ממשל ביידן בוחן את האפשרות להגביל ואולי אף למנוע מישראל את השימוש בנשק אמריקני במתקפה על רפיח - חושף (7.3.24) דייוויד איגנציוס, מבכירי הפרשנים של וושינגטון פוסט. איגנציוס הוא מן העיתונאים המובילים בארה"ב בתחומי החוץ והביטחון, מחובר היטב לממשל ונפגש בישראל עם בכירי המערכת הביטחונית בשלב מוקדם יותר של המלחמה, תוך שהוא מביע דעה אוהדת לפעילותו של צה"ל. איגנציוס מדגיש, כי הנשיא ג'ו ביידן ובכירי יועציו טרם החליטו על התניות או הגבלות כלשהן. אולם, עצם העובדה שמחשבה זו עולה על הפרק, הוא אומר, מלמדת על עומק הדאגה של הממשל מפני החרפה עמוקה עוד יותר של המשבר ההומניטרי ברצועת עזה, ואת היקף חוסר ההסכמה בין וושינגטון לירושלים לגבי המתקפה ברפיח. ארה"ב יכולה לדרוש ממדינות המקבלות ממנה נשק להפעיל אותו בהתאם לחוק הבינלאומי, החוק האמריקני או אפילו מדיניותה של וושינגטון. כך למשל, ממשל ביידן אוסר על אוקראינה לתקוף את רוסיה בנשק שהוא מספק לה. על ישראל לא מוטלות מגבלות כאלה, אך בחודש שעבר הורה ביידן לפנטגון לדרוש מכל מקבלי הנשק להתחייב להפעילו על-פי החוק הבינלאומי - רמז ברור לישראל. לדברי איגנציוס, ממשל ביידן חושש שהמתקפה ברפיח אינה מתוכננת די הצורך ותגרום לאסון ברצועה - משום שבעיר חיים מיליון פלשתינים - מבלי להוביל לסיום המלחמה. בחודש שעבר אמר ביידן לראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי אין לתקוף ברפיח בלי "תוכנית אמינה וניתנת לביצוע להבטחת שלומם של האזרחים". סגנית הנשיא, קאמלה האריס, והיועץ לביטחון לאומי, ג'ייק סליבאן, העלו את נושא רפיח בפגישותיהם השבוע עם השר בני גנץ. הוא השיב, כי הימנעות ממתקפה ברפיח משולה לכיבוי 80% בלבד מן הדליקה. כמה מאנשי השמאל במפלגה הדמוקרטית, ובראשם הסנאטור ברני סנדרס, כבר קראו לביידן להגביל את אספקת הנשק לישראל. עד כה ביידן הודף דרישות אלו, תוך שהוא משלם מחיר פוליטי הולך ועולה על תמיכתו בישראל - עד כדי סכנה לאובדן קולות חיוניים של צעירים, מוסלמים ופלשתינים ובמיוחד במדינות המפתח בהן יוכרעו הבחירות בחודש נובמבר. את ההתלבטויות הנוכחיות בממשל יש לראות גם על-רקע זה. איגנציוס מציין, כי כל הגבלה על אספקת הנשק או השימוש בו תהיה משבר משמעותי ביחסים בין ישראל לארה"ב. בשנת 1975 הכריז הנשיא ג'רלד פורד על "הערכה מחדש" של היחסים עם ישראל והציע לצמצם את הסיוע הצבאי, כחלק מן הלחץ להגיע להסכם ביניים עם מצרים. בתחילת שנות ה-1990 סירב הנשיא ג'ורג' בוש האב להעניק לישראל ערבויות למימון קליטת העלייה מבריה"מ-לשעבר, כאמצעי לחץ בנושא הסכסוך הישראלי-פלשתיני. אולם, מעולם לא היו מגבלות משמעותיות על השימוש בנשק. יתרה מזאת: ישראל קיבלה מארה"ב מאות משלוחי נשק מאז תחילת המלחמה בשווי מיליארדי דולרים, ובקונגרס תלויה ועומדת בקשתו של ביידן לאשר סיוע ב-14 מיליארד דולר נוספים. לפיכך, ארה"ב יכולה לא רק להגביל את השימוש, אלא גם את האספקה של הנשק. עוד אומר איגנציוס, כי ארה"ב עשויה להגביל את הלחץ על חמאס בניסיון להגיע בהקדם להפסקת אש ושחרור חטופים. הממשל שוקל את האפשרות להפעיל את הלחץ דרך מצרים וקטר, כולל לדרוש מקטר לגרש את אנשי הזרוע המדינית של חמאס המתגוררים בשטחה, אם לא ילחצו על יחיא סינוואר ואנשיו להסכים למתווה שאותה כבר קיבלה ישראל. הממשל גם מתכנן להציף את הרצועה בסיוע הומניטרי, הן בשיירות של משאיות, הן בהצנחה והן מן הים באמצעות מסוף צף. ממשל ביידן חש - מסביר איגנציוס - שהיחסים עם ממשלת נתניהו הם חד-צדדיים: בעוד הוא מעניק לישראל סיוע צבאי וגיבוי מדיני חסרי תקדים, נתניהו מתעלם מן הבקשות והאינטרסים של ארה"ב. ביידן רוצה שישראל תנהג כ"בעל ברית טובה": תביא בחשבון את צרכיה של ארה"ב ותגן על אזרחים פלשתינים, בעוד וושינגטון מחפשת דרך לסיים את המלחמה. "הפסקה של אספקת הנשק כלל לא עלתה על הדעת בעבר, אך סבלנותה של ארה"ב פוקעת ונראה שפקידים בממשל החלו לשקול זאת", מסיים איגנציוס.