המידע שהמשטרה אוספת על תאונות דרכים הוא חלקי, ומתמקד בעיקר בתאונות קשות וקטלניות - קובע (28.5.24)
מבקר המדינה,
מתניהו אנגלמן, בדוח מיוחד על תאונות הדרכים. המשטרה אינה אוספת את מלוא הנתונים על תאונות קלות, על תאונות שהיו בהן רק נזקי רכוש ועל תאונות שהיו מעורבים בהן רק כלי רכב שאינם מנועיים. ייתכן שחלק מהתאונות הסתיימו רק במקרה ללא נפגעים קשים, ועל כן איסוף מידע עליהן עשוי היה לסייע בהפקת לקחים ובמניעת תאונות עתידיות. אחת הסיבות לכך היא תת-איוש של בוחני תנועה במשטרה: בסוף השנה יחסרו 88 בוחנים - למעלה משליש התקן.
קרוב ל-100% מהתאונות שנחקרות על-ידי המשטרה מסווגות כתאונות שהאחראי להן היה הגורם האנושי, ולעיתים החקירה אינה יורדת לשורש הסיבה לתאונה. לעיתים נרשמת העבירה שהובילה לתאונה, כמו סטייה מנתיב או אי-מתן זכות קדימה, אך המקור לעבירה היה הסחת דעת, הירדמות הנהג או נהיגה בהשפעת אלכוהול, סמים או תרופות. המשטרה אינה עושה שימוש במערכות מתקדמות וייעודיות לתיעוד זירת התאונה, כגון מצלמות ייעודיות שבאמצעותן ניתן לצלם את זירת האירוע מכיוונים שונים לפני פינוי זירת התאונה.
שרי התחבורה לא הפעילו את סמכותם להקים ועדות בירור ובדיקה לתאונות דרכים ולא התקינו תקנות בנושא. הרשות הלאומית לבטיחות הדרכים (רלב"ד) הקימה ועדות לחקירת תאונות דרכים, אולם הן חסרות סמכויות לגביית עדויות ולקיום ראיונות עם המעורבים בתאונות. בשנים 2023-2010 פורסמו 12 חקירות עומק בלבד, ובחלק מהשנים לא פורסמו כלל, בעוד בשנת 2005 נקבע יעד של עשר חקירות בשנה.
הרלב"ד אמורה להוביל את המאבק בתאונות, אך לא זה המצב. סמכויות רבות מפוזרות בין גופי הממשל השונים, שהעיקריים שבהם הם הרלב"ד,
משרד התחבורה, המשטרה ומשרד החינוך - והם פועלים ללא ראייה מערכתית וללא תיאום ושיתוף פעולה מספק ביניהם, סמכויות הרלב"ד נותרו כפי שהיו, והיא עדיין איננה משמשת הגוף המוביל את המאבק. מאז 2016 התכנסה ועדת המנכ"לים הבין-משרדית שהוקמה לצורך "טיפול דחוף וכוללני בבלימת הקטל בדרכים" פעם אחת בלבד, בדצמבר 2016.
ועוד על הרלב"ד: מאוגוסט 2022 עד דצמבר 2023 היא פעלה ללא יו"ר, וכיום לא מאוישים 12% מהתקנים שלה. בין ינואר 2021 ליוני 2022 לא היה לה מנכ"ל קבוע. במקביל, התקציב שלה פחת בהתמדה וירד ב-64% בין 2008 ל-2022 (ל-141 מיליון שקל). בתחילת דרכה העבירה הרלב"ד כספים לגופים אחרים, כמו המשטרה ומשרד החינוך, אך הללו מתוקצבים כיום במישרין וכך פחתה יכולתה להשפיע על תחום אחריותה.
פיילוט קטנטן לתוכנית מ-2021
מאז התוכנית הלאומית למאבק בתאונות מ-2005, הנושא מנוהל ללא תוכנית אסטרטגית רב-שנתית אשר אושרה על-ידי הממשלה ותוקצבה. התוכנית מ-2005 הציבה יעדים עד 2015, אולם חלקים ממנה לא יושמו עד היום (כגון מתן סמכויות ועצמאות לרלב"ד ונוכחות של 450 ניידות של משטרת התנועה בכבישים) ויעדיה לא הושגו (ירידה במספר ההרוגים מתחת ל-300 הרוגים בשנה עד שנת 2015). במקביל, מספר ההרוגים עלה מאז 2012 ב-21%.
בשנת 2021 הכינו משרד התחבורה והרלב"ד תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים (תוכנית "50 עד 30"), ובמסגרתה נקבע יעד להפחתה של הפגיעות החמורות למחצית עד 2030 בהשוואה לנתוני 2019. היא צפתה חיסכון למשק של 95 מיליארד שקל עד 2040. אולם אף שהתוכנית הוכנה בהתאם להחלטת הממשלה, ואף שהושקעו בהכנתה משאבים רבים והיא כוללת רשימה ארוכה של משימות לביצוע, היא לא כללה אומדני עלות ומקורות תקציביים לפעולות. התוכנית הונחה לפני הממשלה ב-2021 אך לא נידונה ולא תוקצבה, דבר שהקשה על יישומה.
ב-2022 החליטה הממשלה לאמץ את עקרונות התוכנית הלאומית הרב-שנתית להגברת הבטיחות בדרכים לשנים 2027-2022, שהיא פרי עיבוד נוסף של התוכנית "50 עד 30". עם זאת, כפיילוט, בשלב ראשון של יישום התוכנית נבחר אשכול של רשויות מקומיות שבשטחו יקודמו המלצות התוכנית, והוקצו לכך 80 מיליון שקל בלבד.