משמעות המלחמה
בבוקרו של ה-31 במאי 2010 התנהל על סיפוני הספינה הטורקית מרמרה קרב גורלי לקיומה של מדינת ישראל. קברניטי המדינה ידעו זאת, אזרחי המדינה חשו זאת בכל נימי נפשם עת ראו את טובי הטובים של לוחמיה נשלחים לקרב הסכינים הקמאי נגד חזית הטרור האיסלאמו-ערבי בידיים ריקות ובנשק צעצוע.
זה היה קרב פנים אל פנים קמאי בנשק פרימיטיבי שאף התנהל בשיטת הלחימה העתיקה מימי קדם - קרב מבחן בין שני אנשי ביניים הקובע את גורלות המלחמה כולה - אם תרצו זה היה הקרב של דוד העברי בן-זמננו אל מול גוליית המוסלמי, בחזית המקיפה את כל המזרח התיכון, מאירן ומטורקיה, וממדינות המשרק ועד קצות המגרב - העולם הקיברנטי כולו צפה במתרחש, ראה כיצד כורת דוד הקטן את ראשו של הענק, בעוד המלך שאול של ימינו פורץ בזעקות שבר:
מה עשית בני היקר, איך העזת לשפוך דם בלב ים / איך סיבכת אותנו עם כל העולם?
הכחשת המלחמה
ישראל מצויה במלחמה, אבל מנהיגיה מכחישים זאת. עד עתה היא הפסידה את כל הקרבות המדיניים, ובראשם את הקרב החשוב מכל -
הקרב על צדקת הדרך, קרב הדה-לגיטימציה המוסרית ושלילת קיומה של המדינה היהודית עלי אדמות, כמתחייב ממנו.
קיר הברזל ויסודות האבן של הבית השלישי עמדו מאז נוסדו במתקפה בלתי פוסקת של אויב מחוץ ושל בוגדים מבית, וטיפות השנאה מבית והמהלומות מבחוץ פוררו לאיטם את יסודות הבניין והחלידו את קירותיו עד לכדי מפולת וקריסה, ומלכות שאול של ימינו שוב עומדת לגורלה לפני פלשת המודרנית בלבוש טרור האיסלאם העולמי, זה המוביל את מלחמת ההשמדה של ישראל לנקודת האל-חזור שבה טורקים, ערבים ואירנים אומרים בקול גלוי: "קיצכם יהודים קרב והולך, דין חייבר דינכם, והארץ אותה כבשתם מידי האיסלאם במלחמת רשע תילקח מידכם, וכל התקפה על עזה או מקום אחר תהיה ראשית אחריתכם".
ומול מבול הגינויים של "העולם הנאור" הצבוע או האדיש לגורלנו, עומד ראש ממשלתנו ומגמגם, שריו שותקים ובורחים מאחריות, והבריחה המגמגמת הזו מאיצה את מרדף עדת הצבועים והזאבים צמאי הדם הזו, הדולקת אחרי מדינת ישראל לקרוע את בשרה מעליה.
לא חלפו שעות ספורות והחרפות של ראש ממשלת טורקיה לנוכח הגמגום הפכו לאיומים מוחשיים, ואלה החישו את ראש ממשלתנו המגמגם אל הפריץ האמריקני: אנא הושיענו מלכנו החסיד! ומכאן ה"נחישות" הפכה לתשישות רוחנית, לתבוסה ולקבלת האולטימטום של טורקיה להחזיר מיד את כל מרצחי הטרור הטורקיים ולגיון הזרים של אל-קאעידה, לא לחקרם, לא להעמידם לדין - לשלחם לאיסטנבול במטס ניצחון שיבטא כהלכה את מעמדה העולה של טורקיה בעולם הערבי, 92 שנים לאחר שהובסה האימפריה העותומאנית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.
גולדסטון עשה בקטן מה שארדואן עושה בגדול לראש ממשלתנו המגמגם והממצמץ: ארדואן ישלח את הצי הטורקי ללוות את המשטים הבאים אל חופי עזה.
והיה אם ייכנע נתניהו לאולטימטום הטורקי - ייפתח קו מטעני טרור של טורקיה, אירן וסוריה אל עזה, שאך לפני חמש שנים נמסרה למרצחי החמאס ואירן כפרי בשל על-ידי
אריאל שרון בברכת תשעה מתוך עשרה שופטי בית המשפט העליון. ומאז הנטישה הזו לטשה טורקיה את עיניה אל אירן בתחרות סמויה, מי יזכה במרב ההשפעה וההישגים לאחר שתחוסל היישות הציונית השוקעת.
ומצעד האיוולת של ממשלות ישראל הביא אותנו עד הלום, אל ממשלת נתניהו המזגזגת, אל קברניט לאומי לחוץ, חסר נחישות, בעל שיפוט דעת מדיני לקוי שאיננו יודע להציב גבולות בין עיקר לטפל, ובין קו אדום לדם אותו חייבים לשפוך בלית ברירה בשכונה הברברית, המתוחכמת והרצחנית הזו של המזרח התיכון המוסלמי הערבי.
ערב ההינתקות, לפני כשש שנים, הכינותי מחקר בלתי תלוי על המשמעויות האסטרטגיות של המהלך הזה, אותו העברתי לממשלת ישראל והכנסת, ואת עיקריו פרסמתי באתר
"תכלת זהב". מחקר זה כלל צפי של הפיכת עזה לבסיס של אירן ואל-קאעידה, בעוד חופי הרצועה משמשים כנמל חופשי להחדרת לוחמים, נשק וטילים שיאיימו על כל מרחב מדינת ישראל. שנה לאחר ההינתקות מהרצועה החל צפי זה להתאמת והמציאות עלתה על כל דמיון.
אבל ממשלות ישראל כולן שבויות בקונספציה של "שטחים תמורת שלום", ובאין הפקת לקחים אסטרטגית מכישלונות חוזרים ונשנים, הטעויות חוזרות ונשנות, והאסונות גדלים והולכים.
מה לעשות
שיהיה ברור - עומדים אנו על סיפה של מלחמה קשה, קשה מזו בה עמדנו בכל יתר המלחמות שקדמו לה גם יחד. לא צריך להיות חוזה או נביא, נתוני הפתיחה של המלחמה ברורים לעין כל, והדה-לגיטימציה הכלל עולמית - יריית פתיחה למאבק המזוין.
לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה עומדת מדינה חברה באו"ם בפני איומי הרס והרג מחרידים על-ידי כמויות אדירות של טילים בליסטיים, רקטות ונשק להשמדה המונית, המטווחים זה מכבר על כולנו, ובדומה לאירופה של 1942, "העולם הנאור" מחריש ופוצה פה רק על "פשעי המלחמה" של החלש המנסה לשמור על חייו וחירותו.
האויב השכיל לשבור את רוחה של המנהיגות המדינית של מדינת היהודים בסדרה ארוכה של קרבות תקשורתיים ובמלחמה פסיכולוגית כלל-עולמית. במלחמה זו עשתה המנהיגות שלנו את כל השגיאות האפשריות ונתנה בידי האויב נשק להתשה מתמשכת ורב-שלבית של מדינת ישראל. בין אם מטיפשות או בין אם מכוונת זדון, הפכה התקשורת הישראלית לדורותיה ל"נייטרלית" כביכול, ול"בלתי מגויסת" בכוונת זדון לטובת העם והמולדת במהלך סכסוך הדמים המתמשך בין היהודים לערבים.
חולשה, מסכנות, התבכיינות ותבוסתנות הפכו להיות בסיס המידע של תקשורת זו ומקור לתעמולה אידיאולוגית "סמולנית" שהרעילה את נשמת העם ודירדרה אותו לתהום לפתחה עומדים עתה כולנו.
מייעץ אני לראש הממשלה מר בנימין נתניהו - להיות צודק פירושו להיות חכם;
צא ודבר אל העם הזה לאמור:
- אזרחי ישראל - אינני משלה אתכם ואומר בגלוי, עומדים אנו לפני הקשה במערכות ישראל ונוכח איומים גלויים להשמדת המדינה ולפגיעה בריבונותה.
- זאת ועוד, איומים אלה מגובים בכמויות אדירות של טילים ונשק להשמדה המונית המכסים את כל שטח מדינת ישראל, ומאיימים על חיי כל מי שחי בו ללא הבדל.
- ישראל מזהירה את כל המאיימים עלינו בצורה הברורה ביותר והחד-משמעית: אל תעזו לאיים על חיי אזרחינו, שטחנו, ערינו ומתקנינו האסטרטגיים בטילים ובתקיפות אוויר.
- מדינת ישראל אומרת בבירור, כל פגיעה בשטחנו תביא לאסון נורא על התוקף, שטחו, עריו, מתקניו וצבאו בלא הבדל.
- ידע כל מי שמאיים על השמדת מדינת ישראל, כי השמדתו ההדדית תהיה מובטחת בין אם יתכונן לפגוע וחלילה אם יעז לפגוע.
- מדינת ישראל מזהירה שכל פגיעה בריבונות גבולותיה ביבשה, באוויר ובים תיענה בכל העוצמה והנחישות כנגד התוקפן, יהא אשר יהא.
- אנו קוראים לכל המדינות החברות באו"ם לתמוך בזכות מדינת ישראל להגנה עצמית, לגנות בחריפות את הקריאות להשמדתה, ולראות בה מדינה מאוימת הזכאית להגנות המוגדרות באמנת האו"ם.
- לנוכח מצב החירום והתנהגות הרשות הפלשתינית מודיעה ממשלת ישראל לארצות הברית ולקווארטט, כי שיחות השלום יחודשו רק עם סיום מצב החירום הלאומי המוכרז בזה במדינת ישראל.
- אני קורא לכל העם היהודי באשר הוא, לאזרחי ישראל, ולכל שוחרי החירות והצדק במדינות העולם וממשלותיהן, להתלכד בשעה זו עם מדינת ישראל לעצירת המלחמה, לגינוי התוקפנים המאיימים על קיומה ולחידוש שיחות שלום במזרח התיכון בלא תנאים מוקדמים.
