המדינה מבקשת מבג"ץ (2.5.24) לדחות את העתירות נגד הענקת פרס ישראל בספרות תורנית לרב הראשי יצחק יוסף, וזאת בהתבסס על פסיקתו העקבית של בית המשפט העליון בנושא. הדיון בעתירות יתקיים בשבוע הבא (6.5.24). עו"ד בתיה כהנא-דרור ועמותת משמר הדמוקרטיה הישראלית עתרו לבג"ץ נגד הבחירה ברב יוסף, וזאת בעקבות שורה של התבטאויות מעוררות מחלוקת, האחרונות שבהן - נגד גיוס החרדים. הן מבקשות להורות לשר החינוך, יואב קיש, לבטל את ההחלטה על הפרס או לחלופין להחזיר את הדיון לוועדה כדי שתביא בחשבון התבטאויות אלו. המדינה אומרת: "בית המשפט הנכבד קבע באופן עקבי, ברור ומפורש, כי לאור מהותו ואופיו של פרס ישראל, ככלל אין מקום להתחשבות בשיקולים 'חיצוניים' מעין אלה לצורך התערבות של שר החינוך או של בית משפט נכבד זה בהחלטת ועדת השופטים המקצועית בדבר הזוכים בפרס ישראל - שהן 'כמעט חסינות' בלשון בית המשפט הנכבד מפני התערבות כזו - ועל כן רק בנסיבות קיצוניות של ממש בחומרתן, ונדיר ות מטבע הדברים, ב'מקרי-קצה חריגים', שבהם 'תרעדנה אמות הספים' כדברי בית המשפט הנכבד, תיתכן התערבות בהחלטה על יסוד שיקולים כאלה". המדינה מדגישה, כי אין בעמדתה "כדי להוות תמיכה או מתן הכשר או 'אישור' כלשהם לאמירה כלשהי, כזו או אחרת, מהמפורטות בעתירות". הסוגיה היא משפטית בלבד - האם יש מקום להתערבות בג"ץ - ועל כך, כאמור, המדינה עונה בשלילה. תשובת המדינה גם חושפת את שמות חברי הוועדה: הרב פרופ' אברהם שטינברג, חתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת 1999; רחל סילבצקי, לשעבר יו"ר תנועת אמונה הדתית-לאומית וכיום עורך האתר באנגלית של ערוץ 7; והרב פרופ' יגאל שפרן, מומחה לרפואה והלכה. המדינה מזכירה, כי לפי פסיקתו העקבית של בג"ץ, "לוועדת השופטים שיקול דעת עצמאי רחב ביותר, ואוטונומיה מובהקת בבחירתה על מי להמליץ כזוכה בפרס - עד כדי 'כמעט חסינות' מבחינת הביקורת במישור המשפטי, כלשון הפסיקה - ובהתאם לכך מתחם שיקול הדעת המוקנה לשר החינוך בבואו להחליט בדבר אישור המלצתה של הוועדה הוא צר מאוד, תחום ומגודר היטב, ומתמקד ככלל בבחינת תקינות פעולתה של הוועדה במישור ההליכי, כגון שלא נפל ניגוד עניינים או שחיתות בפעולתה, או פגם של אי-עמידה בכללי תקנון הפרס". עוד מזכירה המדינה, כי בג"ץ התערב פעם אחת ויחידה - כאשר מנע את הענקת הפרס לעיתונאי מאיר שניצר (בשל התבטאויות שנתפסו כגזעניות) - וכי מאוחר יותר אף הביעו כמה שופטים ספק האם היה מקום לעשות זאת. "החלטתה לבחור ברב יוסף לזוכה בפרס התמקדה בפועלו של הרב יוסף בתחום הספרות התורנית, על הישגיו, כישרונו ובולטותו המובהקים בתחום זה, כעולה מדברי הוועדה, ולא על הדברים מן הסוג שעומד במוקד העתירות", היא מוסיפה. התגובה הוגשה באמצעות עו"ד יונתן נד"ב.