ועדת החוקה המשיכה (9.6.24) להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס' 10) התשפ"ג-2023. הצעת החוק הממשלתית נועדה להסמיך את בתי הדין הרבניים להשתמש בכלים משפטיים נוספים אל מול סרבנות גט, ולעגן את סמכות בתי הדין להפעיל בין היתר ”הרחקות דרבנו תם“ ותשלומי כפיית ציות.
דיון הוועדה עסק רבות בשאלת דיוני המעקב שמקיימים בתי הדין בעניין פסקי הדין של גירושין. כיום אמור להתקיים דיון ראשון לסידור הגט עד 45 יום לאחר מתן פסק הדין ולאחריו דיוני מעקב עתיים. במהלך הדיון טענו נציגות ארגוני הנשים כי יש לקיים דיונים תכופים בנושא בין היתר כדי שאישה לא תחמיץ את תקופת הפוריות שלה ועל-מנת למנוע הימשכות ההליך. נציג בתי הדין הרבניים ביקש כי התקופה תעמוד על אחת לארבעה חודשים לדיוני המעקב והיו"ר ח"כ רוטמן הכריע כי דיוני המעקב ייערכו אחת לשלושה חודשים.
לאחר מכן דנה הוועדה בצו ההגבלה "הרחקות דרבנו תם" - הרחקות דתיות, חברתיות וכלכליות, שמטיל בית הדין על-פי דין תורה בשל סרבנות גט, ובכלל זה לעניין צירופו של הסרבן למניין, שיחה עמו, משא-ומתן עימו, אירוחו, ביקורו בחוליו וכדומה. בית הדין רשאי להכריז בצו הגבלה כי הרחקות דרבנו תם יחולו על מי שניתן נגדו פסק הדין, או על מי שבית הדין שוכנע כי הוא דורש, מפציר או גורם למי שניתן נגדו פסק הדין להפר אותו.
הוועדה דנה בבקשת נציגי בתי הדין הרבניים לכלול בהרחקות דרבנו תם גם הוראות שלא יקברוהו לאחר מותו בקבר ישראל ובקבורה יהודית דתית.
היו"ר ח"כ
שמחה רוטמן: "חלק גדול מההרחקות הן הוראות לא כלפי צד ג' אלא כלפי צד ד' שהוא הציבור או כלפי כולי עלמא. השאלה איך אפשר לחייב צד ד'. אי-אפשר יהיה לאכוף את זה כלפי הציבור - כלפי שותף עסקי למשל. עם זאת, ביקשתי להוסיף, שאדם הפעל לפי הרחקות דרבנו תם, הדבר לא יהווה עילה לתביעה אזרחית נגדו כגון לשון הרע ועוד".
עו"ד
רפי רכס, סגן יועמ"ש בתיה"ד הרבניים: "מדובר על קבורה בבית קברות מסודר, רק לא קבורה יהודית. אנחנו נתקלים לא מעט במקרים בהם סרבן הגט נמצא בחו"ל ושום דבר לא עוזר. הדבר היחיד שנותר הוא הרחקות דרבנו תם. מדובר על אנשים בקהילות סגורות, שלא ישמעו להרחקות דרבנו תם, והאפשרות היחידה שלנו להציל במקרה זה היא הקבורה היהודית".
ח"כ
טלי גוטליב: "יש להבדיל בין סרבן הגט לאחרים. אם סרבן גט מת, האישה משוחררת וזה מפליג להתערב בקבורה היהודית. על צד ג' הקביעה בעייתית ועליו נטיל סנקציה כזו? ממש לא. אם הוא מת השפעתו על הסרבן נעלמה".
עו"ד מוריה דיין, מ'יד לאישה': "צריך לזכור שהסרבן בכל רגע נתון יכול לתת את הגט ולפטור עצמו מהסנקציות. סרבנות הגט קיימת במדינת ישראל בגלל שהחוק אימץ את הדין הדתי על שלל בעיותיו ולכן הוא לא יכול למנוע את הדין הדתי על שלל פתרונותיו. הפתרון ההלכתי הזה קיים בהלכה כשצוינה האופציה לא לקבור. יש שלל הפתרונות שההלכה מציעה למצוקה שנולדה בגידרה".
היו"ר רוטמן: "אירוע החקיקה שאנחנו נמצאים בו הוא אירוע חולה, הקו אומר נתתי לכם סמכות הלכתית ותעבדו לפיה, אבל זו לא המציאות בהרבה מאוד תחומים וגם בכפיית גירושין. יש בעיה קשה של חוסר פרופורציה. עגינות וסירוב גט הם רֶשע שקשה לתאר כשאדם מחזיק אדם בכלא ומתעלל בו. עם זאת, אותו בית המשפט עליון שלא היה מוכן לשמוע להבדיל, על החזקה של גופות מחבלים, כשמחבל טרוריסט יכול להיות יותר גרוע מסרבן גט, אמר שלעכב קבורת מחבל זה חילול
כבוד האדם. בית המשפט פעם אחר פעם מסביר ביחס להריסת בתים, שהרתעה באמצעות קרובי משפחה, הרס הבית בתוכו פעל המחבל, ששימש ככלי הרצח במקרה של עמית בן יגאל, הוא דבר שלא ניתן לעשות. זה פסק דין שגוי אבל זו המציאות בישראל, אם בזמן מלחמה אי-אפשר לייצר מניעת קבורה או החזקה ללא הגבלת זמן של גופת מחבל, ובית המשפט לא מתיר לעשות מה שההלכה מתירה בעניין טרור, לא אעשה זאת על סרבנות גט. הבעיה נוצרה ע"י ההלכה אבל בית המשפט לא מאפשר לעשות זאת במקרים יותר אקוטיים ולא אצור מציאות הזויה שמה שאסור לעשות למחבל מתאבד ומשפחתו אעשה לסרבן גט. עלינו לייצר עקביות חקיקתית".
עו"ד רכס: "בפסק הדין מדובר על האדם עצמו ולא על בני משפחתו. מקובל על כולם שמחבלי נוח'בה לא ייקברו קבורה יהודית. עד היום בית המשפט העליון לא נדרש להתייחס לסוגית הקבורה של מחבלי נוח'בה - האם קבורה מוסלמית או אזרחית".
היו"ר רוטמן: "זו אמירה ליצנית. השאלה אם אפשר לחוקק שמחבלי נוח'בה לא יזכו לקבורה מוסלמית וכך גם מי שהשפיע עליהם ומי שהיה לו חלק. יש את הסמכות הזו? אם זה יעמוד במבחני המדתיות של בית המשפט העליון, אני הולך איתך. אתה יודע טוב מאוד שזו לא הכוונה. בית המשפט העליון לא מוכן לשמוע על עיכוב גופות. אני לא מוכן לחיות במציאות בה בית המשפט אומר שאסור להרוס בתים, ליצור הרתעה אסור לעסוק בקבורה או בגירוש מחבלים אבל כשמדובר בסרבני גט הרצועה הותרה".
להערתה של עו"ד דיין כי החוק מאפשר עיכוב קבורה, השיב היו"ר כי "המבחן בחקיקה בין היתר בעקבות חוות דעת של הייעוץ המשפטי של הממשלה והכנסת, הוא שבמהלך הלוויה יהיה אירוע טרור. מאוד אשמח שתהיה חוות דעת שתקבע שניתן יהיה למנוע קבורה בשל הרתעה".
עו"ד דיין: "יש הבדל משמעותי לא בדרגת החומרה כשברור שמחבל יותר חמור מסרבן, אבל השאלה היא בתוצאות המעשה. סרבן גט בכל יום חולף ממשיך ועושה עוול וההרחקות נועדו להפסיק את העוול. אם בחייו אומר לו שאני אמנע את קבורתו היהודית ועוד יותר כלפי צד ג'- שיידע שהוא יוכל לקבור את אביו או אמו המטרה אינה ענישתית. ההבדל בין מחבל לסרבן הוא שאת המחבל אני רוצה להעניש".
היו"ר רוטמן: "האפקטיביות אינה חזות הכל. כל גורמי הביטחון אומרים שהריסת בתים וגירוש משפחות מחבלים אפקטיבית למניעת פיגועי טרור, אבל פסקי הדין של העליון אומרים - כבוד אדם, מידתיות ועוד. הם מעבירים את האיזון במקום הלא-נכון, אבל אני פועל במציאות קיימת ולא יכול לייצר עיוות. אנחנו נמנעים בישראל לעשות כל מיני דברים אפקטיביים מכל מיני שיקולים ומשלמים מחירים כבדים".