רווחי הבנק הבינלאומי עלו בשנה שעברה ב-30% והסתכמו ב-2.17 מיליארד שקל, עם תשואה על ההון בשיעור של 19.7% לעומת 16.6% בשנת 2022. הבנק מדווח (12.3.24), כי ברבעון הרביעי הרוויח 523 מיליון שקל - עלייה של 17%.
ההכנסות נטו מריבית עלו ב-31% ל-4.96 מיליארד שקל, בשל עליית הריבית המוניטרית. העמלות הסתכמו ב-1.5 מיליארד שקל, ללא שינוי לעומת השנה הקודמת. ההוצאה בגין הפסדי אשראי, בשל המלחמה והשלכותיה, זינקה פי ארבעה ל-502 מיליון שקל. ההפרשה הכוללת הסתכמה ב-1.62 מיליארד שקל, עלייה של 35% לעומת השנה הקודמת. ההפרשה הפרטנית הייתה 909 מיליון שקל (עלייה של 38%), וההפרשה הקבוצתית - 711 מיליון שקל (עלייה של 32%).
נתון בולט נוסף: הבנק הבינלאומי העניק הלוואות לדיור ב-4 מיליארד שקל בלבד - צניחה של 47% בשל המשבר בשוק הנדל"ן. הבנק אומר כי אם לקוחותיו ינצלו במלואן את הטבות חרבות ברזל, מדובר ב-149 מיליון שקל. הבינלאומי יחלק דיבידנד של 269 מיליון שקל - 20% מרווחי הרבעון הרביעי, לעומת 50% בשני הרבעונים הראשונים. הבינלאומי הוא הקטן בין חמשת הבנקים הגדולים, נסחר בשווי של 15 מיליארד שקל ונמצא בשליטת
צדיק בינו ומשפחתו ומשפחות ליברמן ואבלס האוסטרליות.
סיכוני מימון טרור והלבנת הון בשל המלחמה
הבנק אומר כי "על-רקע פרוץ מלחמת חרבות ברזל בחודש אוקטובר, נמשכת העלייה ברמת הסיכון המאקרו-כלכלי [שנרשמה עוד קודם לכן], בעיקר נוכח הפגיעה הכלכלית במשק ואי-הוודאות לגבי היקף המלחמה, משך הזמן שהיא תארך, לרבות משך הגיוס של כוחות המילואים, והאיום להתרחבות העימות לזירות נוספות, העלולים להשפיע באופן מהותי על הסביבה המאקרו-כלכלית במשק וכפועל יוצא על פעילות המערכת הבנקאית בכלל ועל הבנק כחלק ממנה בפרט.
"המלחמה מעיבה על פעילות המשק, גרמה לשיבושים בענפי משק משמעותיים, כגון נדל"ן, בתי מלון, שירותי הארחה ואוכל והביאה להשפעה לרעה על מצב הלווים במשק, להגדלת הוצאות הממשלה ולהעמקת הגרעון הממשלתי. ככל שתימשך, עלולה המלחמה לגרום לעלייה מהותית בשיעור האבטלה, ירידה ברמת החיים בישראל ושינויים בהרגלי הצריכה, העשויים לבוא לידי ביטוי, בין היתר, בירידה בהיקף הפעילות בכרטיסי אשראי, תנודתיות בשוק ההון ובשערי החליפין ועוד.
"ההשלכות כאמור, עלולות להביא לפגיעה בפעילות העסקית של הבנק, להגדלת היקף החובות הבעייתיים וכתוצאה מכך להשפיע לרעה על הרווחיות, ההון, ועל תוצאות הקבוצה. בנוסף, קיימת אי-ודאות בשווקים הפיננסיים בגין השפעותיה האפשריות של המלחמה, והשפעת הפחתת דירוג האשראי של מדינת ישראל".
עוד מציין הבינלאומי: "בנושאי סיכון ציות,
הלבנת הון ומימון טרור, מצב המלחמה דורש ערנות מוגברת מצד הבנק, על-מנת למנוע ניצול לרעה של המשבר למטרות הלבנת הון ומימון טרור. מחלקת הציות של הבנק מבצעת בקרות, בדג ש על איתור פעילות המשקפת 'אורות אדומים' לפעילות חשודה בנושאים הקשורים בציות, איסור הלבנת הון ומימון טרור.
"כמו-כן, בנושא סיכון סייבר, המלחמה הובילה לעלייה בניסיונות התקיפה על ארגונים בארץ, כולל תקיפות מניעת שירות, וכן עלייה בהונאות בשילוב הנדסה חברתית. החשיפה להתממשות אירוע סייבר עולה, בין היתר, כתוצאה משימוש גובר של לקוחות בערוצים דיגיטליים והמשך עבודה מרחוק של עובדים וספקים".
