האם אינני רשאי לומר שלדעתי אין סיכוי להסדר קרוב עם הפלשתינים מבלי להיות מוּאָשַם כ"מחָרְחֵר מלחמה"?
האם אינני יכול להיות מבקר של השמאל האנרכיסטי, הצועד עם אויבינו תחת הדגל הפלשתיני מבלי שהם יֶכַנוּ אותי "פשיסט"?
מדוע אינני יכול להיות מבקר חריף של "
שלום עכשיו" ולכנות אותם כ"סיירת המלשינים" מבלי שְיֶשָייכוּ אותי "לימין הקיצוני"?
מדוע אני לא זכאי לתמוך בממשלת האחדות עם הליכוד, ש"ס וליברמן, למרות שאינני חבר במפלגות אלה מבלי להיות מואשם כ"לאומני ימני"?
מדוע אינני יכול לבקר חלק מהח"כים הערבים מבלי להיות מואשם כ"גזען"?
מדוע אינני יכול להוקיר ולהזדהות עם מסורת הדת וההיסטוריה היהודית, למרות שאינני דתי, ולהיות מואשם כ"קְלֶרִיקָלי" על-ידי חילונים אנרכיסטים?
מדוע אינני זכאי לא להאמין ב"הסכמי שלום" פיקטיביים עם הפלשתינים ולהזכיר את "הסכם שלום מינכן", מבלי להיות מואשם על-ידי השמאל הנאיבי והדוגמטי כ"ימני לאומני קיצוני"?
מדוע אינני רשאי לבקר חלק מעיתונאי הארץ כמו
גדעון לוי ואחרים, מבלי להיות מואשם כ"מֶקָארְטִיסְט" סותם פיות"?
אני גאה במה שאני, כפטריוט ציוני לאומי וריאליסט נורמטיבי, ואינני מוכן ל"התנצל" בפני אלה שאינם מסוגלים להשתחרר מטקסטים חל ודיים ומיושנים.
