אזרחי ישראל חייבים למדינה קנסות ותשלומים ב-5.3 מיליארד שקל ב-3 מיליון תיקים שבטיפול מינהל הגבייה ברשות האכיפה והגבייה. 40% מהתיקים הם בגין קנסות שהטילה המשטרה, אם כי הרשות אינה מוסרת מהו הסכום הכולל שלהם. הנתונים מופיעים (30.6.24) בדוח הרשות לשנת 2023. בנוסף לכך, הרשות מטפלת ב-58,000 תיקים של חובות למדינה, מתוכם 90% למשרד הבריאות; לא נמסר ההיקף הכספי שלהם.
הדוח מלמד עוד, כי כדאי להיות חייב בישראל: הפרעונות בתיקי חדלות פרעון הם חלק קטן בלבד מן החובות, וכמעט שלא ננקטים צעדים ממשיים נגד חייבים בהליכים אחרים. נתון בולט נוסף הוא השיעור הגבוה של חייבים במגזר המיעוטים, היבט נוסף של חוסר המשילות במגזר זה.
הנתון הראשון המלמד על הקושי לגבות חובות הוא אורך חיי תיקי המלאי שבטיפול הרשות. תיקי שטרות (כגון שיקים ללא כיסוי) נמשכים 12.9 שנים; תיקי מזונות - 12.3 שנים; וגבייה בעקבות פסק דין נמשכת בממוצע 11.6 שנים. מבין התיקים שנסגרו אשתקד, 23% היו בני עשר שנים ומעלה.
בסוף השנה שעברה היו ברשות מעט פחות מ-2 מיליון תיקים פעילים, ירידה של 0.5% לעומת 2022; הרשות צופה שהשנה יעלה מספרם ב-1%. בשנה שעברה נפתחו 303,400 תיקים (עלייה של 5%) ונסגרו 311,600 - המספר הנמוך ביותר בעשור הנוכחי וירידה של 13% לעומת 2022. מבין התיקים החדשים, 55% היו על סכומים של פחות מ-5,000 שקל ורק 2.4% מעל 200,000 שקל.
ירידה בצווי הבאה ומאסר מבין הזוכים בתיקים שבמלאי, 67.5% הם תאגידים (בעיקר בנקים, חברות ביטוח, חברות מידע ותקשורת, שירותי תחבורה וכבישי אגרה), 16% הם נושים פרטיים, ועוד 16.5% - משרדי ממשלה, תאגידים ממשלתיים, קופות חולים, עמותות, רשויות מקומיות ועוד. כל 20 היישובים בהם שיעור החייבים ביחס לאוכלוסייה הוא הגבוה ביותר, מצויים במגזר המיעוטים. ל-27.6% מתושבי ג'סר א-זרקא יש תיקים ברשות, ואחריו סוּלְם (21.2%), סאג'ור (21.1%), שגב-שלום (18.3%) וג'לג'וליה (18.2%). לשם השוואה: ב-16 הערים הגדולות, השיעור הגבוה ביותר הוא בבת-ים (9% מהתושבים) ואחריה ירושלים (7.9%), חיפה (7.6%), אשקלון ובאר שבע (7.6% בכל אחת).
את הקושי בגביית החובות ניתן להבין על-רקע הנתונים על הפעולות המעשיות שמבצעת הרשות כלפי החייבים. בשנה שעברה אומנם ניתנו 7,525 צווים לעיקול מטלטלין - אך בוצעו 1,349 בלבד (18%). מדובר בצניחה של 40% במספר הצווים לעומת 2022, בה שיעור הביצוע דומה. אשתקד הוצאו 843,000 צווים לעיקול רכב - ובוצעו פחות מ-800 (דהיינו 0.01%). זהו השיעור גם בשנים הקודמות.
מבין 6.9 מיליון צווים לעיקול אצל צד ג' (כגון חשבונות בנקים), נרשם בפועל עיקול ב-6.7% בלבד - דהיינו פחות מ-500,000 עיקולים (והרישום אינו מבטא בהכרח מימוש של העיקול). גם מספר צווי עיכוב היציאה מן הארץ ירד ב-20% ל-13,000, וספק אם יש בו משמעות לגבי מי שמצבם הכלכלי קשה ממילא. מספר צווי ההבאה (כאשר המשטרה נשלחת להביא לבית המשפט את מי שאינו משלם חובות ואינו מתייצב לדיונים) ירד ב-26% והסתכם ב-9,000. מספר צווי המאסר לחייבי מזונות ירד ב-20% ל-3,600.
נכון לסוף 2023, מספר תיקי חדלות הפרעון (של יחידים) שהוגשו מאז תיקון החוק ב-2019 עמד על 23,700, מתוכן אושרו למעלה מ-20,000; מספר התיקים שנסגרו בהסדר או בהפטר הוא 2,500. בשנה שעברה הוגשו 5,550 בקשות לחדלות פרעון - עלייה של 3%. היקף החובות בתיקים הפתוחים הוא 1.13 מיליארד שקל והסכום הממוצע הוא 104,000 שקל. הפרעון הממוצע בתיקים שבהסדר הוא 23,000 שקל - כך שהנושים סופגים תספורת של 78%.