שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, הכפיל את עונשו של סחטן שכבר שוחרר לאחר ריצוי העונש שנגזר עליו בבית המשפט המחוזי. המשמעות: האיש יוחזר לכלא, כאשר שטיין מציין שאלמלא עובדה זו - עונשו היה חמור עוד יותר. האיש סחט באיומים 2,000 שקל ממי שנתן שיקים לקבלני שיפוצים וביטל אותם בטענה שלא קיבל את השירות המובטח; איים לפגוע במי שלא פרעו הלוואות שנטלו ממנו בריבית נשך שהגיעה לעשרות אחוזים; וביצע גם עבירות מס והלבנת הון. הוא הודה במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה על העונש ושופט בית המשפט המחוזי בחיפה, ניצן סילמן, גזר עליו 20 חודשי מאסר. שטיין קיבל (29.5.24) את ערעורה של המדינה על קולת העונש, תוך שהוא מעיר: "שוק ההלוואות, בו מצא המשיב את פרנסתו כגובה כספים באמצעות איומים, אינו בגדר 'שוק אפור' ותו לא, אלא 'שוק אפור כהה', אם לא 'שוק שחור' של ממש. כוונתי לשוק הלוואות פרטיות בריבית דרקונית שיש בו מנוצלים, אנשים קשיי יום שברובם משתייכים לאוכלוסיות מוחלשות, ואשר סובלים מנחת זרועם של עבריינים חסרי עכבות ורחמים - שוק שאין בו דבר או חצי-דבר שעולה בקנה אחד עם דרישות החוק". שטיין מזכיר, כי העונש המירבי על סחיטה באיומים הוא שבע שנות מאסר, כאשר העונשים הנפוצים הם בין שנתיים לשלוש. "לאור האמור, קשה עד מאוד להלום החלטה שיפוטית אשר גוזרת על סוחט כספים סדרתי ואלים, בעל עבר פלילי מכביד, אדם שהפך סחיטה באיומים למקצוע בשוק אפור-כהה למתן הלוואות בלתי כשרות, עונש מאסר שמסתכם ב-20 חודשים בלבד - זאת, במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את שלל העבירות הכלכליות שהלה עבר כדי להעשיר את עצמו על-ידי רווחים בלתי חוקיים". לדברי שטיין, המתחם שביקשה המדינה במחוזי - שש-תשע שנות מאסר - הוא נכון ואולי אפילו מקל במידת מה. העונש הראוי היה שש שנות מאסר, והעונש שגזר סילמן "סוטה לקולא במידה קיצונית מהעונש הראוי". שטיין הסתפק ב-40 חודשי מאסר, רק בשל העובדה שכאמור הסחטן כבר ריצה את עונשו והשתחרר, וכעת יוחזר לכלא. השופטים יצחק עמית ודוד מינץ הסכימו עם שטיין. את המדינה ייצגה עו"ד נועה עזרא-רחמני, ואת העבריין - עו"ד יהלי שפרלינג.