובילים, אחוזים דומים במחזורי המסחר בבורסה והן חלק אינטגרלי בשוק ההון וההסדר הזה שלימים נהיה מוצלח, ראינו אותו מיושם גם בשווקים אחרים. הבורסה באוסטרליה עושה מהלך דומה ומטבע הדברים מדינות שיותר ייטו להכיר בדינים של מדינות אחרות יהיו מדינות יותר קטנות שמחפשות למשוך אליהן. ישראל צריכה לעשות יותר מאמצים רגולטוריים כדי לייצר אקו-סיסטם שימשוך חברות פנימה".
פרופ' אסף חמדני: "יש מקום להקל איפה שאפשר להצביע על כפילות רגולציה או רגולציה שאין בגינה עלות המושתת על החברות. לעומת זאת, אין מקום לכרסם בהסדרים מהותיים של ממשל תאגידי. כשהתקנות מנסות להקל אבל למעשה לכרסם בהסדרים המהותיים יש בעיה של חוסר סמכות של השר נוכח התכלית שהתקנות אמורות ליישם והבעיה השנייה היא נושא ההפליה. יש קבוצה גדולה של חברות ישראליות הרשומות רק בת"א שלא ייהנו מההקלות ונוצרת הפליה בשאלות יסוד. הנימוק שצוין לכך ששואפים להלימה לדין החל בחו"ל חל חלקית בלבד. אין ציפייה בקרב השחקנים להלימה מלאה בנוגע לחוק החברות. דוגמה אחת לקושי היא של רכישה חוזרת Buy back. נכון לתקן את חוק החברות ולהקל את ההסדרים על רכישה חוזרת אך אין מקום לתיקון מפלה רק ביחס לרישום הזר או הכפול. מציע שנשאל לגבי כל תקנה אם מדובר בכפל רגולציה או רגולציה שונה מהותית לעומת תקנה שהיא החלטת מדיניות של המחוקק שלגביה לא נכון להקל רק על קבוצה אחת”.

תאריך:  21/02/2024   |   עודכן:  21/02/2024
+אושר לקריאה שניה ושלישית הצע"ח הפודולוגים
12:22 22/02/24  |  מירב ארד

ועדת הבריאות אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפודולוגים, שיאפשר לרבים מיהודי צרפת לעסוק בארץ כמטפלים בכף הרגל.

+מענק ההסתגלות ליוצאות ממקלט לנשים מוכות מוגדל ב-3,000 ש"ח
18:29 21/02/24  |  עידן יוסף

מליאת הכניסה אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון מס' 4), התשפ"ד-2024, של חברת הכנסת פנינה תמנו שטה וקבוצת חברי כנסת. 6 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים.
על פי החוק החדש, יועלה סכום מענק ההסתגלות, שמשולם לאישה ששהתה במקלט לנשים מוכות בעת יציאתה מהמקלט, מ-8,000 שקלים חדשים ל-11,000 שקלים חדשים. בעת היציאה מהמקלט תקבל האישה תוספת למענק בגובה 1,000 שקלים חדשים עבור כל אחד מילדיה הנמצא עימה, ולא רק עבור שני ילדים כפי שקבוע כיום בחוק. מענק ההסתגלות ישולם לאישה בסמוך ליציאתה מהמקלט, וככל האפשר לפני יציאתה, ובכל מקרה לא יאוחר מ-30 יום ממועד שהוגשה הבקשה לתשלום המענק.

+99 ח"כים תמכו בהצהרה המתנגדת להכרה חד-צדדית במדינה פלשתינית
15:13 21/02/24  |  מירב ארד   |   לרשימה המלאה

נתניהו בירך: "אזרחי ישראל ונציגיהם בכנסת מאוחדים היום יותר מבעבר. הצבענו ברוב עצום למהלך שיסכן את ישראל"  ▪  ח"כ איימן עודה לנתניהו: "יש לך מדיניות גזענית, תעוף מהפוליטיקה"  ▪  לפיד פנה לנתינהו: "עשית ספין"

[צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת]
[צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת]
+אושר בטרומית: החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה של שוהים בלתי חוקיים
14:40 21/02/24  |  מירב ארד

מליאת הכניסה אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון - החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה שלא כדין של שוהים בלתי חוקיים), התשפ"ג-2023, של ח"כ צביקה פוגל. עפ"י הצע"ח תוחמר את הענישה בגין ביצוע עבירות הסעה, העסקה והלנה של שוהים בלתי חוקיים, הקבועות בסימנים ג' ו-ה' לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, לייעל את האפשרות להשתמש בכלים מנהליים ע"י גורמי האכיפה וכן לחדש את הוראת השעה הקובעת קנסות מינימום לעבירות אלו. זאת, במטרה לפגוע בתמריץ של מסיעים, מעסיקים ומלינים לסייע לשוהים בלתי חוקים בישראל.

+אושר בטרומית: משפטנים שהוכשרו בחו"ל - יהיו פטורים מחובת התמחות בישראל
14:38 21/02/24  |  מירב ארד

מליאת הכניסה אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון - מבחן ההסמכה ותקופת ההתמחות), התשפ"ג-2023. עפ"י הצע"ח למשפטנים ועורכי דין שהוכשרו במערכות משפט שונות ברחבי העולם יתאפשר לעסוק במקצוע עריכת הדין בישראל, ללא התמחות ובחינות נוספות. כמו כן, מוצע להעביר סמכות להכרה בתארים זרים במשפטים לאגף להערכת תארים אקדמיים מחוץ לארץ במשרד החינוך.


מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 אבי דיכטר / Avi Dicter  אברהם בניהו בצלאל / Avraham Benayahu  Bezalel  אוהד טל  אופיר כץ / Ofir  Katz  אוריאל מנחם בוסו / Uriel Busso  אורית פרקש-הכהן / Orit Farkash-Hcohen  אורנה ברביבאי / Orna  Barbivai  אושר שקלים / Osher  Shekalim  אימאן ח'טיב יאסין / Iman  Khatib Yassin  איתמר בן-גביר / Itamar  Ben Gvir  אליהו דלל / Eli Dallal  אליהו רביבו / Revivo Eliyahu  אלמוג כהן / Almog  Cohen  ארז מלול / Erez  Malul  אריה מכלוף דרעי / Aryeh  Machluf Deri  בועז ביסמוט / Boaz  Bismuth  בועז טופורובסקי / Boaz  Toporovsky  בני גנץ / Benny  Gantz  גד איזנקוט / Gadi  Eisenkot  גילה גמליאל / Gila  Gamliel  גלית דיסטל אטבריאן / Galit  Distal Atbaryan  גלעד קריב / Gilad Kariv  דבורה ביטון / Dvora  Biton  דוד  ביטן / David Bitan  דן אילוז / DAN Iluz  דני בן יוסף דנון / Dani Danon  ואליד אל הושלה / Waleed  El Hawashla  ולדימיר בליאק / Vladimir Beliak  זאב אלקין / Ze'ev Elkin  חמד עמאר / Hamad Amar  חנוך דב מילביצקי / Hanoch Dov Milwidsky  טלי גוטליב / Tali  Gottlieb  יאיר לפיד / Yair  Lapid  יואב גלנט / Yoav Galant  יואל (יולי) אדלשטיין / Yoel Edlshtein  יונתן משריקי / Yonatan Mishraki  יוסף עטאונה / Youssef  Atauna  יוראי להב הרצנו / Yorai  Lahav-Hertzano  ינון אזולאי / Yinon  Azoulay  יסמין פרידמן / Yasmin Fridman  יעקב אשר / Yakov  Asher  יצחק קרויזר / Kroizer Yitzhak  יצחק שמעון סרלאוף  ירון לוי / Yaron Levi  ישראל אייכלר / Yisrael  Eichler  ישראל כץ / Israel  Katz  לימור סון הר-מלך / Limor  Son Har-Melech  מאי גולן / May  Golan  מאיר כהן / Meir  Cohen  מאיר לוין / Meir Levin  מטי צרפתי הרכבי / Matti  Sarfati Harkavi  מיכאל מרדכי ביטון / Michael Mordechai Biton  מירב בן-ארי / Meirav  Ben-Ari  מירב כהן / Meirav  Cohen  מנסור עבאס / Mansour Abbas  משה אבוטבול / Moshe Abutbul  משה ארבל / Moshe Arbel  משה גפני / Moshe Gafni  משה רוט / Moshe  Roth  מתן כהנא / Matan  Kahana  נאור שירי  ניר ברקת / Nir  Barkat  סימון  מושיאשוילי / Simon  Moshiashvili  סימון דוידסון / Simon Davidson  עודד פורר / Oded Forer  עופר כסיף / Ofer  Cassif  עמית הלוי / Amit  Halevi  צבי ידידיה  סוכות / Tzvi Yedidia  Sukkot  צביקה פוגל / Tzvika  Foghel  צגה צנגש  מלקו / Tsega  Melaku  קארין אלהרר / Karin  Elharar  רון כץ / Ron Katz  רם בן ברק / Ram  Ben Barak  שלום דנינו / Shalom  Danino  שלי טל מירון / Shelly Tal Meron  שלמה קרעי / Shlomo  Karhi  שמחה רוטמן / Simcha  Rothman  שרון ניר / Sharon Nir  שרן השכל / Sharren Haskel
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
Buy Back ללא אישור בית המשפט: הקלה משמעותית לחברות ישראליות
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות כנסת 25
מירב ארד
נתניהו בירך: "אזרחי ישראל ונציגיהם בכנסת מאוחדים היום יותר מבעבר. הצבענו ברוב עצום למהלך שיסכן את ישראל"    ח"כ איימן עודה לנתניהו: "יש לך מדיניות גזענית, תעוף מהפוליטיקה"    לפיד פנה לנתינהו: "עשית ספין"
מירב ארד
הצו יועבר לאישור מליאת הכנסת    תמר לוי בונה, מאגף תקציבים: בעלי הדירות הם חלק מהנטל, הבנקים, ציבור העובדים, וגם הציבור הכללי, להשית את זה רק על מס חברות בעת הזו זה 3.75%, זה לא נראה סביר בעת הזו
עידן יוסף
ועדת הכלכלה אישרה דחייה של חובת הבנקים לשלוח הודעות חודשיות ללקוחות על עמלות    היו"ר: 90% מהבנקים עומדים בחוק - דורש הפיקוח על הבנקים לוודא שהבנקים עומדים בהוראה הזו ולהטיל קנסות על מי שלא יעמוד בה    היישום ייבחן אחרי פגרת הפסח
עידן יוסף
הושגו רק 86 מתוך 90 החתימות הנדרשות להדחתו מחברות בכנסת    חברי הכנסת החרדיים הצביעו בעד הדחתו, אך הוא לא הודח בזכות העדרות ח"כים מיש עתיד, המחנה הממלכתי והעבודה
עידן יוסף
כמעט שנה וחצי אחרי הודעת משרד התחבורה שיאפשר תשלום בכרטיס אשראי על הנסיעה בתחבורה הציבורית בכלל הארץ לא נעשה דבר - והכנסת דורשת לעגן את הנושא בחקיקה    משרדי התחבורה והמשפטים מתנגדים לחקיקה ראשית, דורשים שנה וחצי נוספת להיערכות ומעריכים שתהיה עלות לקופת המדינה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il