הפטריוט של גדעון לוי

רשימה שלמה הקדיש עיתונאי "הכיבוש" גדעון לוי לכבודו של הפטריוט הישראלי. מסקנתו היא שהפטריוט הישראלי אינו נבל, "הוא רק שטוף מוח ועיוור". הואיל ואני חש עצמי פטריוט במלוא מובן המילה; והואיל ולא מצאתי את עצמי או בן-דמותי בתוך אותו פטריוט מפורט של גדעון לוי, שמוחו צלול ועיניו פקוחות; אני מבקש להשיב לו כאחד הפטריוטים הישראלים שנואי-נפשו:

• "אז מה רוצה הפטריוט הישראלי? על איזו מדינה הוא חולם בדיוק, לפני שהוא עולה על יצועו והולך לישון? לאיזו חברה הוא מייחל כאשר הוא שקוע בשרעפי הבוקר שלו? ממסעות השיסוי, הנידוי, החרמות וההכפשות של הזמן האחרון - נגד טורקיה, שוודיה, בג"צ, בצלם, הקרן החדשה, התקשורת, גולדסטון, חומסקי, קוסטלו, הפיקסיז, טיבי, זועבי, פחימה, אובמה, ענת קם ושאר העולם וגם קצת כנגד הח"מ..." (גדעון לוי, הארץ - 20.6.10).

להוציא בג"צ, כולם מוקצים מחמת מיאוס. ולמה גדעון לוי רק "קצת"? גדעון לוי נורא ואיום מכולם. עיקרו של גדעון לוי הוא רעה חולה מאוד. סופנית. מידבקת. שומר נפשו ירחק! הוא כמו החולה הבורח מכל תרופה ומסרב בחירוף נפש ממש לקבל זריקות או כל טיפול אחר. והוא קודח וחיוור, הדופק אינו סדיר, הנשימה מחרחרת "כיבוש כיבוש" והוא כבר מזמן יצא מכלל אדם שפוי גם אם חולה. מיליוני טענות המופנות אליו במשך שנים רק החמירו עם מצבו והוא מקטרג על היהודים באשר הם יהודים בלי מידה, רחוק מביקורת, ברוע לב, באלימות, ובעיקר באוזניים אטומות. אין לו מה לשמוע על דברים שהוא מגיד. היבריס על-פי תהום.

• "הוא רוצה לחיות בדמוקרטיה, בוודאי שהוא רוצה דמוקרטיה, בבית הספר הרי לימדו אותו שזה טוב, וגם בפני העולם הוא מתגאה ב'דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון', אבל, אבל - בלי מרבית מנגנוניה. די לו בבחירות ובשלטון הרוב. הרוב יחליט ויאשר, המיעוט לעזאזל" (שם).

אוי, כמה שהוא טועה ומטעה. פטריוט אמיתי בישראל כבר אינו רוצה בשום דמוקרטיה! אדרבה, אני משתוקק לדיקטטור חזק ואלים. הדמוקרטיה הייתה לחוכא ואטלולא בעטיים של גדעון לוי ואי אלו אנשי-הבל ורעות-רוח, שכל עניינם הוא לירוק לבאר ממנה הם שותים ולכרות את הענף עליו הם יושבים. הדמוקרטיה הייתה לאנרכיה בסיוע מאסיבי של התקשורת הבזויה שרק רודן מפליץ יוכל לה. הדמוקרטיה המעוותת שלנו מגינה כיום על אויביה הרעים הבאים מתוכה ואין דרך להיפרע מהם כל עוד הם אוחזים בקרעיה. רודן דיקטטור עריץ! לזה מתחנן פטריוט כמוני. הוא יידע כבר לארגן להם איזה "סיביר" במדבר. ובכל זאת מצאתי אצלו משפט אחד נכון לפטריוט ישראלי שכמוני: "הוא רוצה כנסת שמייצגת את העם" (שם). נכון, את העם היהודי בלבד! הערבים אינם ישראלים מבחינתם. האזרחות הישראלית נכפתה עליהם. הם אינם רוצים בה. הדמוקרטיה הישראלית מכריחה אנשים כמו טיבי וזועבי לשמש אותי נגד רצוני. אין לנו יכולת להכיל ערבים בקרבנו, אנחנו מתקשים מאוד להסתדר בינינו לבין עצמנו, ועוד יש לנו חוצפה להתיימר שאנו מסוגלים להתמודד עם ילידים כבושים שמייחלים להתאדותנו. אין לי זמן ואפשרות לבוא חשבון עם הערבים, גדעון לוי וחבר מרעיו מפריעים מאוד!