הכישלון כמתכון להצלחה

הנה התבשרנו בתקשורת כי רא"ל (במיל.) דן חלוץ החליט "להצטרף לפוליטיקה". לאיזו מפלגה? - נשאל. אין זה משנה - אפשר לליכוד, אפשר לעבודה, אפשר גם לקדימה. הוא מספיק גמיש וזה בוער בעצמותיו. ולמה בעצם אנחנו אמורים להצביע עבור דן חלוץ? כי יש לו ביקורת קשה על הממשלה ועל העומד בראשה. חלוץ לא מבזבז זמן ולאחר שהשלים סבב ראיונות "שבת-תרבות", במהלכם שיכנע את המשוכנעים ואת עצמו כי אין מתאים ממנו להנהיגנו בחושך ובאור, מיהר ושכר מערך יועצים ותדמיתנים שאמורים להסניף לנו את ההתגלות הזאת, להזכיר את מה שרצוי שנזכור, להשכיח את מה שלא רצוי שנזכור, וגם להסביר לנו כמו תמיד כי הכישלון הוא בעצם הצלחה. דן חלוץ הוא לא כישלון. דן חלוץ הוא מפקד ולוחם בעל זכויות רבות. אך דן חלוץ הגיע לרף העליון של עצמו שמוצה כשעמד בראש חיל האוויר. לכולנו יש רף כזה, מיצוי שממנו אפשר ללכת לרוחב, לאחור, או הביתה. לאנשים ספורים ומעטים השמים הם הגבול; חלוץ, למרבה הצער, לא נמנה על המעטים האלה ותפקודו כרמטכ"ל מלחמת לבנון השנייה הוא ההוכחה לכך. אין לי כוונה ברשימה הזו לטחון שוב ושוב את הכשלים האישיים והמערכתיים במלחמה הנ"ל. הדברים ידועים, מתועדים, מתוחקרים ומסוכמים. מכאן יש ללכת קדימה, לא לדשדש לאחור ולא למחזר כישלונות. זה לא שאין סיכוי כי אדם שנכשל בתפקיד מנהיגותי או ציבורי יצליח בניסיון שני, אלא שאין לנו את הלוקסוס להפוך את מדינת ישראל לשדה ניסויים או למחנה טירונים למנהיגים. כל טעות של הנהגה עלולה להיות קריטית - נוכחנו בכך לא פעם. אנחנו לא מדינה רגילה, מדינה שגם אם מנהיגיה יתגלו ככישלונות סדרתיים - היא תמשיך להתקיים ברמה כזאת או אחרת. אנחנו מדינה בסכנה קיומית, שכל טעות עלולה לגרום לאובדנה. עדה של זאבים משחרים לטרף עוקבת אחר כל טעות, אחר כל סימן של חולשה, וצריך לחזור ולומר ולהזכיר את הדברים האלה. כל ענייני האגו, ה'מגיע לי', המפלגה והאינטרס הפרטי של ציבור או יחיד כזה או אחר, הופכים להיות משניים ושוליים מול טובת המדינה, וטובת המדינה דורשת הנהגה של מיטב האנשים שמסוגלים להתנהל בחוכמה במשברים ובשגרה, לסמן יעדים ולהוביל אליהם בהצלחה. מי שכשל, שיתכבד ויזוז הצידה, יילך לעשות לביתו ויפנה את המרחב לכוחות חדשים טעוני פוטנציאל ויכולות. יש בעם הזה מאגר עצום של נושאי גניוס שאינו מנותב לביצה הפוליטית ואותם יש לאתר, לעודד, לשלב ולהניע לעמדות ההנהגה הבכירות. זה ייתכן, זה אפשרי. הטענה שאדם יכול להוליד עצמו מחדש מתגלה כחסרת-כיסוי. יש לנו ראש ממשלה ממוחזר-חדש וגם שר ביטחון כזה, והתוצאה הכללית העגומה מדברת בעד עצמה. לא מובן איך הפך הכישלון במדינת ישראל למתכון של הצלחה – בעיקר לנכשל עצמו. כנראה שבמהות מדובר ברחמנות היהודית המופלגת. את התופעה הביזארית הזאת חייבים לעצור. אז עם כל הכבוד לדן חלוץ, לחסידיו ולתומכיו, צריך לומר להם תודה אבל לא תודה חברים, עד כאן. לא נהמר פעם נוספת, כי ההתמכרות הלא-מובנת הזאת להמר על סוסים (באלף אלפי הבדלות) כושלים עלולה להוביל לאסון שאין ממנו תקומה.