שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה, הנגיד את חברות הביטוח והביטוח הלאומי המנמקות היטב את סירובן, כאשר קופות החולים מסתפקות בנימוק "שיקול דעת רפואי".
לדברי עו"ד שמעון ריפר, סגן נציבת תלונות הציבור במשרד הבריאות, כ-25% מהתלונות בנושא סירוב הקופות לספק תרופות, נמצאו מוצדקות, ולכן הנימוק כבר קיים וכתיבתו הכרחית.
ד"ר אבי אלבר-סוויד, ראש תחום מדיניות ב"מאוחדת", השיב כי קיימים תבחינים ברורים לאישור תרופות לסל הבריאות, וכל הקופות פועלים לפי תבחינים אלו. לפי ליאור אפטר, ממחלקת אישור שירותי תרופות ב"מכבי", נימוק מפורט בכתב לכל סירוב לטיפול שאיננו תרופה - ידרוש עוד כוח-אדם מקצועי, כי לא ניתן שמזכירה ללא הסמכה רפואית תכתוב זאת, ואילו מרגלית פולג, מנהלת מחלקת התחייבויות, סיפרה על שליחת מסרונים למטופלים, אך ללא נימוק, אך לרופא-המטפל נמסרות החלופות. ועדת חריגים ב'לאומית' מוציאה מכתב מסודר ומנומק.
לדברי ד"ר כלנית קיי, נציבת תלונות הציבור ב"כללית", מענה מנומק בכל התחומים יהיה קשה ליישום בטווח הקרוב, בפרט לאור שחלק מהמבוטחים איננם נגישים לשירותים דיגיטליים. במקרה סירוב - המבוטחים מופנים לייעוץ עם רופא המשפחה, כדי למצוא תרופה או בדיקה חלופית.
גאיה עופר, רכזת בריאות באגף התקציבים, הגבלת החוק לתרופות לא ידרוש תקציב, אך הרחבתו לשירותים נוספים תדרוש הרחבת שעות-רופא, פיתוח מיחשוב - וממילא גם תקציב נוסף.