בית הנבחרים האמריקני אישר (2.5.24) ברוב עצום חוק שמטרתו לאפשר לממשל להגביר את המאבק נגד ההפגנות האנטי-ישראליות בקמפוסים. Antisemitism Awareness Act אושר ברוב של 320 מול 91, כאשר רוב הדמוקרטים - 133 מבין 213 חברי הסיעה - מצטרפים לרפובליקנים שיזמו אותו. החוק מצריך את אישור הסנאט, בו יש לדמוקרטים רוב של 51 מול 49, ואת חתימתו של הנשיא ג'ו ביידן. החוק יוצר הגדרה חקיקתית של המושג "אנטישמיות", כך שיקיף לא רק איומים על יהודים אלא גם חלק מן ההתבטאויות נגד ישראל. "אנחנו נותנים למשרד החינוך כלים שיאפשרו לבוא חשבון עם מנהלי אוניברסיטאות שיסרבו להתמודד עם האנטישמיות בקמפוסים", אמר הציר מייקל לואלר, היוזם העיקרי של החוק. על הצעת החוק חתמו 61 צירים, 15 מתוכם דמוקרטים. על-פי החוק, משרד החינוך יוכל לקצץ בתמיכות לאוניברסיטאות שלא ייאבקו באנטישמיות בהגדרתה הרחבה יותר. הוא מעורר התנגדות מצד תומכי התיקון הראשון לחוקה, המבטיח את חופש הביטוי ונהנה ממעמד כמעט מקודש בארה"ב. במסגרת תיקון זה, מאפשרים הממשל הפדרלי, הממשל המקומי ובתי המשפט - כולל בית המשפט העליון - אפילו צעדות פרו-נאציות ודברי שטנה ואיומים גזעניים ברשת. ההגדרה שבחוק נלקחה מזו שלInternational Holocaust, Remembrance Alliance וכוללת בין היתר "טענה לפיה קיומה של ישראל הוא מאמץ גזעני". עוד נאמר בה, כי "אימוץ סטנדרטים כפולים" כלפי ישראל "אינו מצופה או נדרש ממדינה דמוקרטית כלשהי", וכי גם "השוואה בין המדיניות הישראלית הנוכחית לבין זו של הנאצים" מהווה אנטישמיות. על-פי הגדרות אלו, קריאות של סטודנטים לאינתיפאדה - שנשמעו בין היתר באוניברסיטת קולומביה - ייחשבו לאנטישמיות ויאפשרו כאמור לקצץ תמיכות פדרליות אם לא יטופלו בידי האוניברסיטאות. כמה מן הצירים הרפובליקנים טוענים, כי גם התנגדות לציונות תיחשב לאנטישמיות על-פי החוק החדש. "הקמת מאהלים באוניברסיטאות איננה צורת התבטאות. זהו איום ישיר על הסטודנטים היהודים", אמר הציר מרקוס מולינארו בדיון הלילה. ואכן, סטודנטים ואף אנשי סגל יהודים רבים מדווחים על אווירה של פחד פיזי ממשי, ושורה של אוניברסיטאות מובילות סגרו את שעריהן בצורה מלאה או חלקית וביטלו טקסים להענקת תארים - בשל החשש מאלימות פיזית. לעומת זאת, פעיל חופש הביטוי טיילר קווארד טען, כי ההגדרות שבחוק רחבות מדי ומהוות "אפליה בשל הבעת עמדה". לדבריו, "התיקון הראשון מאפשר למתוח ביקורת על כל מדינה בעולם, כולל ארה"ב" - וכולל השוואה של אותה מדינה לנאצים, פוגעני ככל שהדבר יישמע. הציר היהודי הבכיר ג'רי נדלר (דמוקרט מניו-יורק), אשר תמך בהצעות חוק אחרות למאבק באנטישמיות ומגדיר את עצמו כ"ציוני אדוק", הביע גם הוא התנגדות להצעה הנוכחית מחשש לאפקט מצנן על חופש הביטוי. כמה מן הדמוקרטים ציינו שקבוצות יהודיות ליברליות מתנגדות להצעה, כמו גם מי שניסח בפועל את ההגדרה הבינלאומית עליו כאמור היא מסתמכת. תרזה לגר-פרננדז הדמוקרטית הוסיפה: "כיצד המפלגה של דונלד טראמפ ומרג'ורי טיילור-גרין [ימנית קיצונית ואנטישמית] מעזה להטיף לדמוקרטים על אנטישמיות? תזכור, מנהיג המפלגה, דונלד טראמפ, סעד עם מכחישי שואה ואמר ש'יש אנשים טובים בשני הצדדים' לגבי צעדה בה ימנים קיצוניים צעקו 'יהודים לא יחליפו אותנו' [בשרלוטסוויל ב-2017]". הציר ג'וש גוטהיימר, ממציעי החוק, דחה את הביקורת. לדבריו, הוא הבטיח שהניסוח מגן על התיקון הראשון החשוב גם לו. "הוא מאפשר למתוח ביקורת על ישראל. הוא אינו מאפשר לקרוא להרוס או למחוק אותה", הסביר. מנהיגי הסיעה הרפובליקנית גם הודיעו השבוע שיקיימו בדיקה מעמיקה של המתרחש באוניברסיטאות העילית, עליהן - כדבריו של מצליף הסיעה, טום אֶמֶר, "השתלט גל אנטישמי תומך טרור".