בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" והלחימה המתמשכת, נפגעו יישובים רבים ובמקביל ללחימה מתחילה מלאכת השיקום. תוכנית "דרום ירוק" של המשרד להגנת הסביבה היא מתווה לשיקום סביבתי של האזור וקידום תשתיות סביבתיות מתקדמות. זאת, מתוך חזון לפעול לשיקום ולשגשוג של חבל תקומה בד-בבד עם הגנה על האוכלוסייה והסביבה מפני זיהומים ומפגעים סביבתיים. המשרד להגנת הסביבה מפרסם כלי לניתוח פוטנציאל יצירת אנרגיה מתחדשת בדו-שימוש בשטח הבנוי של יישובי תקומה על בסיס גאוגרפי. הכלי מחשב את הפוטנציאל בכל ישוב וכמות האגירה הנדרשת בגבולות אותו היישוב כדי לייתר את הצורך ברכישת גנרטורים מזהמים ובמקום זה לייצר הכנסה ירוקה שגם שומרת על השטחים הפתוחים. בנוסף, הציבור מוזמן לצפות בשכבת מידע הזמינה לכל הממפה את הגגות ואת האזורים שניתן להצל באמצעות פאנלים סולאריים בכל ישוב ויישוב בחבל תקומה. ניתן לצפות בשכבה זו באתר המפות הממשלתי. היא מתארת את סוגי הגגות הקיימים בישוב והשטח שלהם וברמה של חבל הארץ השלם את אחוז העצמאות האנרגטית בכל ישוב וישוב בחבל תקומה. המשרד להגנת הסביבה מקדם את מעבר משק החשמל הישראלי לאנרגיה מתחדשת תוך שמירה על הטבע, המגוון הביולוגי, ביטחון המזון לצד ומשק האנרגיה בישראל. מאחר שחבל תקומה עשיר בשטחים פתוחים חקלאיים וטבעיים, השילוב של שטחים אלו עם הצביון החקלאי שלו מהווה מקור משיכה לחבל; לתושביו הקבועים ולמבקרים. כדי לשמור על כל אלו - תוך אבטחת החוסן האנרגטי, חדשנות אקלימית ורווח כלכלי לקהילות המקומיות, יש להבטיח את מימוש הפוטנציאל האנרגטי הקיים על גגות בשילוב הצללה סולארית מעל מגרשי ספורט, חניונים ועוד. עבודת המשרד מניחה את הבסיס לתכנון הכולל שיקום ופיתוח חבל תקומה בהיבטים האנרגטיים, אשר יסייעו בהפיכתו לחבל דל-פליטות, יעיל וכלכלי. הכלי הגאוגרפי-חישובי שפיתח המשרד, מנגיש למקבלי החלטות בישובים ובמועצות האזוריות, כמו גם לתושבים, קהילות, ויזמים את הפוטנציאל לייצור אנרגיה סולארית ואגירה בשטח הבנוי של כל יישוב בחבל תקומה. הכלי עבור חבל תקומה מהוה פיילוט ברמה הארצית, והוא פותח על-ידי צוות המשרד להגנת הסביבה: ד"ר ג'ניה גוטמן וד"ר גיל פרואקטור מאגף בכיר אנרגיה ושינוי אקלים, ויערי גינות, ראש תחום GIS במשרד, בשיתוף חברת אקוטריידרס.

מספרים ונתונים העולים מהכלי החדש שפיתח המשרד להגנת הסביבה:

• הפוטנציאל הסולארי הכולל בשטח המבונה בחבל תקומה. • מסתכם בכ-577 מגוואט מתוכו 323 מגוואט על גגות מבנים (72 מגוואט על גגות מבני מגורים והיתר על גגות מבני ציבור). • הספק האגירה המינימלי (הספק שמספק 100% מהצריכה העצמית בשעות ללא ייצור סולארי) הנדרש בחבל תקומה נאמד בכ-161 מגוואט והקיבולת (נפח האגירה) המינימלית הנדרשת נאמדת בכ-846 מגוואט שעה. • הניתוח באמצעות הכלי מראה כי מרבית היישובים (80%) בחבל תקומה יכולים לספק לעצמם את האנרגיה הדרושה להם בתרחיש של הפסקת חשמל נרחבת וחלקם הגדול אף יכולים לייצא מחוץ לחבל את האנרגיה העודפת. • באמצעות הכלי בוצע גם ניתוח כלכלי שממנו עולה כי עלות ההקמה והתפעול הכוללת של ההספק הסולארי והספק האגירה הנדרשים בחבל תקומה מסתכמת בכ-5.2 מיליארד שקל. מתוכם, כ-1.4 מיליארד שקל עלות המערכות הסולאריות, כ-1.3 מיליארד שקל תחזוקה של מערכות אלה, כ-0.4 מיליארד שקל לקונסטרוקציות הצללה, כ-0.4 מיליארד שקל עלות היתרים, כ-1.2 מיליארד שקל עלות מערכות אגירה ו-כ-1.3 מיליארד שקל עלות מערכות האגירה. מתוך סכום זה הממשלה נדרשת לתמוך ב-14% - קרי כ-200 מיליון שקל הנדרשים לתמיכה בבניית קונסטרוקציות הצללה ו-600 מיליון שקל לתמיכה בהקמת מערכות האגירה, בכלל מרחב תקומה. • הקמת המערכות תוביל לחיסכון משקי משמעותי העולה על עלויות הקמתן ותפעולן, זאת בנוסף לתועלות היישובית מהעצמאות האנרגטית ולתועלת לבעלי הפרויקטים מהרווחים הנובעים מהפעלתן. החיסכון נובע מהפחתת הייצור בתחנות הקונבנציונליות ועומד על 5.2 מיליארד שקל, מתוכם, כ-0.9 מיליארד שקל חיסכון בהשקעות הון בהקמת התחנות, כ-0.1 מיליארד שקל חיסכון בתפעול ובתחזוקה של התחנות, 1.8 מיליארד שקל בעלויות הדלק ו-2.4 מיליארד שקל בעלויות חיצוניות של זיהום אוויר וגזי חממה.