ועדת הבריאות דנה (1.4.24) ממושכות, במעמדם ובטיפול בחולי סרטן העור. ממלאת-מקום יו"ר הוועדה, ומיוזמות הדיון, ח"כ טטיאנה מזרסקי, טענה כי לפני כחמישה חודשים פורסם חוזר המוסד לביטוח לאומי, "שמשמעותו פגיעה קשה בחולי סרטן העור כתוצאה מחשיפה תעסוקתית לשמש, מונע מחולים לקבל פיצוי עבור מחלת סרטן העור, שהוכרה כמחלת מקצוע ופוגע בעיקר באוכלוסייה המבוגרת בישראל, שהמחלה מתפרצת אצלם אחרי שנים של עבודה חשופה לשמש".
לדבריה, הפגיעה נובעת מכך שהביטוח הלאומי החליט לקבוע כי מאחר שהעור מורכב מתאים שונים אין לראות בו כאיבר אחד. בהתאם לזאת, המוסד מפצל את הפגיעה בעור לתתי פגיעות נפרדות, מה שמוביל להכרה באחוזי נכות נמוכים עבור כל אחד מהנפגעים. אחוזי הנכות אינם יכולים להצטבר לשם חישוב הזכאות, כך שהחולים אינם זכאים לפיצוי. היא ציינה כי בכל חודש, מאובחנים כ-1,000 חולים חדשים עם סרטן עור, חלקם כתוצאה מעבודה רבת שנים בחשיפה לשמש - שוטרים, נהגים, גננים וטכנאים.
עם זאת, בביטוח הלאומי טוענים שתפקידו של הביטוח הלאומי הוא להעניק קצבאות וזכויות סוציאליות ולפעול באופן שווה לכלל האזרחים והניסיון להציג את החוזר כפגיעה בחולי סרטן אינו מגובה כלל בעובדות ומשולל כל יסוד. החוזר נועד לוודא שוויוניות, ומבוסס על רפואה מקצועית המבחינה בין שלושה סוגי סרטן העור הקיימים שאינם זהים זה לזה. כזכור, מלכתחילה הביטוח הלאומי הרחיב את ההכרה על בסיס איחוד פרמטרים (מיקרוטראומה) מעבר ל"חוק היבש". החוזר אינו מיועד כלל לפוסקים בוועדות הרפואיות, ופעילות המוסד בהתאם לחוזר אושרה בבית הדין הארצי עוד בשנת 2018.
עו"ד כפיר אמון מהלשכה המשפטית של הביטוח הלאומי הוסיף כי החוזר דווקא מטיב את מצבם של החולים, וחולים ותיקים רבים מבקשים כי ההנחיות בחוזר - יחולו עליהם גם בדיעבד. לביטוח הלאומי אין אינטרסים כלכליים והשיקולים שלו הם רפואיים בלבד. ראיית העור כולו איבר אחד תביא לנכות בשיעור של 20-10 אחוזים בלבד, בעוד שראייתו כאיברים נפרדים - תביא לשיעור נכות כזה על כל נגע ונגע. הד"ר יעל סהר-קוסטיס, רופאה מחוזית במוסד, הוסיפה כי הבעיה נוצרת כשהנגע הוסר ונותרה רק צלקת, והבדיקה נערכת על-פי הפתולוגיה של הנגע, וגם בעתיד כל סרטן העור שנוצר כחשיפה לשמש - תמשיך ותוכר כנכות. הנגע אינו נבחן לפי גודל או מיקום. לפי איילת כהן-קלוגר, מנהלת אגף נפגעי עבודה במוסד, לפי החוזר - גם נגע חדש, אך שנגרם מפגיעה בעבר, ולא משנה כמה זמן חלף, ייחשב כהמשך התביעה הישנה.
