בפעם הראשונה מאז הוקמה הרבנות הראשית בשנת 1920, אין רבנים ראשיים לארץ ישראל ולמדינת ישראל. הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו סיימו (30.6.24) את כהונתם מבלי שנבחרו להם מחליפים, ונכון לעכשיו גם לא ידוע מתי ייבחרו. "ישנו קושי לקבוע בשלב זה מועד ומקום לבחירות", מודה המדינה בתגובה שהגישה אמש לבג"ץ. על-פי החוק, אמור זקן חברי מועצת הרבנות הראשית למלא את מקומו של הרב הראשי כנשיא מועצה זו, וזקן חברי בית הדין הרבני הגדול - את מקומו של הרב הראשי כנשיא בית הדין (הרבנים הראשיים ממלאים תפקידים אלו ברוטציה בת חמש שנים). לתפקיד הראשון אמור היה להתמנות השר לשעבר הרב יצחק פרץ בן ה-86, אך הוא הודיע שאינו מעוניין "מסיבות אישיות". לכן, יתבקש הרב יעקב רוּזָ'ה לקבל את התפקיד - אך הדבר טרם נעשה. לתפקיד השני אמור היה להתמנות הרב אליעזר איגרא, אך הוא הודיע שישקול להתמודד על תפקיד הרב הראשי. לכן, יתבקש הדיין הוותיק הבא לקבל את התפקיד - אך המדינה אפילו לא יודעת לומר במי מדובר. הרב יוסף והרב לאו נבחרו באוגוסט 2013 לעשר שנים, כך שתקופת כהונתם הסתיימה באוגוסט 2023 ומחליפיהם אמורים היו להיבחר לכל המאוחר חודש לפני כן. אולם, הבחירה נדחתה פעמיים. בתחילה טענה הממשלה, כי יש להמתין עד לאחר הבחירות לרשויות המקומיות, כדי שהנבחרים החדשים יוכלו למנות את 35 נציגי השלטון המקומי לאסיפה הבוחרת. לאחר מכן היא נדחתה בשל מלחמת חרבות ברזל (שגם הובילה לדחיית הבחירות המוניציפליות). יש הטוענים, כולל בעתירה לבג"ץ, העותרים טוענים, כי הסיבה האמיתית הייתה רצונה של ש"ס להבטיח את בחירת אחד ממועמדיה - הרב יהודה דרעי (הרב הראשי של באר שבע ואחיו של אריה דרעי), או הרב דוד יוסף (אחיו של הרב הראשי הנוכחי ובנו של הרב עובדיה יוסף). דרעי עצמו התקשה להכריע במי לתמוך, ולפי אחת הסברות זוהי הסיבה מדוע חוק הרבנים היה כה חשוב לו - כדי שיוכל להבטיח למועמד האחר את רבנות ירושלים או רבנות תל אביב. בינתיים, כידוע, תקוע חוק הרבנות בשל העדר רוב לאחר התנגדות בקואליציה להעברת השליטה במינוייהם של מאות רבנים מקומיים לידי המשרד לשירותי דת - ולמעשה לידי ש"ס. בג"ץ ידון מחר (2.7.24) בעתירות המבקשות להורות למדינה לקיים בהקדם האפשרי את הבחירות לרבנים הראשיים. המדינה ענתה אמש, לאחר שביקשה וקיבלה מספר ארכות, ש"אין מחלוקת על כך שיש לקדם את ה ליך הבחירות לרבנים הראשיים בדחיפות, מהר ככל הניתן". אולם, בפועל היא מבקשת מבג"ץ למסור הודעת עידכון נוספת בעוד שבועיים, ואינה אומרת מתי ניתן יהיה לקיים את הבחירות. המדינה מציינת, כי הרכב האסיפה הבוחרת טרם הושלם, ובין השאר לא מונו נציגי הרבנים הראשיים, הממונים בהסכמת השר לשירותי דת ובאישור הממשלה. זוהי הבעיה העיקרית, שכן בהעדר רבנים ראשיים ובטרם מונו להם ממלאי-מקום - אין מי שימנה נציגים אלה. העותרים גם טוענים, כי השר מיכאל מלכיאלי ומנכ"ל משרדו יהודה אבידן מצויים בניגוד עניינים בהקשר זה, בשל הקשר שלהם לדרעי ולש"ס. בנושא זה סבורה הפרקליטות, כי מובן שעליהם לפעול בצורה עניינית - אך שאין מדובר בניגוד עניינים המצדיק את פסילתם מעיסוק בבחירת הנציגים, כבקשת העותרים. בעיה נוספת היא, שבג"ץ הורה לרבנים הראשיים לשקול את האפשרות למנות נשים כנציגיהם; הסיכוי שכך ייעשה הוא קלוש מאוד, מה שעשוי לגרור עתירה נוספת ועיכוב נוסף. בנוסף לכך, על הממשלה לבחור שני שרים לאסיפה הבוחרת, ועל מלכיאלי למנות נציגי ציבור בהתייעצות עם הרבנים הראשיים (או ממלאי מקומם) ובאישור הממשלה. במקביל יש לבחון האם לחברי האסיפה הבוחרת יש זיקה למי מבין המועמדים ולפעול בהתאם; פסילה של מי מהם תוביל לעיכוב נוסף. לאחר בחירת כל אלו - מה שנתון לסחר-מכר פוליטי - יש להודיע לחברי האסיפה הבוחרת על מינויים, לפחות 21 יום לפני הבחירות. רק אז מתחיל תהליך הצעת המועמדים, ופרסום שמותיהם ברשומות הוא חודש לפני הבחירות. לפיכך, אין סיכוי של ממש שהרבנים הראשיים ייבחרו בחודשיים הקרובים לכל הפחות.