נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, קורא להקים ועדה מקצועית נרחבת שתקבע את צורכי הביטחון של ישראל לשנים הקרובות ואת הדרך לממן אותם. הדברים נאמרים (31.3.24) במבוא לדוח השנתי של הבנק המרכזי.
ירון מתייחס בהרחבה להשלכות מלחמת חרבות ברזל ואומר: "המשק ניצב בפני אתגרים משמעותיים הנובעים מהמלחמה, נוסף על אתגרים מבניים, הנוגעים לבעיות יסוד שלו, הקיימות מזה זמן. על-מנת לקבוע באופן מושכל את גובה תקציב הביטחון יש להקים בהקדם ועדה בהשתתפות גורמים ביטחוניים ואזרחיים שתמפה את צורכי הביטחון של ישראל בשנים הקרובות ותגבש תוכנית תקציבית רב-שנתית הולמת שתביא בחשבון את כלל ההשלכות על המשק. חשוב שאם יוחלט על הגדלה נוספת של תקציב זה מעבר למה שכבר סוכם, היא תלווה בהתאמות פיסקליות אשר לכל הפחות ימנעו עלייה של יחס החוב הציבורי לתוצר לאורך זמן.
"אתגרי היסוד של המשק מתבטאים בפריון עבודה נמוך ובמיומנויות בסיס נמוכות של הקבוצות החלשות באוכלוסייה לעומת המקובל במדינות המפותחות, וכן בשיעור עוני גבוה בהרבה מזה השורר
בהן. שיעורי התעסוקה של נשים ערביות וגברים חרדים נמוכים במיוחד והעדר לימודי ליבה בבתי ספר במגזר החרדי מונע מגברים חרדים ידע הנחוץ להשתלבות בשוק העבודה. נדרש שדרוג של ממש של היקף התשתיות במשק ושל איכותן, בייחוד תשתיות תחבורה להסעת המונים.
"הגידול המהיר של אוכלוסיית המדינה מעצים את האתגרים הנוגעים להיקף התשתיות וכן לאספקת שירותים ציבוריים ובראשם חינוך איכותי. בנק ישראל הגיש לממשלה בשנים האחרונות מספר דוחות ובהם המלצות מפורטות להתמודדות עם אתגרים אלה. יישומן יסייע להעלות את פריון העבודה ואת רמת החיים במשק לאורך זמן ולכלל חלקי האוכלוסייה. העלות של יישום המלצות אלה מחדדת עוד יותר את הצורך בקביעת סדרי עדיפות מתאימים בתקציב המדינה.
"לסיכום, הכלכלה הישראלית ידעה להתאושש מלא מעט תקופות קשות בעבר ולחזור לשגשג במהרה. היא מושתתת על יסודות כלכליים חסונים ובריאים שנבנו לאורך שנים, המאפשרים איתנות ויציבות. יישום מדיניות כלכלית אחראית, תוך התמודדות עם אתגרי השעה, בד-בבד עם טיפול באתגרי היסוד של המשק ועידוד מנועי הצמיחה שלו יסייעו להשגת צמיחה בת קיימא".
נזקי הרפורמה המשפטית
בגוף הדוח מתייחס בנק ישראל לרפורמה המשפטית: "בתחילת שנת 2023 הציגה הממשלה החדשה תוכנית מקיפה של שינויי חקיקה לגבי מערכת המשפט. תהליך זה הצית מחאה ציבורית רחבת היקף ומתמשכת. התקדמות תוכנית השינויים בחקיקה הביאה למספר נקודות רתיחה במהלך השנה, אשר לוו בתגובות של השווקים הפיננסיים
במועדי התרחשותן.
"הספרות הכלכלית מצביעה על סיכונים בטווחים הבינוני והארוך כתוצאה משינויים מבניים הנתפסים כפוגעים באיכות המוסדות, בעצמאותם, ובהישענותם על שלטון החוק. שינויים כאלה עלולים להרתיע משקיעים מקומיים וזרים ולייקר את החוב. הפנמת ההשפעות הצפויות של שינויים אלו בשווקים מעלה את הסיכונים גם בטווח הקצר. גופים בינלאומיים, בהם קרן המטבע הבינלאומית וארגון ה-
OECD, הזהירו מההשלכות הפוטנציאליות השליליות של תוכנית שינויי החקיקה. בתחילת 2023 חברות דירוג האשראי הגדולות הביעו חשש מפגיעה במשק בשל תהליכים אלה והצביעו על עלייה בסיכון להורדת דירוג האשראי, אם השינויים המתוכננים במערכת המשפט יפגעו בבלמים ובאיזונים הקיימים. באפריל חברת מודי'ס אף הורידה את תחזית דירוג האשראי של מדינת ישראל מ"חיובית" ל"יציבה".
לצד זאת הדגישו חברות הדירוג השונות וגופים בינלאומיים את כושר העמידות הגבוה של המשק ואת איתנות המערכת הפיננסית המקומית. ואכן המרווחים, היקף קווי האשראי והיקף החובות הבעייתיים לא השתנו מהותית. נוסף על כך, כריות הביטחון שאגרו משקי הבית והתאגידים בעקבות מענקי התמיכה בתקופת הקורונה הגבירו את עמידותם בפני זעזועים פוטנציאליים.
תהליך השינויים בחקיקה והאווירה בישראל בעקבותיו התבטאו בתקופה הנדונה בעיקר בשווקים הפיננסיים, אשר הושפעו מהתפתחות התהליך. לאורך השנה, ועל-רקע נקודות ציון בתהליך, פוחת השקל בשיעור ניכר, ושוק ההון הישראלי, וגם חברות ישראליות הנסחרות בחו"ל, הציגו ביצועי חסר ביחס למדינות אחרות. כמו-כן הצביעו נתוני ההשקעות של קרנות ההון-סיכון על ביצועי חסר בגיוסי ההון לחברות ההזנק. כנגד זאת, בתקופות שבהן תהליכי החקיקה לא קודמו עוצמת הזעזועים הפיננסיים פחתה. ניתוח של התפתחות שער החליפין העיד על פיחות יתר של השקל בשיעור של כ-15%-10%, שפעל לעיכוב התכנסותה של האינפלציה ליעד, מה שהיווה חלק ממכלול השיקולים של המדיניות המוניטרית.
"לנוכח תהליכים אלו עלה חשש שהתמשכותם תבוא לידי ביטוי גם בעלייה של פרמיית הסיכון של המדינה, פגיעה בייצוא וירידה של ההשקעות המקומיות ושל הביקוש לצריכה פרטית. טווח הפגיעה האפשרי מהשפעות אלו הוערך בירידה שבין 0.8 ל-2.8 אחוזי תוצר, בממוצע, לכל שנה בשלוש השנים הבאות".
הביטחון והעובדים הפלשתינים
בנק ישראל מזהיר, כי גידול נוסף בתקציב הביטחון יהווה סכנה למשק. "תוספת הוצאה ביטחונית תחייב את הגדלת מקורות ההכנסה של הממשלה או פגיעה בהוצאה האזרחית בישראל, שהיא מלכתחילה נמוכה מאוד בהשוואה בינלאומית", מזהיר דוח של בנק ישראל ומציין כי "שני הדברים עלולים להעיב על פוטנציאל הצמיחה של המשק".
האתגר הנוסף של היום שאחרי שמציין הדוח, הוא מציאת תחליפים הולמים לעובדים הפלשתינים. "אלו מהווים כיום כשליש מהמועסקים בענף הבנייה, הזקוק לפתרון תחליפי הולם. הגדלת מספר העובדים הזרים עשויה לספק למשק גמישות בהיצע העבודה בענפי הבנייה והחקלאות, ולהוות גורם מייצב בתקופות של מתיחות ביטחונית. עם זאת הנוכחות של
עובדים זרים מצריכה משאבים מקומיים לפתרונות דיור ובריאות לעובדים הללו, ועלולה ליצור גם קשיים חברתיים. נושא זה צריך להיבחן גם בראייה ביטחונית וגיאו-פוליטית אזורית, שכן לפתרון שייבחר תהיה השלכה משמעותית גם על הכלכלה הפלשתינית".
בנק ישראל מתייחס גם לפינוי תושבי העוטף והצפון ומזהיר: "הפינוי עלול לפגוע בתפקודם בשוק העבודה, בתפקוד ילדיהם במערכת החינוך וברווחתם. לאחר המלחמה הקימה הממשלה את מִנהלת תקומה ליישובי העוטף, אך עד עתה לא הוחלט על הקמת מִנהלת מקבילה לטיפול בנושאים אזרחיים ושיקומיים ליישובי הצפון".