בדיון מעקב שקיימה (27.3.24) הוועדה התקבל עידכון על היערכות המדינה לקראת תום תקופת הזיכיון. יו"ר הוועדה ח"כ לימור סון הר מלך הבהירה בפתח הדיון את מטרת הישיבה: "נבקש לדעת כיצד המדינה נערכת לפתור את הבעייתיות הנובעת מזכות הסירוב של כיל. בנוסף, אחת מהמלצות צוות נווה לעניין פעולות הממשלה הנדרשות לקראת תום תקופת זיכיון ים המלח הייתה להיערך לצאת למכרז מוקדם ככל שניתן לפני תום תקופת הזיכיון. האם נעשו כבר פעולות בעניין והחלו בכתיבת המכרז?".
מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי במרכז המחקר והמידע של הכנסת, עמי צדיק, העיר כי יש להתארגן מראש לקראת תום הזיכיון, כפי שהוצע על-ידי צוות נווה. בנוסף, תיאר צדיק את זכות הסירוב הראשונה כבעיה עיקרית משום שפירושה הוא כי קבוצת ICL יכולה להשוות את הצעתה לכל הצעה אחרת. "השאלה היא כיצד משרד האוצר נערך לפתור את החסם הזה", אמר.
סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר, אורי שאשא: "אנו נערכים לקראת פרסום המכרז והדבר המשמעותי הוא לתקן את חוק זיכיון ים המלח. לפני כן נפרסם שתי עבודות שלנו להערות הציבור - כלכלית וסביבתית. במסגרת המלצות ועדת ששינסקי נשאף להגדיל את ה-GT למינימום 50%, מה שהיום לא מתקיים. ביחס לזכות הסירוב - אנו מבינים את המשמעיות והקושי שהדבר יוצר במכרז עתידי ולכן הקמנו צוות שמתעסק בסוגיה. אנו רוצים לצאת לדרך מהר ככל האפשר כדי לבחור זוכה הרבה לפני 2030, כך שתהיינה לו מספר שנות היערכות ותקופת חפיפה ארוכה מאוד".
מיקי רוזנטל, פעיל למען ים המלח, אמר בדיון: "צריך לראות את המכרז הזה בראייה של הצלת ים המלח, ולא רק לפי השאלה כמה המדינה תרוויח מכך. הציבור לא מיוצג בתהליך הזה וכדי שהציבור יהיה מיוצג צריך להקים את רשות ים המלח. יש 17 גופים ממשלתיים שעוסקים בים המלח, אבל לאף אחד אין ראייה כוללת. הרשות תאגד את המשאבים והידע כדי שהמדינה תוכל לטפל נכון בים המלח".
לדברי רוזנטל, "כיל תגרור את המדינה לבית משפט ותמשוך את זה שנים. לגבי זכות הסירוב - צריך להניח חוק שהסעיף הזה מחוק מהטעם הפשוט שהוא ניתן לכיל בהיותה חברה ציבורית. היום היא בידיים פרטיות. זכות הסירוב לא תומחרה מעולם. היום היא שווה לכיל מיליארדים, אבל הם לא שילמו בעבורה. צריך לחוקק חוק ושבית המשפט יקבל הכרעה בעניין עכשיו ולא בהמשך".