מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי כאן,
גולן יוכפז, התייחס לדברי השר ואמר כי יש עוד נקודות לא סגורות, ומאחר שלא פורסם הנוסח, מועצת התאגיד לא יכולה לקבל החלטה. יוכפז הוסיף כי צריך להסדיר גם את אגרות התדרים.
מנכ"ל
הרשות השנייה,
מישל קרמרמן, אמרה כי מטרת מערך עידן פלוס הייתה לשימוש בחירום ולאפשר לציבור חבילה צרה של ערוצים ללא עלות, והרשות מבינה שהמערך הוא יקר ומיושן. היא הוסיפה כי ההסדר צריך לקחת בחשבון גם את עובדי המערך, והשר קרעי אמר כי הטיפול בעובדים הוא חלק מההסדר. הוא הוסיף כי המערך המיושן היה נכון כאשר לא הייתה תקשורת מתקדמת.
מנכ"ל לובי 99, עו"ד לינור דויטש, אמרה כי במהלך השנתיים שייקח לסגור את עידן פלוס הציבור יסבסד את הערוצים המסחריים, ויספוג את זה. "במצב מלחמה וגרעון בתקציב, כשאין כסף לכלום, לא הבנתי מה הלחץ לעשות את זה עכשיו", אמרה. קרעי השיב לה כי הדבר הולך לחסוך לציבור עשרות מיליוני שקלים בשנה, שיופנו להפקות מקור, וגם האוצר יחסוך 5 מיליון שקל בשנה. ח"כ
שלום דנינו הוסיף כי גם הערוצים המסחריים במצב של מלחמה וקשה להם.
נציג מכון זולת, עו"ד רונן ריינגולד, אמר כי נקודת המוצא של החקיקה היא לעזור לערוץ 14, ולזה הוסיפו את קשת ורשת על חשבון הציבור. היו"ר ביטן דחה את הדברים ואמר כי הצעת החוק לא עוסקת בחובות העבר של הערוץ, והוסיף כי הרשות השנייה הגישה תביעה בעניין זה. השר קרעי הוסיף: "יש הוראה של השר להעלות את כולם מ-7 באוקטובר. כואב לכם ערוץ 14? אז הוא יעלה - ותעקמו את האף". באשר לקשת ורשת, ציין קרעי כי התאגיד ממילא מממן מקומות ריקים במערך והתשלום שלו לא השתנה. קרמרמן התייחסה לנושא חובות העבר ערוץ 14 וציינה בהקשר זה כי הוגשה תביעה בסך 6.5 מיליון שקלים.
רפרנט תקשורת באגף התקציבים באוצר, נועם שרלו, אמר כי אוצר המדינה לא מרוויח מהמהלך, אלא מפסיד הכנסות של 10 מיליון שקל מוויתור על אגרות תדרים. "אתה מבקש ממני להגדיל גרעון ולעזור לתאגיד לממן הפצה של הערוצים הפרטיים? במצב הכלכלי הנוכחי של ישראל, אני לא חושב שזה המקום הנכון לשים בו את תקציב המדינה. נשמע לי לא הגיוני שנשתתף". קרעי אמר בתגובה כי זה לא בסדר שהאוצר לא משתתף, אבל התאגיד יכול לממן את זה.
בתום הדיון הודיע היו"ר ביטן כי הוועדה תחדש את הישיבה ביום רביעי, לאחר פרסום נוסח התזכיר של משרד התקשורת.