האם כבודה הרמוס של ילדה מזרחית קטנה שלא חטאה ולא פשעה הוא רצון האל? או של אלה המתהדרים להיותם הנאמנים המוחלטים שלו? הם ואין בלתם? את כבודו הרמוס של ילד מזרחי קטן ברא שליח האל הנצחי ולא השטן, ימ"ש.
במפגן הכוח של העדה החרדית הפגינו 100,000 חרדים והביעו תמיכה בגזענותם של חסידי סלונים. ההפגנה הינה ביטוי לשיכרון-כוח ושיכרון-דעת של המפגינים, וגם ביטוי מצער לחולשת השלטון המרכזי. ההפגנה מעידה על קוצר הראות של העדה החרדית ובעיקר של מנהיגיה המתחרים בינם לבין עצמם מי יזכה לחבוק את
מ"ג האבות שקידשו את שמם על קידוש השם ונכנסו לבית הכלא, סליחה, למחנה הריכוז ב"מעשיהו", שמתחרז עם "עזריהו".
נוכחותו של האל היא חשובה, אך חשובה יותר נוכחותו של ה"רבה" (ר' ו-ב' סגולות), הנאמן לבטא אל נכון את כוונותיו ורצונו של האל הקדוש.
מתעלים מעל כולם, הם דווקא חברי-הכנסת החרדים. על המוקד העלו את בית המשפט העליון. הם הבהירו לכולי עלמא את בטלותו של בית המשפט העליון. זאת ועוד, הם גם ביטלו את מרותו וסמכותו של השופט
אדמונד לוי, שבנוסף על חטאיו השיפוטיים, הוא בכלל מזרחי ואף יותר מכך - נושא כיפה מסורגת, או סרוגה. יען מתחזה לדתי ומלכתחילה הוא נחות, כי הוא מזרחי.
כבודם של המזרחים נרמס! לא לאורך זמן! בשיכרונם רמסו החרדים את כבודם של המזרחים והספרדים. המפלגה הספרדית השנייה בגודלה (שס) מתבטלת ומסתגרת.
הספרדים אינם יושבים על הגדר. הם אינם אדישים. הם מתבוננים במחזה האבסורד ולפיו תורת הגזע החבויה, המוצנעת, פורצת בריש גלי. ספרדים לא מפגינים בלהט. הם אינם שורפים פחי-אשפה, שכן הם הרי צריכים לשלם את עלות הפחים וגם לנקותם כי אומנותם בעבודתם.
יש שופטים בירושלים!
אין שרים בירושלים!
יש "קול ישראל בירושלים" ויש גם רבנים ספרדיים אמיצים!
בחודשים האחרונים היינו עדי-שמיעה לדיונים ולגילויים מבית היוצר של "קול ישראל" בתוכניתה של
קרן נויבך וכתבי הרשות. הם חשפו גילויים של הפליה בבית שמש, בבית"ר עילית ובבני ברק. תמיד נמצאו הצידוקין המזויפים. תמיד היו נימוקים לא קבילים מבחינה מוסרית. נוכח הגילויים הללו ניכרו רפיונם וחולשתם של מנהיגי מערכת החינוך. באחד הדיונים ברדיו, השתתף מר
שמשון שושני מנכ"ל המשרד והוא התפתל והתפתל. שמשון שושני, איש חינוך ותיק, מנוסה ומוערך, הפתיע אותי לרעה. אכן, לעניין זה אין שר חינוך ואין ממשלה בירושלים.
לתוך החלל הזה השתלבו "מאכערים" חדשים. נוצרה נישה לפרנסה חדשה שהיא פרנסה של גזל. מוסדות חרדיים בבני ברק מסרבים לקבל תלמידות ספרדיות. אבל תמיד יימצא ה"מאכער" שתמורת 10,000 דולר יסדיר קבלה למוסד האשכנזי האליטיסטי.
למה הדבר דומה? לתרגיל עוקץ שבו למשל מאכער מסדיר עם פקיד ממשלתי שלא לאשר לפלוני רישיון, או זכות, או שומת מס נכונה, וחלף זאת לשלול ממנו את הרישיון, או לחייבו בשומת מס מופרזת ולאחר התערבות המאכער, ניאות הפקיד להעניק את הרישיון, או להפחית את שומת המס המופרזת. ואכן, הודות לשתדלנות הנכלולית של המאכער, היה פלוני משלם "בונוס" שמן בגין ההצלחה המפוקפקת, שיתחלק בין הקושרים! מדובר בהונאה ובגזל. גזל של ספרדים המבקשים להעניק לילדיהם חינוך מפואר הוא בחזקת פרנסה טובה לגזלן שרושש משפחה הקנאית לחינוך ילדיה.
דומה שהכתבות לא הרעישו את הארץ. דומה שהכתבות הוכיחו כי אין שרים בירושלים! הן הוכיחו כי אין מטה לממשלה בירושלים. הפעם הצטיינו השרים באי-קבלת החלטה. לא ביחידות ולא כקולקטיב! לא היה צריך מודיעין, כי היה מידע ובשפע! ואכן יש שופטים בירושלים! הפעם הם שפטו והחליטו!
הפוסלים - במומיהם הם פוסלים; חטאיהם של החרדים ומנהיגיהם
איוולתם של החרדים במפגן הכוח והזלזול שהפגינו במה שמסמל את מדינת ישראל. הם זלזלו בממשלת ישראל, אבל הזלזול קביל, כי אין ממשלה בירושלים! החרדים גם התעלמו מנשיא המדינה, כי גם לעניין הזה - אין נשיא בירושלים! אבל הם לא התעלמו מבית המשפט העליון, כי הפעם הוכח שיש שופטים בירושלים. כתיאורו של חבר-כנסת גפני: "יושב שופט ספרדי עם כיפה סרוגה, מימינו שופטת אשכנזייה ומשמאלו שופט אשכנזי...". השופט הוצג כמי שאינו ראוי לכהונה על-ידי חבר הכנסת מקלב.
הם, העסקנים, נבחרו לכנסת ואינם צריכים להוכיח דבר. הם מונו על-ידי רבניהם ולא נדע כיצד נמצאו ראויים ומהי השכלתם ומה הם כישוריהם? כן, תורתם אומנותם! והאם תורת ישראל היא תורת הגזע?
לעומתם, השופט אדמונד לוי התמנה לכהונת שופט בבית המשפט העליון, כפי שמונו כל השופטים לפניו. לפני שעבר את מבחן הכהונה והכשירות לכהן כשופט בבית המשפט העליון, שימש שנים כשופט בבית משפט מחוזי ואף יושב-ראש כאב בית-דין במשפטים רבים. זאת ועוד, מן הסתם היה כבוד השופט אדמונד לוי צריך ללמוד משפטים באוניברסיטה ולפני כן למד לימודי ליבה ורכש בגרות, ומן הסתם גם שירת בצה"ל. הפוסלים - גפני ומקלב, במומיהם הם פוסלים!
אנחנו הספרדים לא משפילים עיניים! וזיכרוננו לא בוגד בנו! העלבון נצרב בתודעה, אחינו האשכנזים. זיכרונכם רדוד. זיכרוננו לא בוגד בנו! עד לפני המהפך של שנת 1977 הייתם, אחינו החרדים, קבוצת שוליים ולא הייתם סמוכים על שולחנה של הממשלה ועוגת התקציב. התבדלתם הן חינוכית והן פוליטית.
אתם בחרתם להצטרף לממשלת בגין וליהנות ממענקים ותמיכות נדיבות. כבר אז חמדתם את סיר הבשר ודחקתם את הישיבות החרדיות הספרדיות. הפרתם הסכם רוטציה עם הרב מלמד מראש העין. חמדתם את סיר הבשר והכפשתם רב בישראל. קיבלתם את קולותיהם של החרדים הספרדים, דחקתם אותם והענקתם להם מעות מהכספים הייחודיים.
התגובה לא איחרה לבוא; צמיחתה של שס היא תגובת-נגד לקיפוח ולזלזול בתלמידי הישיבות וברבנים הספרדיים. מי שמפר הסכמים מלמד על עצמו! מי שחומד לעצמו את סיר הבשר ומותיר שיירים לאחרים, משלם בסופו של יום. ואכן, אגודת ישראל איבדה קהל מצביעים ניכר.
כל המפלגות שזילזלו בציבור הספרדים מצאו עצמן מוכות וחבולות ומחוקות:
- מפלגת העבודה - מפלגה שזילזלה בספרדים והתייחסה אליהם באופן מחפיר נחלשה ונחלשה ודעכה. זכורה אמירתו של שמעון פרס שסירב למנות את מר נאווי - שופט בדימוס וראש עיריית באר שבע: "יש לנו יותר מדי עירקים".
- מפד"ל - התנכלותה של המפד"ל לכוכב העולה השר אהרון אבוחצירא הובילה לדחיקתו ולהקמת תנועת "תמ"י", ובהמשך איבדה המפלגה את הציבור המזרחי הדתי שהפנה לה עורף ומצא מפלט, בין היתר בתנועת שס. תאפשרו לי לשאול - מה זה מפד"ל? כמה ח"כים יש למפד"ל?
- מפלגת שינוי - מפלגתו של יוסף (טומי) לפיד הייתה כערער בערבה! טומי הופיע כשביט ונשרף כמו מטאור. מפלגתו לא הייתה מפלגה עם שורשים שכיבדה את הציבור המזרחי. להפך!
הספרדים מתונים בדין ומתונים בכלל, והמדינה יקרה להם
אכן הפגנה מרשימה. 100,000 חרדים תמכו ועודדו את "אסירי ציון" שקידשו את שבתם בכלא, בכדי שבנותיהם לא ייטמאו בחברתן של בנות רכות שחטאן בספרדיותן!
כמה חרדים יש במדינה? כמה כוח אלקטורלי יש לחרדים? לא בטל ב-60! אבל כוחו, בעיקר בהיותו לשון מאזניים, ולעת הזאת גם "כרית"-ביטחון וגם ראשות ועדת הכספים. לחרדים הללו יש ייצוג בכנסת של חמישה חברי-כנסת. מקסימום שישה. נכון, לעתיד ייגדל. כוחו גם מוגדל אלקטורלית בשל שיעורי ההצבעה הגבוהים.
הציבור הספרדי המוביל אינו ציבור השש להתבדל. הוא מפוזר בקרב המפלגות הציוניות המובילות. הציבור הספרדי גא במדינתו היהודית. הוא בוודאי נעלב כאשר שורפים לו את הדגל או מכנים אותו "סמרטוט". הציבור הספרדי שולח את ילדיו לשרת בצה"ל. הציבור הספרדי מאמין בבית המשפט הישראלי. הציבור הספרדי גא בשופט אדמונד לוי על פסיקותיו ועל רגישותו לכבוד של הציבור הספרדי. הציבור הספרדי אף יודע שאם שיטת המינויים לבחירת שופטים הייתה אובייקטיבית, אזי היו הרבה "אדמונדים לוי" בבית המשפט העליון, כי השיטה המבוססת על הטכניקה של: "חבר מביא חבר" חוסמת רבים וטובים, ולאו-דווקא משפטנים ספרדיים מלרצות להיות שופטים, שכן כשיש חברים לא צריך פרוטקציה, ומשפטנים טובים וראויים עם כבוד מוותרים על הפרוטקציה.
יהודים ספרדים הם אנשים נאורים. הם לא רומסים את ערכיה של המדינה. הם אנשים מתונים היודעים להעריך שמדינה שנוסדה על חורבותיו של הבית השני, מקץ 2000 שנה ולאחר שואת אירופה שהייתה גם לשואת יהדות סלוניקי ולשואת יהדות לוב ותוניסיה, וגם לאחר מלחמת שחרור קשה ומלחמת יום הכיפורים הקשה שבעתיים, וגם לאחר שיישובים בעיירות הפיתוח שעמדו בהפגזות קשות בגבורה: שדרות, בית שאן, קריית שמונה - יודעים להעריך את המדינה וסמליה. ומי שרומס את סמל בית המשפט, ירמוס את סמל הכנסת וסמל צה"ל, ועל כך אין מחילה וסליחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.
הרי אם הכל מכוון מלמעלה, אזי אותו כוח טמיר, אותו אלוהים רב-כוח ורב-מעש רצה בהקמתה של מדינת ישראל. הלא כן? אילמלא כן, לא היה מקים לנו מדינה. אילמלא כן, לא היה עומד מאחורינו במלחמת תש"ח, בה כמעטים נגד רבים גברנו על אויבינו. שכמדינה עם ישוב קטן של 600,000 תושבים הכפיל ושילש את עצמו בתוך זמן קצר. ספרדים גאים יספרו לך על העזרה ההדדית ועל הצנע והסיוע שגם נתנו וגם קיבלו.
תבונת המנהיגים החרדים והאחריות כלפי קהילתם
החברה החרדית פרתה ורבתה בארץ ישראל. היא רבתה במדינה הציונית. החברה החרדית פיתחה תרבות של סיוע הדדי וגמילות חסדים. כאילו שרק אצלם זה קיים. אצלם זה מפותח כי הם ופרנסיהם אוהבים את ה"גטו". בחירתם וזכותם. אבל לפתח מנטאליות של גטו, זה גם לחיות מיגיע כפיך וממקורותיך.
האוכלוסיה החרדית פיתחה את "חברת הלומדים". החברה החרדית מאפשרת ומעודדת נתון לפיו אב לשמונה ולעשרה ילדים ילמד בכולל והפרנסה תבוא גם בעזרת השם מהתקציב שאושר בכנסת על-ידי השותפים. בכלל, העסקנים החרדים אוהבים לקשור את צאן מרעיתם אליהם בעבותות שלא ניתן להינתק מהם. זה סוג של מאסר-עולם.
האוכלוסיה החרדית פיתחה את "חברת הלומדים" הסמוכה על שולחנם של כלל ישראל, יהודים דתיים עם כיפות סרוגות, מר גפני, ויהודים בכלל, אשכנזים וספרדים. הם זכאים לא לתרום לכלכלה בהגדלת התוצר של המשק, הם זכאים לא לשרת בצבא והם פיתחו כלכלה של תלות. לא כלכלה של ייצור ועצמאות כלכלית. עד כמה ייאות הציבור הרחב והציבור הספרדי לתמוך ולהסכין למציאות הזו?
הציבור הרחב בכלל והספרדי בפרט שואל היום בוודאי את השאלה: אם כיום הם מתעמרים בנו, משפילים את הסמלים שלנו ורומסים את הכבוד שלנו, מה יהיה בעוד 10 שנים, כשהציבור החרדי יהיה שווה תשעה מנדטים ולהפגנה הם יביאו 150,000 מפגינים?
המנהיגים החרדיים מתבקשים לעשות חשבון-נפש! מי שאחראי לעתידה, לביטחונה ולרווחתה של האוכלוסיה החרדית לא יכול לבסס את עצמו ולקיים את עצמו בזכות לשון המאזניים, ובזכות מיקומו של גפני בוועדת הכספים, שם מתנהל גם מקח וממכר של תגרנים המשתמשים בכסף שלנו. יש לכל דבר גבול. אם נכונים דבריו של ח"כ
חיים אורון, שגפני, תמורת תמיכתו בתקציב הדן-שנתי השיג 1.5 מיליארד שקל לתועלת המגזרים שהוא מייצג, אזי
הוא יושב במוקד כוח שמן הראוי להאיר אותו בזרקור גדול, כי מי שמעניק תקציבים חריגים לסקטור מסוים, עושה זאת על-ידי קיפוח וגזל שאר המגזרים.
הדמוקרטיה, כך למדנו, מורכבת משלוש רשויות. הא בהא תליא. חברי הכנסת החרדים יושבים בכנסת ומחוקקים חוקים. הם יושבים בממשלה ונהנים מהיתרונות שמעניק השלטון. מצד שני, הם לא מכירים בבית המשפט. אפילו דבריו של הרב עובדיה מקוממים. הוא לתומו סח ומצטט את הרמב"ם שמתכוון למערכות משפט במדינות בגולה ובמדינת השמד והאינקוויזיציה - ספרד. ספרד היא מדינתם של הספרדים, ואילו ישראל היא ארצם של היהודים הספרדים. נעצבתי כאשר שמעתי את הרב
עובדיה יוסף.
שס אינה רק מפלגה חרדית. היא מפלגה ציונית. רבים ממצביעיה משרתים בצה"ל ואם היא מפנה עורף לכבוד הספרדי, אזי מצביעיה יפנו לה עורף ביום הדין. ואילו בנו בכורו של הרב יוסף ראוי להערכה על אומץ לבו. הניצחון העיקרי הושג.
אין ממשלה בירושלים! עצוב. זה נתון זמני!
כוחו הפוליטי של הציבור הספרדי ויכולת התגובה שלו!
עלבונו של הציבור הספרדי על-ידי גזענים יהודים, הוא עלבונה של החברה כולה - אשכנזים וספרדים. האיום על החברה הישראלית הוא איום משמעותי.
הציבור הספרדי יכול לפעול באופן דמוקרטי לשלול מהציבור החרדי את כוחו. נכון, חברי הכנסת הספרדיים ממלאים ברבים פיהם מים. בחדרי חדרים הם לבטח "מתפוצצים". אף חבר-כנסת לא אוהב "לשרוף גשרים". אף חבר-כנסת אינו אוהב להצטייר כחבר-כנסת עדתי המניף דגל עדתי. הם רוצים להיות ממלכתיים ולא מגדריים ולא מגזריים. בטווח הארוך זה פוגע בדימוי העצמי. החברה הישראלית אף לועגת להם.
אבל למשל בסניפי הליכוד מקריית שמונה בואכה צפת וטבריה, ונהריה ובית שאן ועכו וקריית אתא וחיפה הלא כל-כך אדומה, וחדרה ונתניה והרצליה ותל אביב ושכונת התקווה ובת ים וחולון וירושלים וראשון לציון, ובאר שבע ודימונה ושדרות וירוחם ומצפה רמון ואילת, יושבים נבחרי ציבור ספרדיים, על תקן היותם אזרחי מדינת ישראל. הם מהווים לפחות מחצית חברי הסניפים הללו. מפלגת השלטון - הליכוד - מעניקה ייצוג הולם ואף מוגבר לציבור המזרחי. ביבי כמו בגין יודע אל נכון מי הם בוחריו. האם ביבי יפנה עורף לבוחריו בעיירות הפיתוח ובשכונות? כן, אם בוחריו יגלו אדישות נוכח ההתנהלות הגזענית.
אותם ראשי וחברי מועצות סניפים יכולים להתכנס ולקבל החלטות המוקיעות את הגזענות האשכנזית נוסח עמנואל, נוסח בית שמש ונוסח בית"ר עילית, ולדרוש מראש הממשלה לפתוח את ההסכם הקואליציוני ולתבוע את הזזתו של ח"כ גפני מראשות ועדת הכספים. ראש הממשלה יציית לבוחריו. החשש ממצביעי הליכוד גדול יותר ממצביעי דגל התורה, אם הם, חברי הליכוד ברחבי הארץ, יממשו את עוצמתם וישמרו על כבודם הרמוס!
ראש הוועדה החדש של ועדת הכספים שיתמנה יהיה חבר-כנסת ציוני המכבד את בית המשפט העליון. ואז יבינו החרדים את המסר - הם חצו את הקווים וקרעו אותם!
ולקראת הבחירות הבאות האג'נדה של המפלגות הציוניות תהיה פשוטה וברורה:
- לא לגזענות במוסדות החינוך האשכנזי.
- לא למוסדות חינוך בדלניים.
ואז תראו שיש ממשלה בירושלים ויש שרים בירושלים ויש חוק ויש מדינה להתפאר בה! מעז יצא מתוק, ואת השינויים הללו צריכים לחולל מלמטה! זה אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפני מדינת ישראל, וחשוב שאת הנס והדגל הזה יניפו מקריית שמונה ועד אילת!
פעולה כזו תעשה שירות חיוני גם לציבור החרדי ולערכים החשובים לו, שהם שמירה וכיבוד תורת ישראל והגנה על אורח-החיים הדתי. סכנת קריסה כלכלית תמיד תרחף מעליהם אם ינציחו את המצב הקיים. קריסה שהיא בלתי נמנעת כי התנהלות בתוואי הנוכחי, הן הפוליטי והן הסוציאלי, מגיעה לנקודת-שבר. עיתויה אינו ברור. לכן, צריך לשנות את התנאים שיבטיחו יותר רווחה לאוכלוסיה החרדית, יותר צמיחה למשק הלאומי ויותר כבוד בין-עדתי, סובלנות ודרך ארץ! וכאמור:
דרך ארץ קדמה לתורה!
וראוי לסיים בדבריו של רבי אלעזר בן עזריה:
"אם אין תורה - אין דרך ארץ. אם אין דרך ארץ - אין תורה!
אם אין חוכמה - אין יראה. אם אין יראה - אין חוכמה!
אם אין בינה - אין דעת. אם אין דעת אין בינה!
אם אין קמח - אין תורה. אם אין קמח - אין תורה."