ביום ראשון, ה-4 ביולי, תעלה לדיון ב
ממשלה, לאחר דחיות רבות, הצעת החוק של ח"כ
עמיר פרץ להעלאת שכר המינימום. שר האוצר
יובל שטייניץ, שגרם לדחיות בדיון, צפוי להתנגד להצעה.
התפיסות המדיניות הכוחניות של ממשלת נתניהו-ליברמן-ברק-ישי, ובעקבותיהן העוולות והמשגים המדיניים שהיא מבצעת - בולטים לכל בר דעת, וזוכים לביקורת רחבה. גם אני מרבה לבקר היבט זה של הממשלה, גם במאמרי כאן. פחות מבוקרת המדיניות הכלכלית-חברתית של ממשלה זו. פרסומי השבוע שעבר מבליטים עד כמה גם מדיניותה הכלכלית-חברתית של ממשלת נתניהו-ליברמן-ברק-ישי - גרועה, פוגענית ומסוכנת.
בשבוע שעבר פרסמו בנק ההשקעות מריל לינץ' וחברת הייעוץ קאפג'מיני את "דוח העושר העולמי". לפי הדוח, מספר המיליונרים הישראלים זינק ב-2009 ב-42.7%, וטיפס לשמונת אלפים ארבע מאות ותשעה עשר מיליונרים! אני ממליץ להבין זאת בעזרת מאמרו המצוין כאן של יגאל לביב - "
הגלות השנייה" (24.6.10).
מובן שאם מספר המיליונרים הישראלים נסק - נסק עוד יותר מספר העניים בישראל. מעגל העוני הישראלי גדל ב-2009 בכ-15%! נבהיר במספר ברור: היום נמצאים יותר ממיליון עובדים ישראלים מתחת לקו העוני! שיא אפל כזה איננו קורה מעצמו - הוא תוצר של מדיניות מכוונת ומוצהרת. זוהי מדיניותם של שר האוצר, הפילוסוף מדושן העונג יובל שטייניץ, ושל ראש הממשלה ושר-העל הכלכלי
בנימין נתניהו. אך כתר הקוצים מגיע גם לשותפים הבכירים - השר לבריונות חוץ
אביגדור ליברמן, השר "החברתי" אלי ישי, וראש מפלגת העבודה (רשמית, ה"סוציאל-דמוקרטית")
אהוד ברק.
לרגע נראה היה כאילו הממשלה תתמוך בצמצום הפערים
באותו שבוע שעבר הזכיר לכולנו שוב ח"כ פרץ, שהדרך המוכחת היחידה לטפל בהרחבת הפערים היא - העלאת שכר המינימום. ח"כ פרץ הגיש, זה מכבר, הצעת חוק להעלאת שכר המינימום, ולפיה תעלה הממשלה את רף שכר המינימום - בהדרגה - ל-4,600 שקל. לרגע נראה כאילו הממשלה תתמוך בכך: ועדת השרים לענייני חקיקה הודיעה על תמיכתה בהצעת החוק. אלא ששר האוצר, ראו זה פלא, הגיש לממשלה ערער על ההחלטה, בטענה שהעלאת שכר המינימום רק תגרום לפיטורי עובדים המוניים. ח"כ פרץ הזכיר שכך טען האוצר גם בהעלאה הקודמת של שכר המינימום - שבוצעה גם אז ביוזמתו - ובפועל דווקא ירד מספר המובטלים! הדיון בערער התעכב יותר מחודש ימים. מובן שעמו התעכבו גם המשך הליכי החקיקה, והתעכבה התחלת צמצום הפער החברתי בישראל. ח"כ פרץ, החוזר להמחיש את מסירותו החברתית, העלה את הנושא בשבוע שעבר בישיבת סיעת "העבודה" בכנסת. בדיון הסיעתי הודיע שר התעשיה פואד בן-אליעזר - לא אהוד ברק! - שבכוונתו לבקש ממזכירות הממשלה לקיים דיון בערער של שר האוצר. בן-אליעזר ביקש, אכן, ומזכיר הממשלה ענה שרק השר שהגיש את הערער יכול להעלות את הנושא לדיון בממשלה... הבנת את זה, ברוך? ועדת השרים אישרה את תמיכת הממשלה בהצעת החוק, רק שר האוצר עירער, ורק שר האוצר יקבע מתי ידונו בממשלה בנושא.
ח"כ פרץ מחה על ההליך האנטי-דמוקרטי, והביע את צערו על כך ששר האוצר "לא מבין את דחיפות הנושא ומשמעות הנושא, כי אחרת היה הראשון לטפל ללא שום דיחוי"... מתחת למעטה הציניות, ברור שח"כ פרץ מבין היטב ששר האוצר עיכב את הדיון דווקא מכיוון שהוא הבין את משמעות הנושא. שר האוצר איננו רוצה במשמעות הנושא. שר האוצר איננו רוצה בצמצום הפער הכלכלי-חברתי. שר האוצר, ועמו כאמור ראש הממשלה והשרים ליברמן, ישי וברק - רוצים בהמשך הזינוק במספר המיליונרים בישראל.
האם הבוחרים יזכרו, בבחירות הבאות, כיצד העמיקו ראשי ארבע המפלגות הגדולות בקואליציה את הפער הכלכלי והחברתי בישראל? הלוואי.
נותר עתה רק לראות מי ינצח בדיון בממשלה על הצעת החוק, ביום ראשון: ח"כ עמיר פרץ - או שר האוצר יובל שטייניץ? העלאת שכר המינימום לעובדים - או המשך העלאת מספר המיליונרים בישראל?