המשטרה נושאת באחריות להטרדה מינית של שוטרת בדרגת רס"ר בידי קצין בדרגת פקד ותפצה אותה ב-40,000 שקל. כך קובע בית הדין הארצי לעבודה בפסק דין ראשון מסוגו, לו עשויות להיות השלכות רוחב בשל הריבוי היחסי של מקרים דומים במשטרה. ההטרדות אירעו בשנים 2014-2013; פרטי המעורבים והמקומות נאסרו לפרסום. פסק דינה של השופטת סיגל דוידוב-מוטולה מתבסס על ההוראה בחוק למניעת הטרדה מינית, ולפיה מעסיק שאינו ממלא את חובותיו על-פי החוק - ישא באחריות כאשר מתרחשת הטרדה שכזאת. מדובר בין היתר על פרסום תקנון למניעת הטרדות, הדרכה בנושא, נהלים יעילים להגשת תלונות ולטיפול בהן, מניעת מקרים דומים, מינוי אחראי על התחום ותיקון העוול שנגרם למוטרד/ת. השוטרת הוכיחה שהוטרדה מינית בצורה מילולית, פומבית ומשפילה, אומרת דוידוב-מוטולה. "חומרה נוספת היא המסר העקיף - אך הברור דווקא בשל האופן הבוטה בו הועבר - בדבר עצם יכולתן של נשים להשתלב באופן שוויוני במשטרה. אעיר בקשר לכך כי לא כל הטרדה מינית נועדה להשגת נגישות מינית או לכפות קשר מיני, ופעמים רבות נעשה שימוש מודע או שלא מודע בהטרדה מינית כאמצעי להשגת שליטה או כוח, וקיימת גם הטרדה המכונה בספרות הטרדה מדירה או טריטוריאלית, כדרך להרחקת נשים ממקום עבודה 'גברי' או מתפקיד המאוכלס בעיקר על-ידי גברים". דוידוב-מוטולה מוסיפה: "המשטרה אף היא מקום עבודה שיש בו סיכון אינהרנטי רב מהרגיל להתרחשותן של הטרדות מיניות, באופן המצדיק הקפדה יתרה על אמצעי המנע האפשריים. כידוע, המשטרה היא מערכת היררכית הבנויה על כפיפות פיקודית, במסגרתה מוקנה כוח רב לדרג הפיקודי. בנוסף, מעצם אחריות המשטרה לאכיפת החוק ולקיום הסדר הציבורי, העבודה בה בתפקידים מבצעיים כוללת חשיפה לאלימות ומחייבת לעיתים שימוש בכוח פיזי", ובשל כך מספר השוטרות נמוך משמעותית מחלקן באוכלוסייה. "בנוסף, לא ניתן להתעלם מהפער המגדרי שקיים לכאורה גם כיום בזהות ממלאי התפקידים הפיקודיים במשטרה, לכל הפחות בתפקידים מבצעיים, ומיותר לציין כי לא חל שינוי באופיו ההיררכי המובהק של הארגון. לאור זאת, פערי הכוחות המובנים בין מפקדים גברים לנשים הכפופות להם (לרבות חיילות בשירות חובה המשרתות במשטרה בשיעורים לא מבוטלים) בהיבטים של מעמד, דרגה, סמכויות, גיל, מגדר וניסיון עלולים להוות כר פורה להטרדות מיניות".

המשטרה תשלם 40,000 שקל

דוידוב-מוטולה ממשיכה: "הכרה במאפייניה של המשטרה כמקום עבודה שטמון בו סיכון כאמור מחייבת הקפדה מיוחדת על שימוש ראוי והוגן בכוח הפיקוד, על הקניית הגנה לפקודים מפני שימוש לרעה וניצול פוגעני של מרות וסמכות, ועל אמצעי מנע מוגברים להבטחת סביבת עבודה בטוחה ונקייה מהטרדות מיניות בין מצד מפקדים ובין מצד חברים לעבודה. עם זאת בפועל, לא הובאו ראיות כלשהן לגבי הדרך בה קיימה המשטרה בתקופה הרלוונטית את חובותיה מכוח החוק והתקנות למניעת הטרדה מינית (יש לקוות כי חל בכך שינוי בשנים שחלפו)" -הן במניעת הטרדות והן בטיפול בתלונתה של השוטרת. כיוון שכך, חייב בית הדין הארצי את המשטרה לפצות את השוטרת ב-40,000 שקל, בנוסף לסכום זה בו חויב הקצין בבית הדין האיזורי בבאר שבע. דוידוב-מוטולה ונציג הציבור שרגא ויצמן סברו שיש לקבל את ערעורה של השוטרת גם על דחיית רכיבים אחרים בתביעתה, אך ערעור זה נדחה בדעותיהם של השופטים חני אופק-גנדלר ואילן סופר ונציגת הציבור עירית אלטשולר-זמני. המשטרה חויבה בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל ובוטל החיוב בהוצאות בסך 5,000 שקל שהטיל האיזורי על השוטרת. פסק הדין ניתן בנובמבר אשתקד והותר לפרסום בשבוע שעבר (19.3.24). את השוטרת ייצג עו"ד גיא אופיר, את הקצין ייצגה עו"ד אורית פוקס, ואת המשטרה - עו"ד אודליה גליק.