ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח התכנסה (יום א',9.6.24) לדיון בנושא הפעלת מערך כיבוי האש האזרחי והצבאי באזורי לחימה. חלקו הראשון של הדיון היה גלוי ובו נשמעו נציגי השלטון המקומי, ראשי רשויות ומועצות ואזרחים שפעלו בשטח. בנוסף התייחסו נציגי זרועות הביטחון לנושא באופן כללי. חלקו השני של הדיון התקיים במתכונת חסויה, ובו פירטו נציגי כבאות והצלה, צה"ל, משרד הביטחון והמשרד לביטחון לאומי את תמונת המצב והרחיבו על ההיערכות למגוון תרחישים עתידיים.
יו"ר הוועדה, ח"כ
מיכאל ביטון אמר בפתח הדיון: "יזמנו את הדיון הזה כמעט כדיון חירום. הנושא הזה הטריד את מנוחתי מהביקורים שלי בצפון ומהתרעות שקיבלתי מאנשי מקצוע על כך שלא נעשו המעשים שקשורים למניעה ולא לבניין הכוח. כמו-כן, רמת התיאום והשותפות בין הגופים השונים היא לא מספיק גבוהה והאמצעים לא מספיק זמינים."
טפסר ניסים טויטו, ראש אג"מ כבאות והצלה: "מערך הכברות מה-7.10 פועל בכלל זירות הלחימה למשימות כיבוי חילוץ והצלה גם בדרום גם בצפון וגם בעורף האזרחי ונוטלים חלק אינטגרלי בהגנה על העורף. על-אף שאנחנו גוף אזרחי, אנחנו רואים את עצמינו כחלק ממערך הלחימה והמערך הביטחוני.
מאז פרוץ המלחמה התאמנו את תפיסת ההפעלה שלנו לאירוע מלחמתי רב זירתי, בהתאם למצב המשפטי שצה"ל הוא הפוקד. אנחנו פועלים כבר 8 חודשים במצב של חירום ומבצעים תהליכי נוהל קרב סדורים ומובנים יחד עם צה"ל והמשטרה. מבצעים הרבה מאוד תרגילים לתרחיש ייחוס להרחבת הזירה הצפונית.
לצד זה אנחנו עוסקים רבות בחיזוק המענה האופרטיבי והרחבת היכולות של כב"ה, עם רוח גבית של השר והמשרד. חלק מהמערכים והתוספות אנחנו כבר רואים אותם מנביטים בשטח. עושים תהליכי התעצמות מאוד משמעותיים גם למערכים המשלימים. מה שחווינו בימים האחרונים של הגליל הבוער, השילוב של מזג האוויר יחד עם הירי הרקטי, את זה תירחשנו ובנינו מענה.
מעולם כב"ה לא משך את ידיו מהאחריות שלו לכיבוי שריפות ומתן מענה, אלא מה? המרחב הוא מחרב לחימה שנתון בפיקוד צה"לי והכניסה שלנו למרחבים הם אך ורק בתאום עם צה"ל נוכח האיום המתפתחת ונוכח ערכיות המשימה. מעולם מערך הכברות לא הסיר את האחריות שלו מכיבוי שריפות.
בהקשרי מניעה אנחנו הגוף המנחה אנחנו לא מבצעים. הצגנו תוכנית של התעצמות שאושרה במסגרת המשרד וקיבלנו תקציבים מותאמים להרחבת היכולות, עשינו רכש מסיבי. בזירה הצפונית הכוחות שלנו יחד עם צה"ל מבצעים קווי חיץ אד הוק להגנה על ישובים, תשתיות מתקנים ביטחוניים, בהתאם למה שמוחלט".
אביחי שטרן ראש העיר קריית שמונה: לפני שנה וחצי בזמן שנגרמה בערה של יומיים שלושה ברכס רמים עם יישובים מנותקי חשמל, כבר אז התרעתי שבזמן מלחמה לא יהיה מי ישוכל להגיע בזמן.
מה שראינו במקרה האחרון זה שאפילו כיתות הכוננות שלא הוכשרו לכך עומדים מעשר בבוקר עד למחרת ותופסים חיץ בין האש לבין הבתים. שישה מהם נאלצו להתפנות לבית חולים כתוצאה משאיפת עשן. אם רוצים להכשיר כיתות כוננות בוא נעזוב את כיתות הכוננות של הלוחמים ונכשיר כיתות כוננות יעודיות לכיבוי אש. כמו שכבאים עוברים קורס עזרה ראשונה, אבל בזמן אמת לא מצופה מהם להצטרף לכוחות מד"א, כך זה גם עם כיתות הכוננות.
הצעתי פתרון יעיל באמצעות חברת מקורות שיכולה להציב תותחי מים על גדר המערכת. יש לנו גדר מערכת, כבר הצעתי מזמן להציב עליו את אותם תותחמי מים. הדבר הזה יכל לחסוך המון כסף וכוח אדם וגם לפנות את כוחות הכיבוי למשימות אחרות.
נציגת האוצר עדכנה בדיון כי 150 מיליון שקלים שהוקצו לטובת הנושא מועברים בימים אלה לכנסת לצורך אישור של ועדת כספים.
יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון סיכם: "הוועדה מודאגת מסוגיית כיבוי האש במלחמה ויש להתייחס אליה לא כסוגיה אזרחית אלא כסוגיה מלחמתית. אם צה"ל לא יבין את זה אנחנו בבעיה. התחושה היא שאנחנו רגע לפני אסון, מדינת ישראל אלופה בלתקצב אחרי אסון, אולי פעם אחת נראה את נולד ונעשה את זה לפני האסון?
צה"ל לא יכול לעמוד מנגד, הוא צריך לתגבר לתקצב לצייד ולהקצות כוח אדם. בדיוק כפי שבקורונה הוא קיבל משימות אזרחיות כך צריך להיות גם בנושא הזה. הוועדה דורשת מהקבינט המצומצם והרחב לדון ולקבל החלטות שכוללות לוחות זמנים, האצת תהליכים, הצגת תוכנית חירום מתוקצבת ותקיים על כך דיון מעקב."