X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
שר התחבורה נעלם מהעין הציבורית הנה תיאוריית קונספירציה מושכלת: הוא נעלם בגלל שנוח לו לשתוק בנושא המכונית החשמלית. חיים ומוות? קטן עליו
▪  ▪  ▪
הונדה CRX שלי

כאשר הקטל בדרכים חוגג. כאשר המשטרה מסתפקת בהצבת מלכודות אלקטרוניות בשולי הכבישים, אחוזה כולה אמוק של ריצה מטופשת אחר עברייני מהירות, אמיתיים או דמיוניים. כאשר המשטרה מרימה ידיים בניתוחי פוסט-מורטום של תאונות, ויודעת רק למלמל את המשפט "הנהג איבד שליטה עקב סיבה לא ברורה". כאשר המשטרה לא אוזקת את גנבי האור האדום. כאשר המשטרה לא מענישה נהגים שמזלזלים בתמרור 'עצור', חומסים את זכות הקדימה למגיע מימין, או סתם שקועים בפלנטה אחרת עקב שיחות טלפון או סמ"ס. כאשר הפרקליטות לא מאשימה בהריגה (אם לא ברצח) נהגים שיכורים או מסוממים המועכים הולכי רגל על מעבר חצייה, הורגים רוכבי אופניים, או נכנסים בפראות בכל מכונית העוצרת בשוליים מסיבה כלשהי - כל העיניים מחפשות את שר התחבורה ישראל כץ, וכל האוזניים מעוניינות לשמוע מה יגיד האיש הזה, האחראי על תנועת הרכב, על חוקי התחבורה ועל התשתית.
לא היה צריך לחפש את כבוד השר, כאשר לא מזמן הסטטיסטיקה הודיעה בסיפוק שביחס לשנים קודמות, פחות אנשים מתו על הכבישים ופחות גם נפצעו. אווירה חגיגית עמדה באוויר, ותמונתו של השר כץ, המחייך בגאווה כאילו זכה במרתון הניו-יורקי - התנוססה על מסכי הטלוויזיה לסירוגין לצד תמונתו של מנכ"ל 'אור ירוק', שמואל אבוהב. שניהם חלקו ביניהם את הניצחון. "לא היה קל להשיג את זה", אמרו.
ואולם כעת, משתאונות הדרכים חזרו בסיטונאות, השר ישראל כץ אינו ממהר כבר אל זרועותיה של המדיה. מן הסתם, הוא עסוק בפיזור אפר על ראשו בחושך ההירואי של משרדו (ושל מצפונו).

האם שלמה הוא החכם באדם?

ועוד ממעללי משרד התחבורה: באחרונה הגה המשרד רעיון מהפכני - לאשר "ייבוא מקביל" של כלי רכב. ההיתר הראשון ניתן לחברת שלמה Sixt, ש"עמדה בכל התנאים המקדמיים לקבלת רישיון הייבוא".
ואולם, היתר "הייבוא המקביל" הוא רעיון פופוליסטי: הוא מבטיח הורדת מחירים (כביכול) שתוביל לתחרות בריאה בייבוא הרכב (כביכול), אך אינו ריאלי, משום שליבואנים הוותיקים (שפראיירים הם לא) יש הסכמי בלעדיות עם היצרנים. בלית ברירה, תיאלץ חברת 'שלמה Sixt' (ואחרות שילכו בעקבותיה) לספק ללקוחותיה סחורה חלופית, ולחפש מכוניות אצל כל מיני גופים מסחריים באירופה, או לייבא מאמריקה.
משמעות הדבר היא שהדגם 'החדש', שנקנה כיד שנייה לאחר שעמד זמן-מה במחסנים, לא יהיה חדש כמו דגם שנקנה ישירות מהיצרן, והדגמים שייובאו מאמריקה יצטרכו לעבור מקצה התאמות כדי לעמוד בתקן הישראלי.

הזיבורית שבעיסה

הפלא ופלא. חרף עיסוקו התובעני כבוס של משרד התחבורה, מצליח השר כץ לחסוך זמן לפעילות פוליטית נמרצת. בעצם, אין בכך חידוש מהפכני. הרי כשאני מטייל במרתפי זיכרונותיי כאזרח, מתגלה מיד שמר כץ הוא נצר למשפחת שרי תחבורה מהוללת. כמו כל קודמיו בתפקיד, גם כץ מתייחס למשרד שעליו הוא מופקד כאל הזיבורית שבעיסת עיסוקיו. אז מה אם תחבורה זה עניין של חיים ומוות. קטן עליו.
זה הפך כבר למסורת: לשרי תחבורה, בין אם הם משמאל או מימין, יש תמיד מה לומר על כל דבר שקורה במדינה - ורק מעט מאוד לומר על המתרחש בתחום שעליו הם אחראיים.
האם ייתכן שמשרד התחבורה משמש במדינתנו סוג של הסגר לפוליטיקאים נמרצים מדי, הסובלים מאמביציה מופרזת - וראשי המדינה למדו שמשתלם להגלות אותם למשרד הדורש פול-טיים-ג'וב, וכך לשמור אותם, בקלות יחסית, במרחק בטוח ממוקדי השלטון?

הלכה הקולטורה, נשארה הקריקטורה

חוששני גם, שהיועצים הפוליטיים של שרי התחבורה לדורותיהם היו תמיד פיקחים יותר ממומחי התחבורה המועסקים במשרד זה. הקדנציה של כץ לא חורגת מכלל זה, ואף מצייתת לו בהתלהבות. יוכיחו זאת החלטות חכמות שהנפיק משרדו, ובהן: השלמה עם ביטולם של שיעורי הבטיחות בדרכים ושיעורים בנושאי תרבות מוטורית בבתי הספר; נעילתו של נושא הספורט המוטורי בכספת; וביטול התוכנית לבנות מסלולי מירוצים, שיכלו להוות זירה לשיעורי נהיגה מתקדמת (קרי נהיגה נורמלית, ולא הקריקטורה המקומית הרצחנית).

זהירות, ממזרים לפניך

לחינם אני מצפה ממשרד התחבורה להתייחסות רצינית בנושא המכוניות החשמליות. נכון לכתיבת טרוניה זו, אנו שומעים אך ורק גופים אינטרסנטיים, המסתירים מהציבור כמה פרטים מעניינים, כמו מחיר התענוג. הם גם שומרים בסוד את העובדה הפרוזאית שהמכונית החשמלית לא תמנע את הפגיעה בסביבה, כל זמן שתחנות הכוח ימשיכו לעבוד על פחם ולא על אנרגיה גרעינית.

טייקון הוא אתרוג

אבל אצלנו, כל מילת ביקורת על העתיד החשמלי המזהיר מתפרשת כחבלה בביזנס של טייקון כזה או אחר. זה מסביר (לי) את היעלמותו של שר התחבורה - שהרי השלטון לא מעוניין בקצר חשמלי עם ההון.
וכשלא רואים את השר, תופס את המסך מנכ"ל אור ירוק, מר שמואל אבוהב, המוזמן פה ושם כדי לדווח ולהתווכח. באחרונה, למשל, זכינו לשמוע את הטפותיו הפופוליסטיות בהקשר של קורבנות-כביש קשישים, רוכבי אופניים וכדומה.

יהיה רק ככה

אם שיעורי הבטיחות בדרכים לא יחזרו לבתי הספר, משולבים בידע טכני על מבנה המכונית וסודות הנהיגה - לא תהיה כאן תרבות מוטורית. לא יהיה ספורט מוטורי. לא יהיו מסלולי מירוצים, שבתחומם יפעלו בתי ספר לנהיגה מתקדמת. יהיה רק ככה, כמו כעת, או גרוע יותר.

נאה דורש נאה מעצבן

אני מודה שהופעותיו של אבוהב מזכירות לי דרשות של כומר בכנסייה, אך אני הוא האשם בכך, משום שבילדותי עבדתי בחלק הארי של ורשה כעוזר כומר שערך מיסות, כך ששמעתי דרשות שמספיקות לכל החיים.

נורמליוּת פטאלית

לא תשמעו בדרשות אלה של מנהיג אור ירוק, שתאונות דרכים אינן בהכרח תוצאה של גסות רוח על הכביש, שכרות או סמים. בעולם הנורמלי יודעים שרוב התאונות הן תוצאה של שגיאות פטאליות שהנהג מבצע בגלל חוסר זהירות, הערכת מצב שגויה או שאננות לגבי יכולת הנהיגה האישית שלו.
את השגיאות הללו, לרבות הקטסטרופליות והמטופשות שבהן, מבצעים גם נהגים טובים, רק שאצלם הן נדירות. לא כך הוא אצל נהגים לא מיומנים. זו הסיבה שיש ללמד את הנהגים החלשים, המתקשים בנהיגה כיוון שלא קיבלו חינוך מוטורי נכון.

עוד יש מפרץ קטן באופק?

אגב, האחראים על ענף התחבורה ממהרים תמיד להתגולל על ציבור תורן כזה או אחר. פעם אלו הם נהגי המשאיות שמוצגים כסכנה לציבור, פעם אלו האופנוענים.
תחבורנים אלה לעולם אינם תולים את האשם בעצמם או בשותפיהם לפשע, כמו מע"צ. לא מטריד אותם, למשל, שעל כבישינו אין מפרצי עצירה (כמו אלה שיש בחו"ל), שבהם נהג עייף יכול לעצור ולנוח, לאכול משהו, לשתות, לדבר טלפון או לטפל ברכב שהתחמם או התפנצ'ר.

עונש לקמצנים

אני ממש מתנצל, אבל יש לי תחושה שההחלטה 'להריץ' בשוק יבואני רכב חדשים היא ניסיון להעניש את ברוני הייבוא הוותיקים על כך שהם לא תרמו (או לא תרמו די) למטרות פוליטיות כמו אזרחים טובים אחרים בעלי אפשרויות מדושנות - או לא מיהרו לחלוק את השלל השִקלי האסטרונומי שהם צברו עם ארגונים ממשלתיים/התנדבותיים המוקדשים לקטל בדרכים.
זהו רק חשד, ולא תחקיר רציני, משום שאינני יואב יצחק.

עט לא נובע אמת

אגב, במקרה שמבצע 'הייבוא המקביל' יעקוף את ספקותיי ויצליח, הוא יהווה עונש שבאמת מגיע לברוני הייבוא הישראלים הוותיקים. לא בגלל שהם לא תרמו לפוליטיקה או לאיזו רשות לאומית לבטיחות בדרכים או לאור ירוק - אלא בגלל שהם הצליחו, בדרכים לא דרכים, להשתלט על המדיה, ולהפוך את רוב כתבי הרכב לשליחים של היחצ"נים.
כתוצאה, אין לאזרח אפשרות לקרוא דברי אמת על המכוניות המשווקות בארץ. לא מושמעת ביקורת גם על היבואנים, הבוחרים לשווק כאן רק דגמים שמניבים רווח נאה.

קפה כן, חירות לא

כידוע, בחשמל של שלוש פאזות ו-400 וולט אפשר למלא את המצברים עד לרמה של 80 אחוזים במשך 20-30 דקות, כלומר בעת הפסקת קפה. לעומת זאת, בשקע חשמלי ביתי 'רגיל', כזה של פאזה אחת ו-230 וולט, אפשר למלא את המצבר ברמה של 100 אחוזים במשך 6-8 שעות, כלומר בזמן שאיזוהי חשמלית צנועה שלא נקנתה משי אגסי וחבורתו - איננה בשימוש.
אך האם תינתן לאזרח האפשרות לבחור כאוות-נוחותו בין מילוי ביתי למילוי חוצות?
אני מפקפק בכך, משום שכל השיטות להטענת המכונית החשמלית שמתכננת חברת 'בֶּטֶר פלייס' - כמו השכרת מצברים, שיישארו בבעלות החברה - נראות (לי) כמכוונות רק למקסום רווחיה. ומה יקרה אם מישהו יביא ארצה משהו כמו סמארט for two החדשה והחשמלית, וירצה למלא את מצבריה בשקע הביתי שלו? האם החוק העתידי, שעומד לפרוש את חסותו על הפרויקט של 'בטר פלייס', ירשה חירות אזרחית כזו?

שואלים את אדוארד

יפתח: ברשותי סוזוקי באלנו 96' יד שנייה. לפני כשלושה חודשים החלפתי לרדיאטור משופץ עקב התחממות שנשנתה פעמיים. במסגרת ההחלפה ניתנה לי אחריות למשך שלוש חודשים. מכונאי הרדיאטורים הבטיח לי שנתיים ללא תקלות. הרכב המשיך להתחמם אחרי כן, ואז התברר לי כי נגרם כבר כנראה נזק מההתחממות לפני החלפת הרדיאטור והלך הראש מנוע.
לאחר החלפת ראש המנוע הרכב המשיך להתחמם לעתים במאמץ ונסיעות ארוכות, עד שהיה צורך לשפוך מים על הרדיאטור לצננו. מחוג מד החום לא הגיע מעולם לאדום, אלא עבר את החצי, ואז הייתי שופך מים לקירור.
בהמלצת מכונאי הרכב שלי חזרתי אל איש הרדיאטורים שיבדוק את הרדיאטור במסגרת האחריות ובכלל.
הוא פירק את הרדיאטור והתברר כי הוא סתום - לטענתו, לאחר טיפול ראש מנוע חובה לנקות רדיאטור וזהו דבר צפוי וידוע, והמוסכניק שלי "פישל". נסעתי, ושוב המנוע מתחמם מדי.
אני מכבה את הרכב ופותח סוויץ' והמאוורר עובד כחמש דקות לפחות, ובמכל העיבוי, כשהרכב נוסע, עולים המים משמעותית. לא נראה לי שאבחנו את הבעיה האמיתית.
כולם מהללים את הרכב כמשובח, גם את המודל, ובפרט זה שברשותי, אבל אני חושש ושופך עליו כספים. מה ניתן לעשות?
תשובה: אם התרמוסטט עובד כראוי (כלומר, השסתום נפתח במלואו), לא נותר אלא להניח ששיפוץ ראש המנוע או הרכבתו מחדש לא נעשו במלוא תשומת הדייקנות.
אור לנגר: קניתי לפני חודשיים טויוטה קורולה ידנית 2003 שעשתה 130 אלף ק"מ. בבדיקה לפני הקנייה (מכון קומפיוטסט בראשון-לציון) לא אמרו שום דבר על הגיר, אבל בשביל לכסות את עצמם רשמו בטופס "רעש מתיבת הילוכים" אפילו שלא היה שום רעש.
בשבוע שעבר החלו רעשים של תקתוק מהגיר (רעש שונה בכל הילוך). כשאני נוסע בהילוך משולב בלי גז הרעש חלש מאוד, אבל בלחיצת גז הרעש מתחזק. כשאני לוחץ על הקלאץ' הרעש משתתק.
השארתי את הרכב במוסך (מוסך מיטב בירושלים), והדגשתי שמדובר ברעש מהגיר. לאחר שעות ספורות הם התקשרו והודיעו שהרכב מוכן. כשהגעתי אמרו לי שהחליפו את הפילטר של המזגן. לא התווכחתי, שילמתי ויצאתי עם האוטו, ומובן שהרעש נשאר כשהיה. חזרתי מיד למוסך, אבל המכונאי כבר בבית אז יצאתי לסיבוב עם בעל המוסך. נסענו כמה דקות, וזה הספיק בשבילו להכריז שהלך הגיר.
לי כל הסיפור הזה לא נראה, במיוחד שהגיר עדיין מתפקד כרגיל, ובמיוחד שאני יודע עד כמה קשה למצוא גיר כזה בארץ.
בדקתי שמן גיר ולא היה חסר. הוספתי תוסף לשמן גיר של STP, בינתיים לא השתנה דבר. רציתי לשמוע את דעתך בנושא הגיר וגם בנושא הכסת"חים של מכוני הבדיקה.
תשובה: 1. ההכרזה הגסה והבלתי אחראית כאילו "הלך הגיר" מצביעה על טיפשותו של בעל המוסך, שכנראה הלך לו הידע הבסיסי במכונאות (בהנחה שידע כזה אכן היה נחלתו). לי אין ספק שמדובר בתקלה קלה ואלמנטרית למדי בתיבות הילוכים ידניות. כל מכונאי מתחיל מסוגל לזהות שהרעש מגיע מהמסב המותקן על הציר של 'ההילוך הישיר'. החלפתו של מסב זה, ש'הלך' כי סבל כנראה משמן בלתי מתאים - היא הליך פשוט יחסית. רק עזוב את מומחי טויוטה בירושלים, וגש למכונאי בעל ידע, כמו יהודה ממוסך מושיקו באזור התעשיה תלפיות.
אגב, לו היית מקליט את הרעש ושולחו ל'יוטיוב', אפשר היה לזהות אם אכן מדובר ברעש המגיע מהגיר, ולא למשל ממגן המצמד (רעש של קפיצים שבורים). ואולי זהו רעש מהחיבורים שבין תיבת ההילוכים והאקסים?
2. ייתכן שבקומפיוטסט באמת גילו שהגיר רועש מעט, ולא חיפשו "כסת"ח".
3. החלפה של פילטר במערכת המזגן היא פעולה חיובית, ללא קשר לרעש שתקף את מכוניתך. כנראה, למכונאים שנחו במכוניתך אחרי המאמץ השכלי המתיש לא הספיק הקור הבוקע מהמיזוג שלך, והם החליפו את הפילטר לנוחותם.
שלמאי, עפרה: מהו שסתום EGR ברכבי טורבו, מה תפקידו וכיצד יודעים אם הוא תקין?
תשובה: שסתום EGR (Exhoust Gas Recirculation) נכנס לפעולה כאשר נוצרים במנוע תנאי עומס. או אז מחזיר השסתום חלק מגזי הפליטה לשריפה מחודשת בתא השריפה. בזכות כך מופחתת באופן משמעותי כמותו של הגז המזהם NOX (חד תחמוצת החנקן) המשתחרר לאוויר העולם.
יתרון נוסף של פעילות השסתום: הגזים המוחזרים למנוע דוחקים חלק מהחמצן, שגורם לטמפרטורת מנוע גבוהה. בתור בונוס, שסתום זה גם מקטין את תצרוכת הדלק.
כאשר שסתום EGR לא עובד (זה מתגלה בבדיקה ממוחשבת), כוח המנוע נפגע.

שמואל שר הצללים

אחד הארגונים ההתנדבותיים הללו הוא עמותת ההילטונאים 'אור ירוק', המנסה בכל כוחה, ועם לא מעט אמביציה חולנית, לתפקד כמשרד תחבורה אלטרנטיבי. דומה כי לפחות פעם בשבוע מוזמן מר שמואל אבוהב, העומד בראש אור ירוק, לאולפן כזה או אחר, או שהוא מצולם במשרדו.

תוספת

עיר-ברידית
קיבלתי מיחצ"ני הונדה הודעה חגיגית על כך שחברת הליסינג 'אלבר' סיפקה למנהליה 26 מכוניות היברידיות מדגם הונדה אינסייט. בשורה זו מעניינת אותי ואת קוראיי כקליפת שום דאשתקד. מצידי, "המנהלים ואנשי המכירות" של אלבר יכולים לרכוב על אופניים, כלי ידידותי עוד יותר לשאריות הטבע הישראלי מאשר הונדה ההיברידית.
אותו גוף נמרץ ששלח לי הודעה גאה זו, שכח להזמין אותי להופעת הבכורה הישראלית של הונדה CR-Z - שהיא הגרסה ההיברידית המחודשת של CRX הוותיקה שלי. ה'חרם' עליי משעשע במיוחד לנוכח העובדה, שאני הוא כתב הרכב הישראלי היחיד המחזיק בשלוש הונדות (CRX ושתי האצ'בקים), שאחת מהן עוברת עכשיו הכנה למירוצי רבע מייל.
אגב, לגביי, ההיברידית CR-Z (שהמבחן שלה יתפרסם כאן בקרוב, תוך השוואה ל-CR-X) היא נשית במקצת, מה שלא גורע מיופייה, נהפוך הוא. אינני אחראי לעובדה ש-CRX שלי, שמגיעה ל-180 קמ"ש בזמן ש-CR-Z מגיעה ל-100, מצחקקת עליה ביפנית.
טיפ טיפה
פעולה נפוצה מאוד בארץ כמו שאילת חשמל ממכונית אחרת עלולה להיות מסוכנת, אם מחברים את כבל המינוס ישירות לקוטב המינוס של המצבר החלש.
מומלץ, אפוא, לחבר את כבל המינוס לחלק המתכתי של המנוע, וכך להימנע מפיצוץ אפשרי, הנוצר כאשר ניצוץ המלווה את שליפת הכבל מבעיר את הגזים הנפלטים מהמצבר.

פורסם במקור: דיוקן, מקור ראשון
תאריך:  25/06/2010   |   עודכן:  23/07/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
תעלומת מתח
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
לחץ כבד של חברות הדלק מונעות
ירדנה  |  25/06/10 21:33
2
אדוארד כיף ומזעזעע לקרוא אותך
מנחם שזוכר אותך מ  |  25/06/10 22:14
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
חננאל ובר
אולי, כמו דור המדבר, גם אנו ניסינו את השם זה עשר פעמים ואולי הוא הביא עלינו את אחמדינג'אד (בלק), ואת השמאל (בלעם) כדי לנער אותנו מן הטומאות שזיהמו את נשמתנו?
אלעזר לוין
News1 חושף את הפרויקטים בישראל של אביטן, שרכש השבוע 42.5% מפרויקט פלורנטין בת"א    בונה למגורים בעוד שני אתרים בתל אביב, ומתכן פרויקט גדול בנתניה    קנה 11 דירות באילת ומתגורר בפנטהאוז במקום
ד"ר רון בריימן
לפני שמחפשים אשמים בשחיקת אמון הציבור במערכות המשפט ואכיפת החוק, מן הראוי שמערכות אלה עצמן יבחנו את מעשיהן ומחדליהן ואת ההחלטות שאינן עומדות במבחן השוויון והמידתיות
חגית כהן
עם ישראל צריך לעבור קורס דחוף בשנאה
רפי פרידמן
פרשת עמנואל הטעונה הביאה את רה-הארגון הזה ("צהר") לחגיגת-ענק של חשיפה תקשורתית בצוק העתים. כשכל האחרים - כולל בני עדות מזרח אצילים, פגועים ונעלבים - ביקשו לחפות על ערוות-דבר, לכאורה מתוך אחוות המחנה האחד - נציגי "צהר" בחרו להתכבד בקלונם של עמיתיהם לדת לכאורה
רשימות נוספות
כמו פעמון שענבליו מקרקרים  /  חגית כהן
והמשכיל בעת ההיא יידום  /  חגית כהן
בחזרה לטבע  /  איריס בר-טל
נתן לאלתרמן דרור  /  צור ארליך
שלושה מכתבים נרגשים  /  תמנה לילך
המינים השקופים  /  גילי סופר
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il