מיד לאחר אירועי המשט האחרון הזדרזה מצרים להודיע, באמצעות הדובר המוכשר של משרד החוץ המצרי חוסאם זכי, כי מעבר רפיח ייפתח מחדש לתושבי הרצועה עד להודעה חדשה. המעבר אכן נפתח למקרים הומניטריים בלבד, ללא מעבר סחורות.
מה קרה? מדוע מיהרו המצרים לפתוח את המעבר?
התשובה ברורה, מצרים נלחצה מהתנהלותה של טורקיה בפרשת המשט, הטורקים זכו לפופולריות עצומה בעולם הערבי והאיסלאמי כאילו הם מובילי מדיניות "שבירת המצור על הרצועה" ופתרון הבעיה הפלשתינית.
הנשיא מובארק נבהל ומיד ופעל, מצרים הואשמה בשלוש השנים האחרונות על-ידי החמאס ו"האחים המוסלמים", תנועת האופוזיציה הגדולה במצרים, כי היא מסייעת לישראל במצור על הרצועה ואף בונה בשטחה קיר פלדה גדול לאורך ציר "פילדלפי" כדי למנוע הברחות מסיני לעזה.
הנשיא מובארק הרוצה להעביר בשקט את שלטונו לבנו גמאל איננו רוצה הפגנות ענק בארצו של מוסלמים קיצוניים בעד הסרת המצור מעל הרצועה. לכן, הוא היה חייב לשחרר את הלחץ והזעם המצטבר כלפי מצרים בקרב הפלשתינים וההמונים במדינות ערב השכנות. הוא הורה מיד לפתוח לאלתר את מעבר רפיח.
הנחת העבודה של מצרים, שאותה גיבש שר המודיעין המצרי עומר סולימאן, היא כי הדרך הטובה ביותר להסיר את המצור מעל הרצועה ולקדם את התהליך המדיני הינה השגת פיוס בין הפת"ח לחמאס. פיוס כזה יביא, להערכת המצרים, להקמת ממשלת אחדות לאומית פלשתינית שתנהל משא-ומתן עם ישראל על הסדר הקבע.
ישראל תאלץ להסיר את המצור מעל הרצועה והרביעייה הבינלאומית תבטל את החרם המדיני שהטילה על החמאס. כך יושגו "שתי ציפורים באבן אחת" ומצרים תזכה לתהילה עצומה בקרב הפלשתינים ומדינות ערב בזכות המהלך הזה.
מצרים תוכל להצטייר כמי שמובילה את פתרון הבעיה הפלשתינית ולא טורקיה.
זו היא התוכנית של מובארק.
לכן מאחורי הקלעים פעל מובארק לשגר לרצועה את עמרו מוסא, מזכ"ל הליגה הערבית כדי שינסה לשכנע את הנהגת החמאס לחתום על מסמך הפיוס שגיבש עומר סולימאן, שיאפשר את הצלחת המהלך המצרי.
אולם ביקורו של מזכ"ל הליגה הערבית ברצועה, שהוגדר כ"ביקור היסטורי" נכשל, מדוע?
החמאס שב ודחה את היוזמה המצרית. הוא דרש הכנסת שינויים בטיוטת הפיוס שילוו במתן ערבויות מהליגה הערבית לדרישותיו. מובארק לא מרים ידיים, הוא גם מתואם עם יו"ר הרשות הפלשתינית
מחמוד עבאס.
בקרוב תצא לדמשק משלחת פלשתינית בראשותו של איש העסקים הידוע מוניב אלמצרי משכם. המשלחת, המוגדרת כעצמאית, תיפגש עם מנהיג החמאס ח'אלד משעל ותנסה לשכנעו להסכים לפיוס עם הפת"ח.
בינתיים, לזירה הזו נכנס אלמנט חדש המדאיג מאוד את המצרים ואת הפלשתינים הרואים ברצועת עזה והגדה יחידה גיאוגרפית אחת שתחובר, על-פי הסכמי אוסלו, באמצעות "מעבר בטוח" ותהווה את המדינה הפלשתינית העתידית.
לאלמנט החדש הזה קוראים "תוכניתו של השר ישראל כץ להינתקות מוחלטת מרצועת עזה". השר כץ גורס כי ישראל צריכה להשלים את מהלך ההינתקות מרצועת עזה ולהעביר למצרים את האחריות לאספקת השירותים לתושבי הרצועה.
על-פי תוכניתו יוותרו כל המעברים מישראל לרצועה סגורים, זולת מעבר רפיח המפריד בין שטח הרצועה למצרים. העברת הסחורה הימית לרצועה תעשה מנמל פורט סעיד שבמצרים והסחורה האווירית תועבר דרך נמל התעופה בקהיר. שר התחבורה כץ מקווה כי באמצעות תיאום עם מצרים תוכל ישראל להפסיק סופית את אספקת החשמל והמים לרצועה בתוך שנה.
תוכנית מצוינת מבחינתה של ישראל... יש רק בעיה אחת, המצרים והפלשתינים יידחו אותה על הסף. מדוע? מכיוון שהיא משבשת את תוכניותיהם.
הפלשתינים כבר רואים בתוכניתו של השר כץ מזימה לדחוף את רצועת עזה לחיקה של מצרים ולהנציח את הנתק בין הגדה לרצועה. גם המצרים מודאגים. הם אינם רוצים שום אחריות על הרצועה, היה להם די מהפלשתינים בכל שנות שלטונם ברצועה עד לכיבושה בידי ישראל ב-1967.
לכן, במסגרת הסכם השלום עם ישראל, דאג הנשיא המצרי אנואר סאדאת לכך שהרצועה לא תוחזר למצרים. הוא לא רצה אותה. גם הנשיא מובארק לא רוצה אותה.
ראש הממשלה
בנימין נתניהו הטיל השבוע על שר התחבורה ישראל כץ לגבש יחד עם גורמי הביטחון ובתיאום עם מצרים, תוכנית שתסדיר מחדש את הפעילות במעברי הסחורות לרצועת עזה בהתאם למדיניות החדשה שתקבע הממשלה.
נראה שמצרים תתנגד בתוקף לכל הצעה שתטיל עליה אחריות ישירה או עקיפה לדאוג לצרכיהם של תושבי הרצועה. הנשיא מובארק יעשה הכל כדי שהאחריות מבחינת החוק הבינלאומי על גורלם של תושבי הרצועה תישאר מוטלת על ישראל.
מבחינתם של המצרים והפלשתינים, למרות ההינתקות, ישראל עדיין נחשבת ככובשת את הרצועה בגלל המצור היבשתי והימי שהיא מטילה עליה. לכן היא זו שמחויבת לדאוג לצרכים ההומניטריים של תושבי הרצועה במיוחד לאחר מבצע "
עופרת יצוקה".
ישראל תקל בקרוב באופן משמעותי את הסגר המוטל על הרצועה אך בכך לא תצליח להסיר מעליה את האחריות שמטילה עליה הקהילה הבינלאומית למצב ההומניטרי בעזה. אף אחד בעולם לא מטיל את האחריות על ממשל החמאס.
רצועת עזה תקועה לישראל כמו "עצם בגרון" והיא חייבת למצוא את הדרך הנכונה והמהירה להשתחרר ממנה.