עם ישראל ממשיך במסעו אל ארץ ישראל. בעקבות התקלה שאירעה בפרשת שלח, הוא נאלץ לבצע חניה ארוכה של ארבעים שנה, בה יוכשר דור חדש, שאיתו יהיה ניתן לקיים את ההבטחה לאבות - להיכנס לארץ ישראל. השהייה במדבר לוותה באירועים, שעל-אף שהם נראים נקודתיים, הם מלווים אותנו עד ימים אלו. אחד מהם הוא מחלוקת קורח ועדתו.
מחלוקות של חלק מהציבור נגד הרבנים שלו, היו מאז קורח וכנראה יהיו עד בוא המשיח. רב המקובל על מאה אחוזים מבני הקהילה שלו, מועל בתפקידו. תפקידו של הרב הוא להוכיח את בני קהילתו ולהיטיב את הנהגותיהם, וכשהרב צועק על בעלי-הבתים, המחלוקת בוא תבוא. בתלמוד מובאת אמירתו של אביי לרבה בר נחמני, כגון מר, ששונאים אותך כל בני העיר פוּמְבְּדִיתָּא. ומפרש רש"י במקום, משום שהיו רמאים והוא היה מטיף להם מוסר.
אבל במישור הרוחני, מחלוקתו של קורח היא אפילו יותר הרסנית. טענותיו של קורח כלפי משה ואהרון היא: "כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יי וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יי". על פניו טענה שנראית צודקת, יש כאן הדרישה הבסיסית לשוויון, כולם שווים בפני הקב"ה, אז מדוע אתם מפרידים בין הלויים לבין עם ישראל ובין הכהנים ללויים.
קורח לא המציא את הטיעון הזה, כבר קדם לו באלפי שנים, האדם השני בהיסטוריה - קין. קין אשר מקריב לקב"ה מפרי האדמה, וכמדרש חז"ל - מן הגרוע, טען גם הוא כי אין הבדל בין קרבן משובח לגרוע, מה זה משנה, קרבן הוא קרבן ואין חשיבות לאיכותו. הרשעה הגלומה בקין, שיצאה לפועל ברצח רבע מהאנושות, גנוזה כבר במחשבה המסוכנת הזו. מי שמטשטש את ההבדלים בין טוב לרע, אין פלא שהשימוש ברצח, אינו זר לו.
קין וקורח לא היו האחרונים שנקטו בקו המחשבה הזה. יש"ו הנוצרי המשיך את משנתם ואף הוסיף עליה את הטשטוש בין עם ישראל לבין הגויים. יש"ו קרא לבטל את הייחודיות של עם ישראל תוך מתן אפשרות לכל המעוניין להגדיר את עצמו כעם ישראל, ואלו מבטלות בעצם את הלאומיות העולמית. כל בני האדם שווים. רעיונות אלו, שלא יצאו לפועל בימיו של יש"ו, חלחלו בתודעה המערבית עד שיצאו לפועל ראשית במהפכה הצרפתית, תחת דגל שלושת הצבעים: חירות, אחווה, שוויון. ולאחריה במהפכה הקומוניסטית שביטלה את הלאום וקראה לכל בני האדם להתאחד. למרות רעיונות אלו, שתי המהפכות האלו לוו בשפך דם אדיר הן בזמן המהפכה וביותר בשנים שלאחריה.
אמירות אלו לא רק שאינן נכונות, אלא הן גם מסוכנות. האמירה כי כל בני האדם שווים היא שקר, אפילו האומרים אותה לא מאמינים למה שהם מוציאים מהפה. אם כולם שווים, מדוע מרוויח מנהל בנק יותר מאשר מנקה רחובות? אבל גם אם נאמץ את הגישה הקומוניסטית שכולם מרוויחים בשווה, למה הוא מנהל בנק והוא מנקה רחובות? במה מבין אדם שסיים לימודי כלכלה יותר מאשר אדם בעל שש שנות לימוד? הרי כולם שווים? זו בדיוק הטענה ה'קורחית', למה משה רבנו ואהרון הכהן, הינם יותר מאשר ראובן ושמעון?
אבל טענה זו הינה גם מסוכנת, בכך שהיא לא מוסרית. יצירת שוויון בין האנושות, תגרום לירידה מוסרית של העולם. אם כולם שווים, הרי גם רוצחים, גנבים ואנסים נמצאים בשורה אחת עם אנשי רוח ונדבנים. אנשים השקועים במעמקי הרוע ובתהומות החושך מועלים למדרגת אדם מן היישוב ולבכירים שבו. השוואה זו, לא תועיל לבער את הרשע, אלא תגרום להידרדרות הטוב. כבר הוזכר לעיל, ששופכי הדמים הגדולים של האנושות היו הטוענים ש'כולם שווים'. הנוצרים, במהלך אלפיים שנה, שפכו את דם העם היהודי בשם השוויון לעם ישראל. במהפכה הצרפתית בשם החירות, האחווה והשוויון עבדה הגיליוטינה שעות נוספות. ובכיר הרוצחים מאז ומעולם, סטאלין, הרג בשם ערכי האחווה הקומוניסטית. כשמישהו אומר "כל בני האדם שווים", צריך לפרש את כוונתו "כל בני האדם שווים ויש כאלו ששווים יותר".
כיום אנו נמצאים בעידן מתקדם יותר של טשטוש גבולות והבדלים. התנועה הפמיניסטית אינה מבחינה בהבדל בין נשים לגברים, תנועות שמאל קיצוניות אינן מבחינות בין רוצח וקרבן, והפלורליזם שאינו מבחין בין אמת ושקר. המשבר הערכי שפוקד את מדינת ישראל נובע מבלבול מוסרי וערכי הנגזר מהשקפה זו.
בניגוד לקו החורז את קין-קורח-יש"ו, התורה מלאה בהבדלים. "הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה". ישנן הבחנות ותתי-הבחנות בין טומאה וטהרה, בין כשר לפסול, בין כהן לוי וישראל, בין יהודי וגוי, בין אסור ומותר, בין מוסרי ולא מוסרי. כל התורה היא שימת לב והבחנות דקות. הדרך להגיע לדקויות המוסריות האלו, אינה פילוסופית בלבד, אלא כרוכה בעבודה קשה, בקיום המצוות ובלימוד התורה.
סופו של קורח לא היה ככל האדם. הוא לא נהרג בחרב כמו בלעם, או במגפה כמו עשרת המרגלים. "וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרֲכוּשׁ. וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל". הוא נבלע חי באדמה, ואבד מתוך הקהל. רק אובדנו המוחלט יוכל להוות תיקון לקו המחשבה הפסול שלו. כדי ש"לֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ".
מעשה קורח ועדתו הסתיים, אבל הדיו עדיין מלווים את העולם ועומדים בעין הסערה, אפילו בימים אלו. תיקון חטא קרחו ועדתו, יעלה אותנו שלב אחד בכיוון של תיקון העולם והגאולה השלמה.