היום ניצלה לזימי את ועדת לענייני הצעירים בראשותה לדיון על שמירה על זכות ההפגנה, כמרכיב מרכזי בהגנה על החברה האזרחית. היא האשימה את המשטרה בהעדר יחס הולם למשפחות חטופים בהפגנות, גם לאחר מעצרם. לזימי קראה למשטרה להכיל צעדי מחאה - גם חריפים - של משפחות חטופים שמוחות, ואמרה שמקומן אינו בתא מעצר. היא טענה לקיומה של תופעת מעצרי שווא כחלק מטרטור מפגינים, ודרשה לדעת מה סטטוס גיבוש ואישור נוהל צילום מפגינים בהפגנות? "המצב היום לפיו מצלמים באופן צמוד מפגינים כשלא ברור היכן הצילום נשמר ואיזה שימוש נעשה בו, כשלאחר מכן גם נשלחים דוחות ומכתבי אזהרה מפני סכנות כאלו ואחרות - תורמים לתחושת איום ורדיפה", אמרה. לזימי פנתה למשרד המשפטים להוביל הצעת חוק יסוד המעגנת את זכות ההפגנה במדינת ישראל, תוך השוואה לנהוג במדינות דמוקרטיות בהן קיימת חקיקה דומה, במקום הסתמכות על פסיקות בג"ץ הגוזרות זכות זו למשל מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לזימי הסבירה שעיגון הזכות וצמצום הסמכויות הנרחבות שיש למשטרה, ייעלה את אמון הציבור במשטרה ולא יאפשר פתח לדיכוי מחאה שאינה נוחה לכאורה למשטר כזה או אחר. סנ"צ חן כינור, ראש מדור תלונות הציבור במשטרה, הבטיחה להתייחס לכל אירוע שתוגש בו תלונה או תתבקש התייחסות המשטרה. לדבריה, מכתבי ההתראה למארגני המחאה, הזהירו מפני הסכנות שיש בהדלקת מדורות ובחסימת כבישים. רפ"ק ברק מרדכי, ראש מטה יס"מ, הוסיף כי אמצעי השימוש שבידי המשטרה נועדו להבטיח פגיעה מינימלית במפרי-הסדר, הם נבדקו היטב ויש להם נוהל מדוקדק המפורסם באתר המשטרה. כל השוטרים מקבלים תדריך ואימון עונתיים לשימוש הולם באמצעים אלו. במקרה של תלונה על שימוש לא-חוקי באמצעי לפיזור הפגנות, היא תיבדק ע"י מח"ש. לדברי עו"ד רונן יצחק, המשנה למנהלת מח"ש, הגשת כתב אישום נגד שוטר שנהג באלימות כרוכה בעדויות וראיות ברורות, שלא תמיד נמצאות, ולכן מתוך כ-200 תיקים הועברו לפרקליטות, כ-40 הועברו לטיפול משמעתי ורק אחד הבשיל לכתב אישום. לפי סנ"צ רוטל אהרונוביץ', ראש מדור אמצעים מנהליים, הם קיבלו לטיפול משמעתי רק תיק אחד – וגם בו הם החליטו להמתין לראיות נוספות. גם בפתיחה של חקירה פלילית – השוטר אינו מושעה באופן אוטומטי. עו"ד איל זנדברג, ראש תחום משפט ציבורי במשרד המשפטים, הבטיח לעקוב אחר טיפול המשטרה ומח"ש, בתלונות על אלימות ושימוש באמצעים לפיזור הפגנות בניגוד לנהלים.