רפורמת צדק תחבורתי הנכנסת לתוקף (25.3.24) אמורה, בין היתר, לאפשר לתושבי הפריפריה הגאוגרפית הנחה של 50%. אולם כדי ליהנות מן ההנחה בצו עליו חתמה שרת התחבורה מירי רגב (ונכון למועד פרסום הכתבה טרם עלה לרשומות), יצטרכו חלק ניכר מתושבי הפריפריה לפרנס לא מעט עורכי דין. משרד התחבורה אינו מסתפק בכך שהנוסע יציג תעודת זהות עם ספח שהנפיק משרד הפנים, שרשומה בו כתובתו העדכנית, כדי להוכיח את זכאותו להנחה. המשרד דורש מן הנוסע להציג גם אחד מן החשבונות הבאים לתשלום, המתייחס לכתובתו ברשות המקומית. אולם חלק ניכר מן הנוסעים המתגוררים בפריפריה כלל אינם נדרשים לשלם חשבונות - ארנונה, מים או חשמל (גז אינו נכלל ברשימה). מדובר בצעירים המתגוררים אצל הוריהם, שוכרי דירות שמשלמים ישירות לבעל הבית שעל שמו רשום החשבון, גרושות שהבעל משלם את החשבונות ואחרים. נוסעים המשתייכים לאוכלוסיות שפנו בימים האחרונים למוקד המידע הארצי לתחבורה ציבורית לקבל הבהרות האם יוכלו להציג "אישור תושב" בכתב מן הרשות המקומית שבה הם מתגוררים במקום להציג חשבון, נענו בשלילה. נאמר להם כי מדובר בטופס לא קביל, וכי עליהם לפנות לעורך דין ולקבל ממנו תצהיר ערוך כדין בו הוא מצהיר כי הנוסע מתגורר ברשות. מדובר בדרישה שלא עלתה בעבר מצד משרד התחבורה, לצורך הוכחת זכאותו להנחה. מי שעשוי להיפגע ממנה הם בעיקר חסרי אמצעים וזמן פנוי, שאינם יכולים להרשות לעצמם פנייה לעורכי דין. כמה מנציגי שירות שענו לפונים השיבו כי הם מבינים את הבעייתיות, אך אין לאל ידם לעשות דבר בנושא משום שזו לשון "הצו היבש". רפורמת צדק תחבורתי זוכה לביקורת ציבורית מאחר שבמקום להפנות את התקציב המיועד לשיפור השירות ולתגבור נסיעות, ניתנות הנחות על תעריפים שממילא נמוכים.