ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון מטילה אחריות אישית (6.3.24) על 16 מבין 18 המוזהרים. ארבעת הבכירים שבהם:
בנימין נתניהו, אז והיום ראש ה
ממשלה;
אמיר אוחנה, אז השר לביטחון פנים וכיום יו"ר הכנסת; רב-ניצב קובי שבתאי, אז והיום המפכ"; והרב יעקב אביטן, אז השר לשירותי דת. להלן עיקר ממצאי הוועדה לגבי הארבעה.
בנימין נתניהו
במשך שנים רבות אתר קבר הרשב"י לא טופל כהלכה. מ-2008 ועד האסון זכה הנושא להתייחסויות שונות והגיע לפתחו של משרד ראש הממשלה - בחוות דעת של
מבקר המדינה, בהחלטות ממשלה, במכתבים בעקבות דיונים בוועדות הכנסת ובפניות נוספות בעניין. נתניהו היה ראש הממשלה ב-12 שנים בתקופה זו.
יש יסוד סביר לכך שנתניהו ידע שאתר קבר הרשב"י מטופל במשך שנים טיפול לקוי, ושהליקויים עלולים ליצור סיכון להמוני המשתתפים בהילולה שנערכת במקום בל"ג בעומר. לכל הפחות, בנסיבות העניין היה עליו לדעת על כך לאחר שהנושא הגיע למשרדו פעמים רבות, ולאחר שהוא עצמו נדרש לו מספר פעמים בדיוני הממשלה. על כן אין לקבל את טענת נתניהו שלפיה לא תפסו אותו בדש מעילו.
על ראש הממשלה מוטלת אחריות לאתר באופן יזום, בעצמו או באמצעות מנגנונים מטעמו, נושאים המחייבים את טיפול משרדו ובמידת הצורך את התערבותו, בפרט כאלה הקשורים לסיכון חיי אדם. ודאי שחובה זו מתבקשת לאחר אסון הכרמל והאמור לגביו בדוח מבקר המדינה. בנסיבות המתוארות היה על ראש הממשלה לאתר את הצורך לטפל באתר קבר הרשב"י, בהיותו נושא מסוג זה; אם לא מלכתחילה, בוודאי לאחר שהנושא עלה שוב ושוב באופן המעיד בבירור על כך שהבעיות הקשורות אליו אינן נפתרות ושהן ממשיכות לסכן חיי אדם.
אמיר אוחנה
אוחנה קיבל עידכונים באשר לעבודת המטה שנערכה במשרדי הממשלה הנוגעים בדבר בנוגע לקורונה, ובאשר לעבודת המטה שנערכה במשטרה כחלק מההיערכות המבצעית להילולה. עם זאת, מדובר בעידכונים שוטפים, בשיחות טלפון או בפגישות כלליות. עידכונים מסוג זה אינם מפורטים, מסודרים ומקיפים דיים כדי להקים בסיס מספיק לגיבוש עמדה בסוגיית הגבלת הקהל בהילולה.
מצופה מהשר לביטחון הפנים, כי כאשר מובאת לו סוגיה משמעותית ומורכבת מסוג זה בשיחת טלפון במוצאי שבת, בטרם יגבש ויביע את עמדתו, הוא יקיים דיון ייעודי עם הגורמים המתאימים במשטרת ישראל ויתייעץ עם המזכירות הביטחונית, שנועדה לסייע לו לגבש עמדה מקצועית. בתהליך זה היה עליו לבחון את כל השיקולים, ולא רק את אלה הקשורים בקורונה. השר דאז
אריה דרעי פנה אל אוחנה משום שהוא היה השר האחראי על משטרת ישראל, אשר באותה עת נערכה להיבט המבצעי של ההילולה. לא ניתן לנתק את סוגיית הקורונה מיתר ההיבטים של היערכות המשטרה להילולה, ובפרט מסוגיית הצפיפות, גם אם העניין הובא בשלב זה לפתחו של אוחנה בהיבטי קורונה.
מהאזנה לדיון הצגת התוכניות שקיים אוחנה עולה, כי אף שסוגיית הצפיפות עלתה במהלכו, לא ניתן לה המשקל הראוי ולא ניתן לה מענה מספק מטעם המשטרה. התוכנית המבצעית שהוצגה לו התבססה על אותו מענה שניתן בשנים קודמות, הגם שכבר בפתח הישיבה הובהר שסכנת הצפיפות עולה כדי "כמעט אסון" בכל שנה. ניתן היה לצפות שבעקבות אמירה כזו יינתן הסבר מדויק כיצד מונעים "כמעט אסון" בהילולה הקרבה וכיצד מבטיחים אירוע בטוח. זאת לא נעשה.
ההכנה שהמזכירות הביטחונית ערכה לאוחנה לקראת הדיון לא הייתה מספקת. עם זאת, "דגל אדום" הונף גם הונף בפני אוחנה כבר בתחילת הדיון. לאחר שצפה בסרטון של אירוע הדלקה שנערך בהילולה בעבר ונוכח בעיניו ברמת הצפיפות הגבוהה ובמסוכנות שעלתה ממנה, שאל אוחנה מתי בפעם האחרונה נרמסו ונמחצו שם אנשים. במענה לכך נאמר לו במפורש, כי מדי שנה כמעט מתרחש אסון.
דברים מפורשים יותר קשה להעלות על הדעת. יש לראות בהם הנפת דגל אדום ובוהק, והוא לא זכה להתייחסות הנדרשת. אוחנה שמע את אמירת הגורמים הבכירים במשטרה לגבי רמת הסיכון הגבוהה שמתקיימת בהילולה שנה אחר שנה, אך לא התעכב על כך ולא דרש תשובות לשאלות קשות שהיה צריך לשאול. הוא לא העמיק חקר בעניין ולא ביקש הבהרות בנוגע להחלטה המבצעית שלא להגביל קהל בהילולה וכיצד להפחית את הסכנות שנובעות ממנה.
אוחנה לא היה אמור להתערב בעבודתה המבצעית של המשטרה. כל שנדרש הוא לשאול את השאלות הנכונות ולדרוש מענה המבוסס על עבודת מטה מסודרת. גם אם במצב רגיל ניתן היה לקבל שהשר לביטחון הפנים אינו נדרש לשיקולים שעומדים מאחורי תפיסה מבצעית לקראת אירוע מסוים, בענייננו, לאחר שעלתה במהלך הדיון סכנת הצפיפות בחדות רבה כל כך, ולאחר שהובהר החשש הממשי לחיי אדם בהילולה גם לאחר המענה שהמשטרה מתכננת, לא היה אוחנה יכול להישאר "משקיף מן הצד".
יעקב אביטן
מעורבותו של אביטן בכל הנוגע לניהול אתר קבר הרשב"י ולהסדרתו ובכל הנוגע להיערכות להילולת ל"ג בעומר באתר הייתה מזערית ובלתי מספקת. ודאי שלא ניתן לראות בה משום מימוש אחריותו בתור השר הממונה. טענותיו של אביטן בעדותו בוועדה לא עלו בקנה אחד עם החומרים והעדויות, והוא אף סתר את עצמו בין עדותו הראשונה לבין עדותו לאחר האזהרה.
אביטן לא פעל על-פי אמות המידה המצופות מנושא משרה בכיר ולא מילא את תפקיד השר לשירותי דת בכל הנוגע לניהול אתר קבר הרשב"י והסדרתו, אף שדובר בנושא מרכזי בעל חשיבות רבה בתחום אחריותו של המשרד שבראשו עמד. בתקופת כהונתו של אביטן ועדת החמישה לא מילאה את ייעודה בניהול האתר, ופעולותיה במקום היו רחוקות מלהיות מספקות. את אתר קבר הרשב"י לא ניהלו כראוי - לא היא, לא המרכז ולא גורם אחר. גם בנוגע למעורבות בהיערכות להילולת ל"ג בעומר התשפ"א מצאנו כי אביטן לא מילא את תפקידו. מעורבותו בעניין הייתה מעטה וחסרת משמעות של ממש.
קובי שבתאי
מושכלות יסוד באשר לתפקיד הדרג הממונה ותורת עבודת המטה במשטרה חייבו את המפכ"ל לרדת לעומקם של מרכיבי היסוד של התוכנית המבצעית בשלב אישור התוכניות. כך בוודאי כאשר מדובר במבצע מורכב שמעורבים בו מחוז הצפון, אגף התנועה ואלפי שוטרים, ושיש בו סכנת חיים. לא נאריך באמירת הברור מאליו.
לא ניתן גם לקבל את הטענה שבמבצע שמתנהל באופן מסוים במשך שנים, תפקיד הדרג הממונה משמעותי פחות וניתן לוותר בו על בחינה מעמיקה של יסודות תוכנית המבצע. כך בדיוק נוצר קיבעון מחשבתי. הניסיון הנצבר ממבצעים דומים בעבר אינו מייתר את החובה לבחון את הדברים מחדש. ניתן להיעזר בניסיון הנצבר, אך הוא אינו תחליף להערכת מצב ולבחינה עניינית כנדרש בתורת עבודת המטה.
