ח"כ דבי ביטון סיפרה על הצעת חוק שהגישה לחופשת אבל ולמימון מלווה למשפחה, ואילו
יואב סגלוביץ' הדגיש את החלת ההטבות גם על נפגעי פעולות איבה – והצורך בדיון גם עם האוצר.
לפי שלומי נחומסון, מנכ"ל ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, מהמלחמה נותרו 230 אלמנות ו-532 יתומים, ובנוסף 18 אלמנות בהריון. "כל אלמנה כזאת מנהלת מלחמת-חורמה להמשיך ולחיות, להמשיך ולשרוד". לדבריו, האוצר מעכב את יישום המלצות ועדת רובישנטיין שבחנה את ליווי ליתומי צה"ל, כמו הגבלת הסיוע עד גיל 21 והקצבה הנמוכה של 1,100 ש"ח לכל ילד.
ריקי מורד, סגנית ראש אגף משפחות במשרד הביטחון, השיבה כי
חוק משפחות חללים מעניק מעטפת כלכלית למשפחות, אך המשרד הבין עם פרוץ המלחמה, כי הוא איננו יכול להסתפק בחוק, בגלל ההיקף של משפחות שכולות ברוכות ילדים. לכן המשרד מפעיל לוועדות חריגים. בנוסף לתגמולים הקבועים בחוק, נוספו 4,000 ש"ח לכל יתום, הוגדל המענק לרכישת רכב של 7 מקומות ל-117 אלף ש"ח, וכל שינויים אלו יעוגנו מפורשות בחוק. בנוסף, משרד הביטחון מנהל מו"מ עם האוצר ליישום המלצות וועדת רובינשטיין.
לדבריה, בגוף ציבורי אסור לפטר אלמנות צה"ל, וכי מדובר עד היום 697 חללי מערכת הביטחון. היא הבטיחה לטפל בפניית האלמנות לקבל מימון לעובד זר. נעמי דניאל, נציגת מינהל
עובדים זרים ברשות האוכלוסין, הבטיחה אף-היא לבדוק את הרשאת העובדים הזרים – למשפחות השכולות.
עו"ד מאירה בסוק, היועצת המשפטית של נעמ"ת, קראה לחוק שיאסור פיטורי אלמנת צה"ל – בשנה הראשונה.