|
המחסור בחופים מוכרזים מוביל לצפיפות קיצונית בחופים הקיימים ולרחצה בחופים לא מוכרזים, בהם אין שירותי הצלה. מצב זה גורם לעלייה מדאיגה במקרי הטביעה. למעלה מ-80% ממקרי הטביעה בשנים האחרונות התרחשו בחופים לא מוכרזים או בשעות בהן אין שירותי הצלה.
|
|
הקמת חופי רחצה ותחזוקתם הם עסק יקר. עלות הקמת חוף חדש מוערכת בכ-3 מיליון שקלים, והעלות השנתית לתחזוקה מגיעה עד לשני מיליון שקלים. הרשויות המקומיות מתקשות לעמוד בנטל התקציבי הכבד, מה שעלול לפגוע ביכולתן להקים חופים חדשים ולתחזק את הקיימים.
|
|
משרד הפנים מודע לאתגרים הקיימים, אך טוען כי הוא פועל במרץ לשיפור המצב. המשרד מעודד את הרשויות המקומיות להאריך את שעות שירותי ההצלה בחופים ואף מקצה תקציבים לסיוע ברכישת ציוד הצלה ובטיחות. אולם נראה כי המאמצים הללו אינם מספיקים. משרד הפנים אינו מתעדף הקמת חופים חדשים, אלא בוחן בקשות המגיעות מהרשויות המקומיות עצמן.
|
|
בנוסף לקשיים התקציביים, קיימים חסמים נוספים המונעים פתיחת חופי רחצה נוספים. שטחי חוף רבים מוגדרים כשטחים ביטחוניים ואינם זמינים לשימוש הציבור, על-אף שעל-פי דוח מבקר המדינה משנת 2021, חלק משטחים אלו עשויים להתאים לשימוש אזרחי. גם זיהום הים והמצוק החופי המתפורר מהווים בעיה. בנוסף, לעיתים קרובות, חופי הרחצה המוכרזים אינם נגישים לציבור הרחב, בין אם בשל היעדר תחבורה ציבורית בימי השיא, היעדר הנגשה לבעלי מוגבלויות, או בשל צפיפות קשה הנובעת ממחסור בחופים.
|
|
חוף טובע - מצילים את המצב?
|
|
|
המצב הנוכחי בתחום חופי הרחצה בישראל מדאיג. המחסור בחופים מוכרזים, סכנת הטביעה והמצוקה התקציבית של הרשויות המקומיות מצריכים התערבות ממשלתית דחופה. על הממשלה לפעול להגדלת מספר החופים המוכרזים, להארכת שעות שירותי ההצלה ולהקצות משאבים נוספים לרשויות המקומיות. רק כך ניתן יהיה להבטיח את שלומם של הרוחצים וליהנות מחופי הים של ישראל בבטחה.
|
|