החקירה הראשונה של מוזס נמשכה 14 שעות. רק לקראת סיומה, בסביבות השעה 22:00, הוצגו לו מספר קטעים קצרים משיחתו עם נתניהו בדצמבר 2014. יופה: "זו לא הייתה החלטה שלי, אם להציג תמלילים. אני לא יודע מי ספציפית קיבל; אלה אנשים שמעלי". ניב-סבאג: "זה עבר את המסננת המקצועית שלך?" יופה: "זה לא עבר את שיקול הדעת שלי, שהיה מאוד מצומצם בתיקים הללו". ניב-סבאג: "יש שיקול חקירתי שמצדיק לפעול כך?" יופה: "לא". אחרי 12 שעות אמר מוזס מספר פעמים שהוא עייף, אך החקירה נמשכה. יופה: "השיח הזה היה עם משולם, וכאשר הוא בחדר – אני לא מקבל שום החלטה". ניב-סבאג חזרה לחקירה לגופה: "מה המתודולוגיה החקירתית של הצגת שורות בודדות בלי להציג את ההקשר?" יופה: "את החומרים חושפים לפי שיקול הדעת של החוקר. בשלב זה או אחר הנחקר צריך להיחשף לטקסט כולו". השופט משה בר-עם: "זה לא מה שהיה, ומכאן השאלה". ניב-סבאג: "אולי המטרה הייתה לא לקבל ממנו הסבר". יופה: "לא. אני מסכים שהגיוני שצריך להראות את ההקשר". ניב-סבאג ציינה, כי התמליל המלא מעולם לא הוצג למוזס בידי החוקרים. מוזס ביקש להראות לו את השיחות כדי להבין את הקשר המשפטים שצוטטו בפניו, אך לא נענה. יופה אמר, שהוא הבין את הקושי, הממונים עליו צפו בחקירה מחדר הבקרה, ידעו על בקשתו של מוזס ולא עשו דבר; לא הייתה זו החלטה שלו, שב והדגיש. ניב-סבאג: "זה נראה כאילו מתאמצים לא להראות לו את התמליל". יופה: "זו הייתה ההחלטה ולא הייתה לי אפשרות לשנות אותה". ניב-סבאג: "יכולת להגיד לממונים עליך שיש כאן בעיה". יופה: "לא חקרתי במחשכים והממונים עלי ידעו הכל". ניב-סבאג הראתה, כי יופה לא הציג למוזס אף אחד מהקטעים בשיחה בהן הוא ונתניהו אמרו במפורש שלא מדובר על סיקור אוהד של ידיעות אחרונות, אלא רק על סיקור הוגן. יופה השיב, כי לא הייתה החלטה מכוונת להימנע מהצגת קטעים אלו. עוד אמר כי בעוד מוזס דיבר על "דיווח הוגן", הוא חיפש ראיות ל"דיווח מוטה". יופה אישר, כי החוקרים לא בדקו כיצד עובד עיתון והאם בכלל יוכל מוזס לשנות את הקו של ידיעות אחרונות, אם כי חקירת עורכי הקבוצה העלתה שאין לו יכולת להשפיע. ניב-סבאג טענה, כי החוקרים היו שבויים בקונספציה ולא בדקו ראיות המחזקות את גרסתו של מוזס.