יאיר לפיד הודיע (ג', 15.6.10) באופן רשמי כי פניו לפוליטיקה. לא יועילו כל ההתנסחויות הנפתלות! ההודעה שלו הינה הצהרה ברורה וחד-משמעית ואינה מותירה ספק-ספיקא. היהודים הדתיים, שנואי נפשם של הלפידים, אלה שנוברים יומם וליל בין השיטין ותרים אחר המשמעויות הנסתרות, המציאו מזמן את הרעיון שמכלל הלאו המוצהר נברא לו מסתמא ההֵן. כפרח פוליטיקאי זהו מהלך מבריק שנעשה בשום שכל פוליטי וספק אם זכויות היוצר בלעדיות ללפיד.
יאיר לפיד היה יכול לומר לכל העולם, בפשטות אין דומה לה, 'אני הולך לפוליטיקה', מתפטר מעבודתו ויוצא ענק הענקים שהייתי אני יוצא למאבק להקדמת הבחירות ופועל למענו. במילה אחרת, הוא היה אומר לכל המלעיזים - "כן!".
יאיר לפיד היה יכול להחציף פנים מול כל הקשקשנים ולומר להם, בקלי-קלות, אין לי שום מחשבה לבוסס בבוץ הזה הקרוי 'פוליטיקה'. אני איש פוליטי כמו כל מי שאיכפת לו ממה שקורה סביבו, יש לי אפשרויות טובות מאוד להביע דעה ואף להשפיע מבלי להידרש להשפלות הכרוכות במלאכה הפוליטית. במילה אחרת - "לא!".
אבל יאיר לפיד בחר במילה "אִם!" ובכך יצאה לו הצהרה פוליטית מלאה. ואלו מילותיו: "לאור אי-הבהירות החלטתי להבהיר לכם שאני מחיל על עצמי את חוק הצינון המצוי בשלבי דיון ראשוני. אני מתחייב שאם אי-פעם אחליט לשנות את דעתי ללכת לזירה הפוליטית, אודיע על-כך לפחות שישה חודשים מראש, כפי שנאמר בהצעת החוק".
זה ברור, זה כתוב וחתום ואינו מותיר שום ספק באשר לכוונה. חבל בשביל יאיר לפיד שהניסוח הזה מותיר את היושר וההגינות שלו בספק. במה דברים אמורים? בשבע מילים בתוך הטקסט הזה שלדעתי הן תקלה ואף על-פי כן הן כשרות לעדות:
"שאם אי-פעם אחליט לשנות את דעתי...", משמע, אין ב"דעתו" של יאיר לפיד כיום "ללכת לזירה הפוליטית". בשביל "ללכת לזירה הפוליטית" הוא יצטרך "לשנות" את דעתו. זוהי תחושה רגילה ולגיטימית של כל אדם שאין לו שום עניין לעסוק בפוליטיקה, ובכל זאת, איש כזה לא יתפתל ככה. אני הייתי עונה - השתגעתם לגמרי! ככה אתם מעריכים אותי? מי פוליטיקה, מה פוליטיקה, אני לא רואה שום אפשרות שאשנה את דעתי אי-פעם! מה חסר לי? מה אני צריך את זה?
אדם המתחייב להודיע על כוונותיו הפוליטיות "שישה חודשים מראש, כפי שנאמר בהצעת החוק" אומר בפשטות רבה: היום החלטתי ללכת לזירה הפוליטית ואודיע על-כך באופן רשמי שישה חודשים מראש. עד אז הניחו לי לנצל את מעמדי ולצבור עוד ועוד מוניטין מן המשאב שלכם, כדי להתייצב ביום פקודה בראש כוח גדול שיכבוש את השלטון. אין דרך אחרת להבין את זה ויעידו על כך כל המאמרים שייכתבו בעתיד, החל מהיום, בכל אמצעי התקשורת, כפי שאני עושה ממש ברגע זה.
ואחרי כל הדברים האלה בל נשכח כי יאיר לפיד נפרד מחיים עשירים מכל הבחינות, חיים נוחים של אדם מגה-פופולרי, שיכול היה להמשיך ליהנות ממנעמי החיים עד אין קץ, ובכל זאת בחר להקשות על עצמו בשביל לנסות להועיל לכולנו ולאלה הבאים אחרינו. ראוי הוא לברכת הצלחה.