7% מן התלונות על שופטים אותן בדק אשתקד נציב תלונות הציבור, השופט בדימוס אורי שהם, נמצאו מוצדקות. לכך יש להוסיף 5% מן התלונות שהטיפול בהן הסתיים בהערה לשופט, ועוד 1% שהעלו סוגיות מערכתיות, כך שבסך-הכל - ל-13% מהתלונות היה בסיס. כך מוסר שהם (26.3.24) בדוח הנציבות לשנת 2023. בשנת 2022 נמצאו מוצדקות 6% מהתלונות, 4.5% הובילו להערות ן-0.5% העלו סוגיות מערכתיות - ובסך-הכל 11%. הנציבות קיבלה אשתקד 897 תלונות ונתנה 871 החלטות (כולל בתלונות משנים קודמות); היא הכריעה לגופן 524 בתלונות (שכן האחרות לא היו בסמכותה). 29% מהתלונות המוצדקות היו על התמשכות הליכים (לעומת 46% בשנת 2022); 24% היו על ליקויים בניהול המשפט (לעומת 22%); 34% היו על התנהגות בלתי הולמת של שופט (לעומת 22%); ו-13% - על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי (לעומת 10%). שהם אומר כי הירידה במספר התלונות (להבדיל משיעור התלונות) שנמצאו מוצדקות נובעת כולה מצניחה משמעותית בתלונות אלו כלפי בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים - הערכאות הרגישות ביותר והטעונות ביותר, שגם אינן חשופות לביקורת ציבורית בשל ניהול ההליכים בדלתיים סגורות. שיעור התלונות המוצדקות בבתי המשפט למשפחה ירד מ-18% ל-11%, ובבתי הדין הרבניים - מ-23% ל-8%. שהם מייחס ירידה זו להפנמה של החלטות הנציבות בשנים קודמות ולמפגשים שלו עם השופטים והדיינים בערכאות אלו לצורך תיקון הליקויים. לגבי בית המשפט העליון ניתנו 30 החלטות: 20 תלונות לא היו בסמכות הנציבות, תשע נדחו ואחת הסתיימה בהערה לשופט (זאת לעומת 29 החלטות בשנה הקודמת, 22 נדחו בשל העדר סמכות, חמש נדחו לאחר בירור ושתיים הובילו להערה לשופט). בבתי המשפט המחוזיים התקבלו 99 החלטות: 53 תלונות נדחו על הסף, 39 נדחו לאחר בירור, שלוש נמצאו מוצדקות ובארבע הופסק הבירור מסיבות שונות. בבתי משפט השלום התקבלו 285 החלטות: 100 תלונות נדחו על הסף, 156 נדחו לאחר בירור, 12 נמצאו מוצדקות, עשר הובילו להערה לשופט, בשש תלונות נפסק הבירור ואחת הצביעה על ליקוי מערכתי. הנתונים בבתי המשפט למשפחה: 181 החלטות, 63 דחיות על הסף, 90 נדחו לאחר בירור שמונה מוצדקות, ארבע הערות לשופט, ב-15 הופסק הבירור, אחת העלתה ליקוי מערכתי. בבתי הדין הרבניים (הגדול והאיזוריים): 74 החלטות, 29 דחיות על הסף, 33 נדחו לאחר בירור, בתשע הופסק הבירור, שלוש נמצאו מוצדקות.

כמה מן ההחלטות הבולטות שבדוח

• שהם דחה תלונה נגד שופט בית המשפט העליון, חאלד כבוב, לאחר שכתב בעניינו של נאשם באונס שהוא "ביצע מעשיו ללא שימוש באלימות פיזית משמעותית )(גם שאין להתעלם מכך שבכל עבירת אינוס קיים רכיב אינהרנטי של שימוש באלימות)". הוא אומר כי כבוב התייחס רק לקבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם ודבריו לא חרגו מגבולות הטעם הטוב, אם כי על שופטים להביא בחשבון שאת החלטותיהם קוראים גם מי שאינם בקיאים בפרטים ובהבחנות משפטיות. "אפשר שניתן היה לנסח את האמירה הזו באופן אחר. אולם מכאן ועד לשלל המסקנות שהעלו המתלוננים לגבי תפיסת עולמו של השופט ביחס לעבירת האינוס עצמה - רב המרחק", הוא אומר.

• הנשיאה אסתר חיות הודיעה שבנה של אחת העותרות בתיק שלפניה יתחיל להתמחות בלשכתה בחודש הקרוב וימודר מכל טיפול בתיק - אך למחרת פסלה את עצמה, כאשר התברר לה שהטיפול בתיק יהיה ממושך מכפי שסברה. שהם אומר כי טוב עשתה כאשר פסלה את עצמה, אם כי מן הראוי היה שהגילוי יהיה מוקדם יותר כדי שהצדדים יוכלו להתייחס לנושא ולנמק את החלטת הפסלות.

• שהם דחה את התלונות לפיהן השופט איתי הרמלין הורה להסיר את דגל ישראל בעת דיוני מעצרים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הוא קבע, כי הרמלין נהג כהלכה ומתח ביקורת על הלשון המתלהמת של כמה מן המתלוננים.

• שופט משפחה השתמש בשפת גוף ובקול מזלזל כאשר אישה התלוננה שבן-זוגה לשעבר הכין לילדים שניצל עם חמאה. שהם קבע: "מדובר בהתנהגות בלתי ראויה וחסרת רגישות מצידו של השופט, שמקומה לא יכירנה בבית משפט, לא כל שכן בבית המשפט לענייני משפחה".

• שופט מחוזי בהרכב אשר דן בערעור משפחה אמר לאישה: "מה את רוצה, הוא [הגרוש] לא סובל אותך. הוא לא אוהב אותך. הוא אוהב אותה [את גרושתו השנייה] הוא רוצה לתת לה הכל ולך כלום. מה תעשי?" שהם העיר שפרוטוקול הדיון אינו מלא וכי מדובר באמירה מיותרת ופוגענית.

• שופטת שלום אמרה לעורכת דין: "את לא תצעקי ואת לא תנבחי". בהמשך השופטת התנצלה ופסלה את עצמה מהמשך הדיון בתיק.

• שופט שלום האיץ בצדדים להגיע לפשרה, תוך שהוא פוגע בזכויותיו הדיוניות של אחד מהם. "אסור שניסיונות הפשרה ייעשו בכל מחיר ועל דרך של הטלת מורא על בעלי דין להסכים להצעת בית המשפט", מדגיש שהם.

• שופטת תעבורה הורתה לעורכת דין לצאת מהאולם בדיון בו נכחה כצופה בטענה של מגבלות קורונה - למרות שלא היו כאלה. שהם מדגיש את עקרון פומביות הדיון ואומר שההסבר של השופטת לא הניח את דעתו.

על שיגור טילים מרצועת עזה

• חייב בהליכי חדלות פרעון התבטא בצורה פוגענית כלפי עורך דין שייצג נושה, והצעדים שנקט שופט השלום לא הביאו לריסונו של החייב. שהם אומר, שהשופט צריך היה לנקוט צעדים נוספים, ומדגיש: "על בית המשפט, למען שמירת כבודו וכבודם של הבאים בפניו, לנקוט בכל הכלים העומדים לרשותו על-מנת לאפשר דיון ראוי ומכבד, לא כל שכן כאשר אותו בעל דין חוזר ומפגין, פעם אחר פעם, זלזול וחוסר כבוד כלפי בית המשפט ועורכי הדין המופיעים בפניו".

• שופטת שלום דנה במעצרו של חשוד שצילם אתרים בירושלים בזמן מבצע "מגן וחץ" וייחל שישוגרו אליהם טילים מרצועת עזה; היא אמרה: "את עניין הטילים פרסם הג'יהאד האיסלאמי וזכותו של אדם לקוות שכך יהיה (גם אם חבל)". שהם אומר: "שימוש במילים מיותרות שעלולות לפגוע ברגשותיו של הציבור (או אף חלק ממנו) עלול לגרום נזק לדימויה של מערכת המשפט. דבריה של השופטת מעוררים אי-נוחות, בלשון המעטה. אמירה זו יכולה להתפרש באופן מוטעה, יש לומר, כמתן לגיטימציה להתבטאות שיש בה משום תמיכה בפעילות עוינת מצד האויב כלפי מדינת ישראל ואזרחיה".

• שופט שלום פנה בעניין אישי לחברת ביטוח, ציין את תפקידו ואמר שמכוחו הוא יודע מתי שמאי מאבד את האובייקטיביות. שהם קובע, כי אומנם השופט לא התכוון להשיג יתרון בלתי ראוי, אך היה עליו להסתפק בציון השכלתו ונסיונו המשפטיים בלא לציין שהוא שופט; השופט הצביע צער על המעשה.

• שני קאדים בבית הדין השרעי השתתפו בכנס עם ראיד סלאח, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית שהורשע בשורה של הסתה ותמיכה בטרור. שהם קובע, כי היה עליהם להימנע מלהגיע לכנס ובוודאי שלא לשבת ליד סלאח ולשאת דברים במהלכו.

• רשמת בתביעות קטנות אפשרה לבעלה של הנתבעת, שהוא עורך דין, להתערב בדיון למרות שהצדדים בהליכים אלו אינם מיוצגים. היה עליה להורות לו לשבת בספסל מרוחק ולא ליד אשתו.

• בית דין רבני לא נתן החלטה בשש בקשות של אישה למזונות זמניים, שמע עדות מהותית של עד שהגיע במפתיע ורק לאחר העדות התברר שיש קשר בינו לבין אחד הדיינים. שהם הפנה את תשומת ליבו של נשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב דוד לאו, לדברי הדיינים מהם עולה שאינם שולטים בתיקים ובבקשות המוגשות בהם.

• דיין בבית דין רבני חתם על החלטה למרות שלא נכח בדיון. הדיינים הכחישו טענה זו, אך שהם האמין למתלונן והעיר שנראה שהפרוטוקול אינו משקף את התנהלות הדיון בנושא זה.

• בית קפה פרסם שהוא מוכר יצירות של שופטת ובן-זוגה. שהם קיבל את ההסבר שהיא לא ידעה על כך ודרשה להסיר את הפרסום מיד כאשר נודע לה עליו, אם כי ציין שהיה עליה לבדוק את העלון לפני פרסומו.